פורום אוצר החכמה

בהלכות הבדלה רצו כתב השו"ע הבדלה בישיבה משום שבעינן קביעות ואילו בקידוש כתב ויכלו בעמידה ומה אח"כ אולי צריך לישב משום קביעות כשאחרים יוצאים על ידו ודוקא בהבדלה היה מקום לומר שיעמוד משום שלא נוהגים אחרים לשתות ומשום ברכת הנהנין צריך קביעות ולא משום ברכת ההבדלה עיין ספר קודש הלולים שדן בזה

בדיוק לפני מס' ימים בדקתי בזה ובאמת בשו"ע, במ"ב ובקצוש"ע כתבו לישב אחר 'ויכולו' אך באחד הספרים ראיתי דרבים נוהגים לעמוד כל הקידוש אף מיוצאי אשכנז.

הענין הוא מה דעת השוע ולא מה כתב המשנה ברורה

מנהג האדמורים לעמוד,וכן הספרדים בליל שבת מ נוהגים אשכנז?

אבן ישראל כתב:הענין הוא מה דעת השוע ולא מה כתב המשנה ברורה

שיטתו מבוארת בב"י על המקום-
"כתב הכל בו בסימן מ"א שהיה לנו לקדש מעומד לכבוד המלך שאנו יוצאין לקראתו אך לפי שאין קידוש אלא במקום סעודה צריך לישב דאי קאים ויתיב מיחזי כי חוכא ואטלולא ע"כ. ולי נראה דמקדש מעומד נמי כיון דסמוך לשולחן הוא שפיר מיקרי במקום סעודה שהרי לדעת הרמב"ם בחג הסוכות צריך לקדש מעומד."
נמצא שמצד הדין יכול לעמוד בכולו לב"י. ומה שהזכיר בשו"ע שעומד בויכולו, נקט דבר המוסכם לכו"ע שבזה לא בעינן קביעות. ולא פירש דעתו בשו"ע מה יעשה לאחר ויכולו כיון שחולק בזה על הכלבו ולא מצא להדיא מי שסובר כמוהו.
מנהג האשכנזים שאינם חסידים בזה הוא תמוה. ברמ"א ומ"ב כתבו להדיא שראוי לישב בכולו, וכן דעת הרבה פוסקי זמנינו. אך מסיבה לא ברורה המנהג הפשוט אצלם היום הוא לעמוד בויכולו ויש שעומדים בכולו.
החסידים נמשכים כדרכם לאחר האריז"ל שנהג לעמוד בכל הקידושים ואף בשל יום.

יבנה כתב: מנהג האשכנזים שאינם חסידים בזה הוא תמוה. ברמ"א ומ"ב כתבו להדיא שראוי לישב בכולו, וכן דעת הרבה פוסקי זמנינו. אך מסיבה לא ברורה המנהג הפשוט אצלם היום הוא לעמוד בויכולו ויש שעומדים בכולו.

אני מכיר מי שיושב בכל הקידוש (וכך גם אני הקטן עושה)

וכן נהגו הגרי"ז וחזו"א והנמשכים אחריהם וכן ר' אלישיב כמוזכר בדברי ר' קארפ שצירפתי. התמיה על מנהג הפשוט של מי שאינם בקבוצות אלו, מה ראו לסטות מהרמ"א מ"ב ושאר הפוסקים. גם כמדומני שהשינוי במנהג לעמוד אינו יותר ממאה שנה.

מן הסתם השינוי לעמוד הוא עוד אחד מהשפעת מנהגי החסידים על שאר האשכנזים

מסורת שבן רואה אצל אביו (כשהוא יר"ש ומדקדק בהלכה), זה לא פחות ממה שכתוב בספרי הפוסקים.
רמז נאה לכך:
עשיו רצה להפגין את היר"ש שלו לפני אביו ושאל: כיצד מעשרין את התבן ואת המלח ?
מדוע הוא לא שאל על חיטים ושעורים, פירות וירקות ? - הוא תפס בדיוק את הדברים שאינם מעשרים.
אלא עשיו שגדל בבית של יצחק ידע, שמה שרואים אצל אבא כך עושים, וע"ז לא צריך מקורות. לכן הוא שאל רק על דברים /שלא ראה איך אביו נוהג בזה.

מעשה שתיקן האדמו"ר מגור שליט"א ללמוד כל יום דף במשנ"ב, והגיע אליו חסיד, שמצא במשנ"ב דבר שלא כפי שהרבי נוהג.
השיב לו: "אני לא בעל - תשובה..."

הנ"מ בסתמא, אבל כאן ידוע מהפוסקים והמנהג כל השנים שנהגו לשבת בכל הקידוש, ובפוסקים לא כתבו לשנות המנהג ופוסקי זמנינו נהגו לשבת, א"כ אין לעשות כמנהג תמוה בלי לברר מקורו. והרבה שינויי מנהגים אינם כדין.

דוד העיתונאי כתב:מסורת שבן רואה אצל אביו (כשהוא יר"ש ומדקדק בהלכה), זה לא פחות ממה שכתוב בספרי הפוסקים.
רמז נאה לכך:
עשיו רצה להפגין את היר"ש שלו לפני אביו ושאל: כיצד מעשרין את התבן ואת המלח ?
מדוע הוא לא שאל על חיטים ושעורים, פירות וירקות ? - הוא תפס בדיוק את הדברים שאינם מעשרים.
אלא עשיו שגדל בבית של יצחק ידע, שמה שרואים אצל אבא כך עושים, וע"ז לא צריך מקורות. לכן הוא שאל רק על דברים /שלא ראה איך אביו נוהג בזה.
"

מעשה לסתור, עשיו הרי ראה שלא מעשרים את המלח.

אי אפשר לראות שלא מעשרים, וכי הוא עמד 24 שעות ביממה בתצפית על המלח. וכיון שהוא לא ראה, לכן הוא שאל: איך מעשרים ?

לא יתכן שראה כל דבר שעישר יצחק חוץ ממלח

לא יתכן שראה כל דבר שעישר יצחק חוץ ממלח

ראשית, זה לא חייב להיות פירוש אמיתי וזה רק ווערטיל.
אך גם אם ניקח זאת ברצינות,
אתה סבור שמכיון שראה שאביו לא מעשר מלח הוא הסיק שלא צריך לעשר. אפשר לומר אחרת, שהוא הסיק מכך שאת המלח מעשרים לפני שהביאו לבית או בצורה אחרת כלשהיא, וזה מה שהוא שאל את אביו - כיצד מעשרין ?

לא ראיתי בשו״ע ומשנה ברורה לגבי קידוש היום אם בעמידה או ישיבה. אשמח במקורות בענין. תודה מראש.

שמואל דוד כתב:לא ראיתי בשו״ע ומשנה ברורה לגבי קידוש היום אם בעמידה או ישיבה. אשמח במקורות בענין. תודה מראש.

הדברים מבוארים בסי' רע"א ס' י' לענין קידוש הלילה.
דעת המ"ב ס"ק מ"ו שאף בלילה יושב, כ"ש ביום.
בב"י שם פירש טעם העמידה בלילה מפני שהוא כיוצא לקראת מלך. וזה שייך דוקא בלילה ולא ביום.

ייש״כ

על קדוש היום אם בעמידה או בישיבה, ראה הנלקט ב'חקרי מנהגים' (להגרא"י גורארי שליט"א) ח"ב סי' סח (ע' רכו ואילך).