לגבי שלימוד הקבלה מביא את הגאולה

[שלח]

מפורסם שלימוד התורה מקרב את הגאולה,אבל ראיתי שהגר"א מובא באבן שלמה יא, ג,שעיקר הגאולה תלויה בלימוד הקבלה,וגם ראיתי בספר הברית מאמר יב דרך הקודש פרק ה שכתוב"ובזכות הלימוד הקדוש הזה נצא מן הגלות לא בזולת זה הלימוד,כאשר אמרו ברעיא מהימנא ובגין דעתידי ישראל למטעם מאילני דחיי דאיהו האי ספר הזוהר יפקון ביה מגלותא ברחמי"ושאלוי הם
1מדוע לא מספיק לימוד הנגלה להביא הגאולה ,יש הרי ש"ס שלם בבלי וירושלמי ראשונים ואחרונים
2האם לפי זה רק בודדים שראויים ללמוד קבלה הם מביאים את הגאולה
3האם כל חכמי ישראל מסכימים שרק לימוד הקבלה יביא הגאולה
4האם כל לימוד קבלה אפילו שורה מקרב יותר הגאולה מדף שלם במסכת ש"ס בבלי

[שלח]

מצאתי בב"ח שכותב שו"ת הב"ח ד חכמת הקבלה מקור התורה ועיקרה
http://www.otzar.org/aspcrops/5366_20_35364630107-2752013.asp
לפי זה ברור שהיא דוקא מקרבת הגאולה

[יאיר]

הלינקים תמיד חתוכים (יתכן משום שאתה מגדיל את העמוד).

[יין המשמח]

ההבדל בין לימוד הקבלה ללימוד הנגלה מבואר בסוף התניא, בחלק אגרת הקודש בסי' כו,
ושם מבוארות קושיותיך.

[עשוי לנחת]

וכדאי לך מאוד, לעיין גם בהקדמת 'תלמוד י"ס' לבעל הסולם, שם מייסד ומבסס דברים חשובים מאוד למה דוקא קבלה ואיך בדיוק וכו' עיי"ש.

[דמאי]

אומרים על דרך הרמז ש'נגלה' זה מלשון שנמשיך לגלות...

[רחמים]

ראה באורך באוצר הידיעות

אוצר הידיעות.png (103.06 KiB) נצפה 11774 פעמים

אוצר הידיעות2.png (41.44 KiB) נצפה 11774 פעמים

[יגאל10]

לכא' תורת החסידות היא גם (ובעיקר) בכלל זה, ובפשטות עלי' לא נאמרו ההגבלות האמורות בקבלה. (ואולי י"ל מששום שבקבלה צריך להפשיט הדברים מגשמיותן, ובחסידות באים הדברים בהבנה והשגה כך שקשה יותר לתפוס אותם מגושם).

[סתם]

מפורסם שלימוד התורה מקרב את הגאולה,אבל ראיתי שהגר"א מובא באבן שלמה יא, ג,שעיקר הגאולה תלויה בלימוד הקבלה,וגם ראיתי בספר הברית מאמר יב דרך הקודש פרק ה שכתוב"ובזכות הלימוד הקדוש הזה נצא מן הגלות לא בזולת זה הלימוד,כאשר אמרו ברעיא מהימנא ובגין דעתידי ישראל למטעם מאילני דחיי דאיהו האי ספר הזוהר יפקון ביה מגלותא ברחמי"ושאלוי הם
1מדוע לא מספיק לימוד הנגלה להביא הגאולה ,יש הרי ש"ס שלם בבלי וירושלמי ראשונים ואחרונים
2האם לפי זה רק בודדים שראויים ללמוד קבלה הם מביאים את הגאולה
3האם כל חכמי ישראל מסכימים שרק לימוד הקבלה יביא הגאולה
4האם כל לימוד קבלה אפילו שורה מקרב יותר הגאולה מדף שלם במסכת ש"ס בבלי

נראה מגדולי ישראל הליטאיים שאינם מורים ללמוד קבלה
{ומפורסם בשם החזו"א שמפטירת הלשם אין רב ללמוד ממנו קבלה}
ש"מ דלא סבירא להו הכי.

