פורום אוצר החכמה

מצאתי מקור מוחץ באחד מרבותינו האחרונים בדור האחרון, בספרו עה"ת לפרשת שלח שיש עניין להחזיר בתשובה אנשים אפילו לתקופה קצרה כששאנו יודעים שלאחר זמן יחזרו לסורם?!
<רמז האחרון הנ"ל יש לו שו"ת אולי החשוב ביותר בדור האחרון>

איש יהודה כתב:מצאתי מקור מוחץ באחד מרבותינו האחרונים בדור האחרון, בספרו עה"ת לפרשת שלח שיש עניין להחזיר בתשובה אנשים אפילו לתקופה קצרה כששאנו יודעים שלאחר זמן יחזרו לסורם?!

לא מבין למה לא?! וכי חזרה בתשובה היא גרות? אפי' בשביל שיעשה מצוה קלה או ימנע מעבירה קלה צריך להחזיר בתשובה.

כיהודה ועוד לקרא, מובא בזהר שאדם שלא היה לו הרהור תשובה מעולם, לא יוצא מגיהנם לעולם(!), משא"כ אם הרהר בתשובה וכ"ש אם חזר אפילו לתקופה קצרה, זוכה לצאת בסופו של דבר מגיהנם בזכות אותו הרהור.
ומובא בפרקי דר"א שכל אותם גרים שגייר אברהם אבינו ע"ה, לאחר מס' דורות לא נשאר בהם 'בעל תשובה' אחד!

נשמח לראות המקור שציינת.

יש מקרה שאפשר להציג בו לכאורה את השאלה.
שזה שמוכיחים אותו הוא שוגג ובאופן שאם לא ישמע אמרינן מוטב שיהיו שוגגין, אבל מה יהיה אם בתחילה ישמע לתוכחה ואח"כ יחזור לסורו. מסברא נראה לי שאז כן צריך להוכיחו אבל זו כבר שאלה שיש לדון עליה.

אף פעם לא הבנתי מה זה להחזיר בתשובה- והרי זה דבר המסור לאדם עצמו לחזור בתשובה.
וככל הנראה הכוונה היא ללמדו תורה ולחזק אצלו את היראת שמים על מנת שיחזור בו ממעשיו הרעים.

לא הכוונה להוכיחו כמצוות התורה?

מה הבעיה להגדיר זאת - לגרום ליהודי להחליט לחזור בתשובה?

איך אתה יכול לגרום לו להחליט לחזור בתשובה?
אתה יכול לכוון, לעודד, להציג, ללמד, אבל לא לגרום.

אפילו לא יחיה אלא שעה אחת מחללין עליו את השבת.
מכן רואים מהי ערך קדושת החיים, בגלל שהמטרה שלהם הוא קיום המצוות, א"כ אפילו מצווה אחת שיעשה עקב החזרה בתשובה זה שווה.

נחמד כתב:אפילו לא יחיה אלא שעה אחת מחללין עליו את השבת. מכן רואים מהי ערך קדושת החיים, בגלל שהמטרה שלהם הוא קיום המצוות, א"כ אפילו מצווה אחת.

אכן. ואפילו שניה אחת (ויכול להרהר תשובה באותה שניה).

להחזיר בתשובה , היום זה גם כולל אנשים [שנראים] חרדים ועוברים על דברי גדולי הדור. ויש הרבה דוגמאות.
גם אותם כדאי 'להחזיר בתשובה' לתקופה קצרה.

כל מי שמונע יהודי מלחטוא אפילו חטא אחד, יש לו שכר, שבעתיים מ"לפני עיוור" שיש עונש על הגורם והמקרב חטא ח"ו.
ופשוט.
רעיון של "או הכל או כלום, ואם זה לזמן קצר זה לא שווה" לא קיים ביהדות.

