לשון הגמ' תענית כ"ו. בסוף העמוד "אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב- כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה כך משנכנס אדר מרבין בשמחה, אמר רב פפא הלכך בר ישראל דאית ליה דינא בהדי נכרי לישתמיט מיניה באב דריע מזליה ולימצי נפשיה באדר דבריא מזליה"
ונפשי בשאלתי מה הקשר בין השמחה למזל?
כי רב פפא נקט הלכך שמשמעותו בגלל שממעטין בשמחה המזל יורד.
ובבקשה לתרץ בדרכי ברסלב רק אם אין מוצא אחר. על זה גם אני חשבתי. שאם אין שמחה אין מזל והכל חלש, אעפ"כ אבקש לשמוע מהידענים או מהלמדנים משהו עם יותר 'ישיבישע רייד'.