(כוונתי למורי הדרך של עולם הישיבות,
לכן אל תפריכני מהרה"ג פלוני אלמוני פלמוני וכו'.)

[עשוי לנחת]

מפורסם שלימוד התורה מקרב את הגאולה,אבל ראיתי שהגר"א מובא באבן שלמה יא, ג,שעיקר הגאולה תלויה בלימוד הקבלה,וגם ראיתי בספר הברית מאמר יב דרך הקודש פרק ה שכתוב"ובזכות הלימוד הקדוש הזה נצא מן הגלות לא בזולת זה הלימוד,כאשר אמרו ברעיא מהימנא ובגין דעתידי ישראל למטעם מאילני דחיי דאיהו האי ספר הזוהר יפקון ביה מגלותא ברחמי"ושאלוי הם
1מדוע לא מספיק לימוד הנגלה להביא הגאולה ,יש הרי ש"ס שלם בבלי וירושלמי ראשונים ואחרונים
2האם לפי זה רק בודדים שראויים ללמוד קבלה הם מביאים את הגאולה
3האם כל חכמי ישראל מסכימים שרק לימוד הקבלה יביא הגאולה
4האם כל לימוד קבלה אפילו שורה מקרב יותר הגאולה מדף שלם במסכת ש"ס בבלי

נראה מגדולי ישראל הליטאיים שאינם מורים ללמוד קבלה
{ומפורסם בשם החזו"א שמפטירת הלשם אין רב ללמוד ממנו קבלה}
ש"מ דלא סבירא להו הכי.
(כוונתי למורי הדרך של עולם הישיבות,
לכן אל תפריכני מהרה"ג פלוני אלמוני פלמוני וכו'.)

על מה אתה מדבר? ידוע לך על ראש ישיבה שמעודד לא ללמוד קבלה?
וכי מה חשבת, שיפרסמו זאת בראש כל חוצות? שיעודדו בחורים בגיל הישיבה ללמוד קבלה?
ודאי שה"עידוד" לדבר מתחיל לפחות בגיל ארבעים [כשיטת הש"ך ביו"ד רמו, ודלא כהרמ"ק ועוד], עם עוד כמה תנאים.
אני עצמי יודע על כמה ראשי ישיבות שיש להם יד בזה, ואף מעודדים ליחידים בלבד לימוד זה. לא כי מחפשים כמה שפחות, אלא כי מרוממים את הדבר עד כדי שאינו ראוי אלא למיוחדים ומושלמים בנגלה וכו' וכו'.
וידועים דברי הלשם בשם רבי ישראל סלנטר[!] שמשנת ת"ר ניתנה רשות לכל אחד ללמוד ולעסוק בכך.

[יגאל10]

הגרש"ז אויערבאך זצ"ל אישר למעוניינים מתלמידי ישיבתו ללמוד חסידות.

[עשוי לנחת]

הגרש"ז אויערבאך זצ"ל אישר למעוניינים מתלמידי ישיבתו ללמוד חסידות.

ליתר דיוק,
לא אישר במפורש, אלא היה מעשה שקבעו שיעור ביניהם ללמוד בתניא, ולאחר מעשה אמר לאחרים מהצוות שלא לעכב.
מלבד זאת, חסידות אינה קבלה, אפשר ללמוד תניא בלי להעמיק בקבלה טובא [כמובן שההבנה בהתאם, אבל כך זה כמעט בכל ספרי מחשבה]

[סתם]

ידידי עשוי לנחת.
על השאלה אם לימוד הקבלה מביא את הגאולה עניתי שנראה שדעת גדולי התורה הליטאים שאין ללמוד זאת,
ודאי שהם לא השמיטו את החלק הזה בתורה, אבל לא נראה שזה בדווקא אמור להביא את הגאולה,
דאל"כ היחס מצידם ללימוד זה היה אמור להיות שונה,
וכמו אצל החסידים והספרדים.