כתב בספר דרש משה [למרן רשכבה"ג רבי משה פינשטיין זצ"ל] על פרשת שלח וז"ל:

ויהס כלב יג ל מצינו שהקב"ה חשב מעשה זה לדבר גדול כדכתיב להלן יד כד ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו וקבל שכר גדול, אף שלכאורה הא לא הועיל מעשה זו כלום, ודוחק לומר שעל מחשבתו שיועיל הוא ג"כ מגיע דבר גדול כזה וכו', אבל הנכון לע"ד הוא כדמשמע מקרא שדבריו הועילו בעת שדבר לכל העם אבל המרגלים המסיתים הוסיפו אחר דבריו לדבר יותר ויותר דהא אחר זה נאמר והאנשים הם המרגלים אמרו כי לא נוכל, אף דכבר ידוע זה ולמה נקט עוד הפעם אבל הוא משום דבדברי כלב נתבטלו דברי המרגלים הראשונים, והוצרכו מחדש להסית ולהדיח, ונמצא שהועיל כלב הרבה בדבריו אך שהיתה התשובה רק לזמן קצר, ושמעינן מזה דכמו דבחיי הגוף הלכה שאף חיי שעה קטנה מחוייבים לראות שיחיה ואף הותר לחלל שבת בשביל זמן משהו כך הוא גם בחיי הנפש אף שהועיל לזמן קצר נמי הוא דבר גדול מאד.

ובאמת חשבתי ראיה נוספת דהנה אצל אברהם אבינו מצינו ואת הנפש אשר עשו בחרן, ומבואר במדרשים שאח"כ חזרו לסורן, וכי נאמר שא"כ מעשה אברהם לא הועיל כלום לאחר שכולם חזרו להיות כמו שהיו, אע"כ שאפילו תקופה זאת שהיו תחת כנפי ה' זה מעלה עצומה.

ומכאן תצא קריאת קודש לכל העוסקים בקירוב רחוקים או קרובים שלפעמים אחר מאמצים עילאים מצליחים לקרב מאן דהוא, ולאחר תקופה ככלב שב על קיאו, תחזקנה ידיכם ואל תחלש רוחכם, כי כל יום ואפילו כל רגע שהלה חי כיהודי כשר כדת וכדין, הרי זה נצח ממש, דהרי יפה שעה אחת של תשובה ומעשים טובים מכל חיי העולם הבא

ונראה דאפילו אצל בעלי תשובה שעד היום היו בחזקת תינוקות שנשבו, ועכשיו כבר יהיו בבחינת שנו ופירשו וחמור יהיה דינם מעתה, בכל אופן אין זה אמור להיות שיקול כלל, ואפילו אם יש ספק גדול שמי שמחזירים אותו בתשובה יחזור לסורו, מצוה להחזירו ואי"צ להתחשב בכך שעי"ז יצא מגדר תינוק שנשבה.

ומה עם הכלל שמוטב יהיו שוגגים ואל יהיו מזידים?
וגם תלוי באיזה אופן מחזירים אותו, שיכול להיות שאם היו מחזירים אותו עם הדרכה הראויה לא היה חוזר לסורו, וכעת חזר לסורו ואי אפשר להחזירו פעם שניה כלל, ועדיף היה להמתין לשעת הכושר ולהחזירו יותר מאוחר בצורה יסודית.

רחמים כתב:ומה עם הכלל שמוטב יהיו שוגגים ואל יהיו מזידים?
וגם תלוי באיזה אופן מחזירים אותו, שיכול להיות שאם היו מחזירים אותו עם הדרכה הראויה לא היה חוזר לסורו, וכעת חזר לסורו ואי אפשר להחזירו פעם שניה כלל, ועדיף היה להמתין לשעת הכושר ולהחזירו יותר מאוחר בצורה יסודית.

במחילת כת"ר ר' רחמים.