ומה לי לסיפור על הלשם שאיני יודע מקורו, ולא ידוע לנו דבר כזה מהגרי"ס, אלא להיפך,
ששאלו אחד מרואי הכסא מדוע אינך לומד קבלה,
ויען לו הגרי"ס:
מה לי אם כסא הכבוד עומד ברקיע זה או אחר,
בזמן שיש כ"כ הרבה יהודים שעוברים על התורה.
{וגם אם תמצא לי ציטוט אחד, עדיין זה לא ידוע לנו משום מקום אחר מתלמידיו בעלי המוסר או ממכתביו וספריו.}

וידוע שהרב שך זצ"ל נלחם ב... שדברו בגלוי בענייני קבלה,
והגריש"א לא השיב לשאלות בעניינים אלו למרות שהיה גדול אף בהם.

[עשוי לנחת]

ידידי עשוי לנחת.
על השאלה אם לימוד הקבלה מביא את הגאולה עניתי שנראה שדעת גדולי התורה הליטאים שאין ללמוד זאת,
ודאי שהם לא השמיטו את החלק הזה בתורה, אבל לא נראה שזה בדווקא אמור להביא את הגאולה,
דאל"כ היחס מצידם ללימוד זה היה אמור להיות שונה,
וכמו אצל החסידים והספרדים.

ומה לי לסיפור על הלשם שאיני יודע מקורו, ולא ידוע לנו דבר כזה מהגרי"ס, אלא להיפך,
ששאלו אחד מרואי הכסא מדוע אינך לומד קבלה,
ויען לו הגרי"ס:
מה לי אם כסא הכבוד עומד ברקיע זה או אחר,
בזמן שיש כ"כ הרבה יהודים שעוברים על התורה.
{וגם אם תמצא לי ציטוט אחד, עדיין זה לא ידוע לנו משום מקום אחר מתלמידיו בעלי המוסר או ממכתביו וספריו.}

וידוע שהרב שך זצ"ל נלחם ב... שדברו בגלוי בענייני קבלה,
והגריש"א לא השיב לשאלות בעניינים אלו למרות שהיה גדול אף בהם.

א. אף אחד לא יחלוק על הזוהר שמפורש שם שלימודו מסוגל להביא את הגאולה וכדלהלן.
ב. שום סיפור משום לשם. ציטוט מפורש מדבריו, שיתכן ואולי ואולי יש צדק בדבריך שאין להקיש מציטוט אחד, אך מה לעשות שגם בבתי מדרשות ליטאיים שעוסקים בזה מצטטים ומדגישים ציטוט זה, כמובן למי שהגיע זמנו. וכדוגמא תברר אצל תלמידי הגרי"א וינטרויב. מספיק ליטאי בשבילך...?
ג. הרב שך נלחם בצדק במי שדיבר בגלוי, כי זהו אכן דבר שהוקיעו אותו תמיד - הדיבור בגלוי בעניינים אלו אשר אמורים להימסר בדרך רב ותלמיד ובהצנע גדול. אין ספק כי הזלזול בדבר היום פרוץ, אבל מכאן ועד להסיק מכך שלא שמעת מרה"י שלך בשיעו"כ משהו קבלי שרה"י ליטאיים לא לומדים קבלה, הדרך רחוקה!
[ואגב, לכן גם ר"י סלנטר אמר כך למי שאמר, ואת מה שהלשם מביא משמו, בוודאי לא הפיץ ברחוב לכל אחד]
עכ"פ להלן הציטוט (לשם, ספר הדע"ה ח"א, דרוש ה סי' ג): ובפרט משנת ת"ר ואילך וכמ"ש בזוה"ק וירא קי"ז ע"א ובשית מאה שנין לשתיתאה יתפתחון תרעי דחכמתא לעילא. ומבועי דחכמתא לתתא. ויתתקן עלמא לאעלא בשביעאה. כבר נש דמתתקן ביומא שתיתאה מכי ערב שמשא לאעלא בשבתא. וסימנך בשנת שש מאות שנה לחיי נח וגו' נבקעו כל מעיינות תהום רבה וארובות השמים נפתחו. ומ"ש יתפתחון כו' ר"ל שניתן רשות לכל המשתוקקים להדבק באלהים חיים ולהתעסק בחכמת האמת לכנוס וליטול את השם כהראוי [וכל מי שיעמיק בזה ישכיל וימצא ולא היה כ"ז קודם שנת ת"ר. כי אז היה עדיין סתום וחתום. אלא רק ליחידי סגולה לבד. כן שמעתי בשם הגאון החסיד ר' ישראל סלאנטער ז"ל]

אולי תמשיך להתווכח, אבל אולי באמת זה חלק מרצון המקובלים הנ"ל, שתמשיך לחשוב כך...

[סתם]

ידידי עשוי לנחת.
על השאלה אם לימוד הקבלה מביא את הגאולה עניתי שנראה שדעת גדולי התורה הליטאים שאין ללמוד זאת,
ודאי שהם לא השמיטו את החלק הזה בתורה, אבל לא נראה שזה בדווקא אמור להביא את הגאולה,
דאל"כ היחס מצידם ללימוד זה היה אמור להיות שונה,
וכמו אצל החסידים והספרדים.

ומה לי לסיפור על הלשם שאיני יודע מקורו, ולא ידוע לנו דבר כזה מהגרי"ס, אלא להיפך,
ששאלו אחד מרואי הכסא מדוע אינך לומד קבלה,
ויען לו הגרי"ס:
מה לי אם כסא הכבוד עומד ברקיע זה או אחר,
בזמן שיש כ"כ הרבה יהודים שעוברים על התורה.
{וגם אם תמצא לי ציטוט אחד, עדיין זה לא ידוע לנו משום מקום אחר מתלמידיו בעלי המוסר או ממכתביו וספריו.}

וידוע שהרב שך זצ"ל נלחם ב... שדברו בגלוי בענייני קבלה,
והגריש"א לא השיב לשאלות בעניינים אלו למרות שהיה גדול אף בהם.

א. אף אחד לא יחלוק על הזוהר שמפורש שם שלימודו מסוגל להביא את הגאולה וכדלהלן.
ב. שום סיפור משום לשם. ציטוט מפורש מדבריו, שיתכן ואולי ואולי יש צדק בדבריך שאין להקיש מציטוט אחד, אך מה לעשות שגם בבתי מדרשות ליטאיים שעוסקים בזה מצטטים ומדגישים ציטוט זה, כמובן למי שהגיע זמנו. וכדוגמא תברר אצל תלמידי הגרי"א וינטרויב. מספיק ליטאי בשבילך...?
ג. הרב שך נלחם בצדק במי שדיבר בגלוי, כי זהו אכן דבר שהוקיעו אותו תמיד - הדיבור בגלוי בעניינים אלו אשר אמורים להימסר בדרך רב ותלמיד ובהצנע גדול. אין ספק כי הזלזול בדבר היום פרוץ, אבל מכאן ועד להסיק מכך שלא שמעת מרה"י שלך בשיעו"כ משהו קבלי שרה"י ליטאיים לא לומדים קבלה, הדרך רחוקה!
[ואגב, לכן גם ר"י סלנטר אמר כך למי שאמר, ואת מה שהלשם מביא משמו, בוודאי לא הפיץ ברחוב לכל אחד]
עכ"פ להלן הציטוט (לשם, ספר הדע"ה ח"א, דרוש ה סי' ג): ובפרט משנת ת"ר ואילך וכמ"ש בזוה"ק וירא קי"ז ע"א ובשית מאה שנין לשתיתאה יתפתחון תרעי דחכמתא לעילא. ומבועי דחכמתא לתתא. ויתתקן עלמא לאעלא בשביעאה. כבר נש דמתתקן ביומא שתיתאה מכי ערב שמשא לאעלא בשבתא. וסימנך בשנת שש מאות שנה לחיי נח וגו' נבקעו כל מעיינות תהום רבה וארובות השמים נפתחו. ומ"ש יתפתחון כו' ר"ל שניתן רשות לכל המשתוקקים להדבק באלהים חיים ולהתעסק בחכמת האמת לכנוס וליטול את השם כהראוי [וכל מי שיעמיק בזה ישכיל וימצא ולא היה כ"ז קודם שנת ת"ר. כי אז היה עדיין סתום וחתום. אלא רק ליחידי סגולה לבד. כן שמעתי בשם הגאון החסיד ר' ישראל סלאנטער ז"ל]