רחמנא ליצלן מהאי דעתא. (וכמו שהובא בהודעה הקודמת מהר"מ פיינשטיין), מי שחוזר בתשובה מפנים אותו, וגם אם לא, ראוי לו לחזר אחר אדם שידריכו בדרכי התשובה, ואפילו אם לא הדריכוהו, כמה אפשרויות כבר יש לאדם לחזור בתשובה? כמה פעמים כבר נתקל בזה ובכלל מי יאמר שמישהו ידריכו בפעם אחרת וכו'.
ומהכלל של 'מוטב יהו וכו', מזה בדיוק בא הר"מ פיינשטיין להוציא כנכתב לעיל, וראה גם כאן ובעוד הודעות:
viewtopic.php?f=17&t=13712#p128045

יאיר כתב:

רחמים כתב:ומה עם הכלל שמוטב יהיו שוגגים ואל יהיו מזידים?
וגם תלוי באיזה אופן מחזירים אותו, שיכול להיות שאם היו מחזירים אותו עם הדרכה הראויה לא היה חוזר לסורו, וכעת חזר לסורו ואי אפשר להחזירו פעם שניה כלל, ועדיף היה להמתין לשעת הכושר ולהחזירו יותר מאוחר בצורה יסודית.

במחילת כת"ר ר' רחמים.

רחמנא ליצלן מהאי דעתא. (וכמו שהובא בהודעה הקודמת מהר"מ פיינשטיין), מי שחוזר בתשובה מפנים אותו, וגם אם לא, ראוי לו לחזר אחר אדם שידריכו בדרכי התשובה, ואפילו אם לא הדריכוהו, כמה אפשרויות כבר יש לאדם לחזור בתשובה? כמה פעמים כבר נתקל בזה ובכלל מי יאמר שמישהו ידריכו בפעם אחרת וכו'.
ומהכלל של 'מוטב יהו וכו', מזה בדיוק בא הר"מ פיינשטיין להוציא כנכתב לעיל, וראה גם כאן ובעוד הודעות:
viewtopic.php?f=17&t=13712#p128045

הרב פיינשטיין דיבר במקום שהוא רק מציל אלא שמציל פורתא ועל זה אמר שזה דבר גדול וכמו בחיי הגוף כל הצלה הוי דבר גדול ולזה אני כמובן שמסכים, אבל דיברתי על מקום שאדם בדיבורו יכול לגרום לשני לחזור בתשובה אבל ברור שהוא חוזר לסורו, מאוחר יותר ואז יהיה כאן מצד אחד רווח שמעט זמן הוא לא עשה עבירות אלא מצוות אבל מצד שני יש הפסד עצום שכעת לעולם הוא לא יחזור בתשובה! ועל מקרא כזה הר' פינשטיין לא דיבר.
וחוץ מזה הר' פינשטיין שצוטט כאן לא הזכיר עינין של מוטב יהיו שוגגין.

אין כזה מצב שברור שהוא חוזר לסורו...
(לגבי מוטב יהו, אין צורך להזכיר זאת כי על זה מדובר ממילא).

גם אין דבר כזה שברור שהוא לא יחזור אי פעם בתשובה

מצד שני יש הפסד עצום שכעת לעולם הוא לא יחזור בתשובה!

בברכה המשולשת כתב:גם אין דבר כזה שברור שהוא לא יחזור אי פעם בתשובה

גם נכון.

פעם בא חילוני לר' יעקב קמינצקי ואמר לו שהוא שמע ממאן דהו שמשיח בדרך האם הוא צריך לחזור בתשובה. ענה לו ר' יעקב קמינצקי שהוא יכול לחזור בתשובה, אבל שידע שלאו דוקא שמשיח עומד להופיע כל רגע. כשהלך החילוני שאלו אותו תלמידיו, הרי עכשיו קירר אצלו את כל ההתלהבות לתשובה, ומן הסתם ימשיך לחלל שבת, ולמה לא שתק על ההזיות שהלעיטו אותו. ענה ר' יעקב שאם הוא יחזור בתשובה ומשיח לא יגיע, הרי יחזור להיות חילוני וגם יתקרר אצלו האמונה בביאת המשיח, כך נשאר אצלו האמונה בביאת המשיח, ויש לקוות שמ"מ יחזור בתשובה מתי שהוא.