אולי תמשיך להתווכח, אבל אולי באמת זה חלק מרצון המקובלים הנ"ל, שתמשיך לחשוב כך...

א. תודה על הציטוט, אתה חזק!
ב. בענין הגרי"ס, מידי ספק לא יצאנו.
ג. בכוונה אמרתי למעלה שלא תצטט לי את הרה"ג פלוני... (רי"א וינטרוב, ר"ש פינקוס, ר"ח פרידלנדר ולהבל"ח ר"מ שפירא).
ד. בענין הציטוט מספר הזהר עצמו, עיין במטפחת ספרים.
ה. ההנחיה מראשי הישיבות שלא ללמוד קבלה, אינה רק בגילאי 18, ובוודאי שאין דעתם שרק זה יביא את הגאולה.
ו. אם כוונתם היתה כך, היה עליהם להציב זאת לכה"פ כשאיפה, ולא לדבר להיפך.

[סתם]

עשיתי עבורך חיפוש באוצר החכמה בענין דעת גדולי ישראל:

החזון אי"ש:
חכמת הקבלה וספר הלשם
אמר להגאון רבי שמריהו גריינימן זצ''ל דער לעצטער ספר אין קבלה וואס מקען קוקן איו דער לשם (הלשם הוא הספר האחרון בקבלה שיש מה ללמוד ממנו) ואמר לכן נקראת חכמה זו קבלה כי אי אפשר להבינה לבד אלא רק בקבלה איש מפי איש מאליהו או ממי שקיבל מאליהו.
עוד אמר להג''ר שמריהו זצ''ל יש בקבלה סוגיות שלימות קשות יותר משבנגלה מלמדים קבלה לסנדלרים ולנפחים אמר הגאון רבי שמריהו זצ''ל שרבינו התנגד מאוד וגינה אלו הלומדים נסתר מבלי שיידעו הנגלה והתבטא במרירות ואמר "מען נעמס א שוסטער און א שמיד און מען לערנט איהם אויס קבלה" (מלמדים קבלה לסנדלרים ולנפחים'') וזה שהם נהנים ויש להם גישמאק בזה הוא מפני שטבע הדבר הזה שנהנים ממנו אף מבלי שידעוהו ויבינוהו (מבנו רבי ברוך שליט''א, מעשה אי"ש).

מהסטייפלר זצ"ל, מתוך "ארחות רבינו":
ללמוד הקבלה צריכים רבי
יב שבט תשל''ג אמר לי מו''ר זצוק''ל שללימוד קבלה זקוקים לרבי או קבלה איך ללמוד ולהבין ואמר על עצמו ולי אין רבי ולא קבלה ולכן איני מבין קבלה ושאלתיו על למוד הזוהר וענה לי שחלק ממנו הוא כשאר מדרשים וחלק ממנו נסתר ומלא שמות ואין לו ידיעה בזה וסיפר לי שמרן החזו''א זצוק''ל אמר לו ג''כ שללימוד חכמת הקבלה צריך רבי ולו למרן החזו''א אין רבי ולכן אינו מבין קבלה.
ועוד אמר מו''ר שמרן החזו''א אמר לו שהמקובלים היום יודעים רק צרופי המלים והשמות וכן את באורי המלים ולומדים רק באופן שטחי אבל בעמקות הדברים וסודם אין להם מושג. פעם אחרת אמר לי מו''ר בשם מרן החזו''א זצוק''ל שללמוד קבלה צריך רב מפי רב וכן הכל כנ''ל והוסיף מרן החזו''א שבדור הקודם עוד הי' אחד שידע קבלה (התכוין ללשם זצוק''ל).
ספר לי מו''ר ששמע על אחד שלומד קבלה ואמר מו''ר שבלי רבי א''א ללמוד ואמרו לו שיש לו רבי והוסיף מו''ר את כל מה שאמר לי כבר בשם מרן החזו''א הנ''ל ת''ח גדול אחד שאל בנוכחותי את מו''ר היות שהגיע כבר לגיל כזה שיש לעסוק קצת בחלק תורה זה קבלה וענה לו מו''ר שלו אין רבי ללמוד את זה שגם הוא מה''ט לא עוסק בזה. (מזה שמו''ר זצוק''ל הזכיר הרבה פעמים בשיחותיו אתי ענינים והנהגות עפ''י הקבלה וכן ראיתיו כמה פעמים מעיין בספרים שגנזם מעין רואה וכן פעם נכנסתי אליו וראני וגנז את הספר שעיין בו בחיק בגדו מכ''ז מוכח שלמד סתרי תורה בהסתר).
כסלו תשמ''ב שאלתי את מו''ר זצוק''ל האם יש ענין ללמוד את הזוהר גם אם לא מבינים אותו ענה לי מו''ר הנסיון הוא אם קוראים אותו מבינים אותו ואת דברי פי'' עניני הקבלה שבזוהר גם המקובלים לא יודעים ובתוך דבריו אמר מו''ר הנסיון מעצמי והפסיק.
מרן (החזו"א) ומו''ר (הסטייפלר) לא החזיקו את ספרי הסולם ולא הסתכלו בהם
מרן החזו''א זצוק''ל ומו''ר זצוק''ל לא החזיקו בביתם בספר הסולם פירוש על הזוהר ולא הסתכלו בהם וספר לי הגרח''ק שליט''א אחד שמוכר את ספרי הסולם על הזוהר מאשלג הכניסם לביהמ''ד של מרן החזו''א ובא למרן החזו''א לבקש כסף עבורם אמר לו מרן האם אני בקשתי להביאם קחם בחזרה.
למוד קבלה וזוהר
אמר לי מו''ר (הסטייפלר) זצוק''ל שהזוהר הק' סודר ע''י הגאונים ז''ל שהי' להם לכל אחד מגילות סתרים ממאמרים אלה של רשב''י ותנאים אחרים המובאים בזוהר הק' וברעיא מהימנא ובזוהר חדש ובתקונים לכל אחד מהגאונים היו מספר מאמרים ומימרות במגלות סתרים משום שכולם הם נסתר וקבלה ולכן היו בנסתר וכל אחד סידר מה שהי' בידו ואח''כ רוכזו כולם יחד וגילה אותם ר' יצחק דיליאון (בספר היוחסין מובא יש אומרים שהרמב''ן מצאן בארץ ישראל ושלחם לספרד ונפלו בידי ר' משה דיליאון).
הרמב"ם וקבלה
אמר לי מו''ר (הסטייפלר) מה שמספרים על הרמב''ם שלעת זקנותו נתגלה אליו זקן אחד והביא לו כתבים והם היו הזוהר וכתבי קבלה אמר לי שחושב שאין זה נכון עוד אמר לי מו''ר שלרמב''ן לא הי' הזוהר.

הגרא"מ שך זצ"ל:
וצריכים אתם לדעת שאין לנו להמשך אחר נביאי השקר אשר אומרים דברים שהם דברי טריפה וכפירה בעיקר ממש הם אומרים שלא להתייחס ח''ו לתורה שבנגלה אלא בעיקר לקבלה אל תשמעו להם אלא לימדו גמרא רש''י ותוספות אין לנו הבנה בקבלה וגם אלו המטיפים עכשיו ללמוד קבלה ומדברים בשם הקבלה אינם מבינים בעצמם מה כתוב שם אין להתפעל מאף אחד אחר רק מה שהתורה אומרת זה מה שיש ותו לא ובעזרת ה' בזכות לימוד התורה נגאל במהרה. (מחשבת מוסר)

[אמסטרדם]

האם אמת מה שאומרים שהגרשז"א ז"ל למד בספריו של זקינו הק' בעל ה"תולדות"?
שמעתי שהוא ז"ל נתן הסכמה לאיזה מכון גוראי או וויזניצאי שמו"ל ספרי חסידות וההסכמה הוא "חם" מאוד...

[עתניאל בן קנז]

האם אמת מה שאומרים שהגרשז"א ז"ל למד בספריו של זקינו הק' בעל ה"תולדות"?
שמעתי שהוא ז"ל נתן הסכמה לאיזה מכון גוראי או וויזניצאי שמו"ל ספרי חסידות וההסכמה הוא "חם" מאוד...

ההסכמה הוא למכון חסידים הראשונים (מכון נחלת צבי), של הרמ"מ ויז'ניצער מבני ברק. שעבדו על ההדרת ה'תולדות יעקב יוסף' מחדש ...
(עובדים על כך יותר מעשרים שנה, ויצא בנתיים רק כרך אחד, וחבל)

[אמסטרדם]

לאחרונה ראיתי 'תולדות' נדמ"ח והוא יפה מאוד וגם לא גדול כך כהנ"ל.

[אמסטרדם]

ההסכמה הוא למכון חסידים הראשונים (מכון נחלת צבי), של הרמ"מ ויז'ניצער מבני ברק. שעבדו על ההדרת ה'תולדות יעקב יוסף' מחדש ...
(עובדים על כך יותר מעשרים שנה, ויצא בנתיים רק כרך אחד, וחבל)

אני ראיתי את חמשת הכרכים של התולדות ממכון נחלת צבי.

[מצפה לרחמי שמים]

לגבי הוראת גדולי ישראל:
הגרי"ש אלישיב היה אומר להרבה מהשואלים על לימוד הקבלה, ללמוד.
למשל הרה"ג המקובל ר' יצחק מנחם בלוי שליט"א מעזרת תורה, עוסק בקבלה לפי הוראת מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל.
גם הגראי"ל שטיינמן שליט"א מורה גם היום לשואלים ללמוד קבלה, ויש לו כמה הדרכות בנושא זה.

[אמסטרדם]

גם הגראי"ל שטיינמן שליט"א מורה גם היום לשואלים ללמוד קבלה, ויש לו כמה הדרכות בנושא זה.

כגון?

[מצפה לרחמי שמים]

גם בנושא תדירות הלימוד [סדר קבוע כל יום - ולא רק שיעור שבועי וכדו'], וגם בצורת הלימוד [בהבנה דווקא, כדרך הישיבות בלימוד סוגיא], ספרים מסוימים, וכו'.
שמעתי מאחד ששאל אצל הגראי"ל, אבל מסתמא הם הוראות פרטיות לכל אחד ואחד לפי מה שהוא.
והרי שמואל חי ובית דינו קיים... והדלת פתוחה לכל שואל.

[אמסטרדם]

שמתי לב שהגאון ר' שמואל וואזנער שליט"א כשכותב הסכמה לספר קבלה הוא מדגיש שהוא אין לו עסק בענין זה.

[בברכה המשולשת]

בתלת מילי מותר לת"ח לשנות

[אמסטרדם]

זהו כאשר נשאל וצריך לענות ולא כן בהנ"ל, ויש לדחות.

[מצפה לרחמי שמים]

גם החתם סופר כתב כמ"פ לשון זה, עיין או"ח קנ"ט ועוד.
וכבר הרחיבו גדולי תלמידיו על גדלותו הנוראה בחכמה זו. עיין במבוא לדרשות מהר"ם שיק, וכבר האריכו בזה.

[אמסטרדם]

מתקבל על הדעת שהגר"ש וואזנער הולך [גם] בענין זה בעקבות הגה"ק החתם סופר ז"ל - האם תוכל לצטט לי מדבריו של החת"ס שכותב כדברים האלה?

[נשאר רעב]

וידועים דברי הלשם בשם רבי ישראל סלנטר[!] שמשנת ת"ר ניתנה רשות לכל אחד ללמוד ולעסוק בכך.

כנראה מקורו הוא מאגה"ק שכתב בשם האריז"ל שבדורותנו מצוה לגלות זאת החכמה.

[איש.dot]

וידועים דברי הלשם בשם רבי ישראל סלנטר[!] שמשנת ת"ר ניתנה רשות לכל אחד ללמוד ולעסוק בכך.

כנראה מקורו הוא מאגה"ק שכתב בשם האריז"ל שבדורותנו מצוה לגלות זאת החכמה.

לא הבנתי: כוונתך לאגרת-הקודש של בעל התניא?
לא נראה לי שהגרי"ס ציטט ממנו.
וגם אם תאמר שכן, שנת ת"ר מה עושה כאן? בעה"ת הסתלק בתקע"ג, להזכירך.

[אמסטרדם]

וידועים דברי הלשם בשם רבי ישראל סלנטר[!] שמשנת ת"ר ניתנה רשות לכל אחד ללמוד ולעסוק בכך.

כנראה מקורו הוא מאגה"ק שכתב בשם האריז"ל שבדורותנו מצוה לגלות זאת החכמה.

לכאו' פשוט שהמקור הוא מד' הזוהר [נח?] שבשנת 600 לאלף הו' יפתחו מעיינות החכמה וכו'. [ובדרך אגב - קראתי באיזה מקום שהרבי מאיזביצה התחיל את דרכו והנהגתו המיוחדת בשנת ת"ר והסביר כותב הדברים שזה ע"פ זוהר הנ"ל].

[איש רגיל]

אין ללמוד קבלה לפני גיל ארבעים האם אתה מעל גיל ארבעים
כ"כ הרה"ג יעקב הלל בספריו ועוד

והרב יעקב הלל חידש זאת ברוח קדשו, או שמא קרא כן בספריו של הר"י כדורי? ואולי כבר נרמז כן בספרו של הר"י עדס?

[בברכה המשולשת]

גיל ארבעים נזכר ברמ"א ובש"ך בהלכות ת"ת, אלא שבדורות האחרונים נהגו להקל בזה, כידוע, על-פי הוראת רבים מגדול"י

[אמסטרדם]

על-פי הוראת רבים מגדול"י
איזה גדולי ישראל?
יום טוב!

רמ"ק כמדומה.

[מה שנכון נכון]

אור נערב רמק ג א.GIF (14.13 KiB) נצפה 11338 פעמים

ר יעקב הלל.GIF (14.04 KiB) נצפה 11340 פעמים

[איש.dot]

"על-פי הוראת רבים מגדול"י"
התכוונתי הרה"ג בן ציון אבא שאול (אין לי מקור אבל כן שמעתי בשמו)

בלי שום קשר לדמותו של הגרב"צ אבא שאול, כיצד יכול ת"ח אחד להיות מוגדר כ"רבים מגדולי ישראל"?

[איש רגיל]

ישמח משה, זה קורה לך הרבה? יש דרכים טובות לטפל בזה.

[שלח]

דברי הגריש אלישיב זצ"ל ,הסיבה שהמשיח לא בא בגלל שלא לומדים קבלה