פורום אוצר החכמה

מרגלא בפומא דאינשי שיהודי הנהרג על ידי גוי מחמת יהדותו נקרא קדוש.

האם מישהו יודע:
1. מהו המקור לזה?
2. מה המשמעות של זה (כלומר, למאי נפק"מ)?

בתודה מראש.

היה על זה מאמר במאסף ישורון ע"י הרב מנחם אדלר בו פירט את כל האפשרויות והחילוקים והדעות בזה, ואני מעלה את המאמר לכאן

בספר עיני שמואל על אגדות הש"ס (ספר נפלא בביאורי אגדות לרבי שמואל אהרן ראבין אב"ד קארטשין, נדפס גם במהדורת וגשל ע"י צאצאיו) בסנהדרין דף כ' ע"א (עמ' קס"ג מדפי הספר) ובמס' אבות פ"ב מ"ו (דף רמ"ג מדפי הספר), הביא בשם שו"ת בית יעקב סי' ע"ב שאם אינו מת מיתת עצמו רק שנהרג ע"י אחר, נקרא קדוש.
אני הדל לא הצלחתי להבין כוונתו בדברי הבית יעקב, ראה כאן
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 01&hilite=

ומצינו בשו"ע יו"ד סי שס"ד ס"ד שנפסק "אם מצאו ישראל הרוג יקברוהו כמו שמצאוהו בלא תכריכין ולא יחלצו בו אפילו מנעליו".

והנה בכל זה בפשטות לא מצאנו נפ"מ בין נהרג ע"י גוים לנהרג ע"י ישראל, ולכאורה יש לומר שדינם שוה, ובפרט מדברי הבית יעקב שדן שם לגבי אבנר שנהרג ע"י יואב.

ובענין הנהרג ע"י יהודי דנו כאן
viewtopic.php?f=7&t=13352&p=124715&hilit=%D7%A0%D7%94%D7%A8%D7%92#p124715

המאמר של הרב אדלר נמצא גם בספרו "בינה ודעת" סי' כ [וצריך לראות לפי תאריך הספר מול תאריך ישורון היכן יותר בהרחבה]

התוספות שבת (דף כז ע"א) ד"ה שכן כינו את ה"ר יעקב מקורביי"ל "הקדוש". שנהרג ע"י גוים.

לוי כתב:2. מה המשמעות של זה (כלומר, למאי נפק"מ)?

בתודה מראש.

לא עיינתי אבל מקובל שיש לו מיד חלק לעוה"ב וכפי הבנתי היינו בלא דין
וכמה פעמים שמעתי שהגר"ח גריינימן ניחם בכך אבלים באסונות שהיו, פעם אירע שאחד היה בביה"ח בחו"ל עם מכשירי הנשמה (במצב סופני ל"ע) וכמה שעות שלא היו לידו המשפחה ובאיזה שלב התקשרו אליהם מביה"ח להודיע שנפטר והגר"ח אמר אח"כ שסתמא איזה גוי מביה"ח הוציא המכשיר הנשמה כשלא היו שם, וא"כ מת ביד גוי והוא קדוש ובן עוה"ב.
וכמו"כ מצו"ב מכתב שכתב למשפ' הירשפלד (שהם משפחה שלו) על בנם שנהרג בישיבת מרכז, יעוי"ש (האיכות גרועה אבל זה מה יש), ותרגומו: "אם ניתן היה לראות את התענוג הגדול בו נמצא כעת ....... הקדוש ז"ל שנהרג ע"י עכו"ם, בעוסקו בתורה, ופחות מבן כ', לא היינו זקוקים למנחמים, ונאמנים עלינו דברי חז"ל להחשב כנראה בעינינו..." וכו'.

ב"ה

אני קראתי שהחת"ס כותבה כך שכל יהודי שנרצח בגלל שהוא יהודי, הוא קדוש. דבריו בעניין לא הוזכרו באשכול ולא במאמר המקושר. מהו ציטוט דבריו בעניין?

שמעתי מרא"י צוקער שליט"א ג' חילוקים בדבר:
א. כל הנהרג על ידי גוי ואפילו שהגוי בכלל לא ידע שהוא ישראל, [תאונת דרכים וכדו'], דמו ניתז על הפורפירא של הקב"ה וה' יקום דמו.
ב. הנהרג על ידי גוי בגלל שהוא ישראל, נקרא קדוש ונקרא חסיד.
ג. מי שהיתה לו אפשרות לינצל באיסור ומסר נפשו, דווקא זה מת על קידוש ה' וזכה לכל המעלות הגדולות כר"ע וחביריו וכו'.

על בסיס חילוקים אלו, חילק בין קדושי השואה. אותם הנחשבים שמתו על קידוש ה' כרבים מיהודי הונגריה שיכלו לינצל בהמרת דת, ורבים מבני מקומות אחרים שלא עמדה בפניהם אפשרות כזאת, ולכן נקראים קדושים או חסידים.
(הרא"י שליט"א הרחיב בפרטים והביא מקורות לדבריו, אך איני זוכרם כרגע בבירור, וצריך לבדוק אם רשום אצלי.)

אביא פה מכתב שהביא הרב מאירי, באיכות טובה

הרבי מליובאוויטש כתב שכל יהודי שנהרג מחמת יהדותו - "קדוש יאמר לו .. ה' יקום דמו, והרוצח - ימח שמו".

המכתב (באורך של כארבעה עמודים!) נדפס בלקוטי שיחות כרך כא (בהוספות) עמוד 397 ואילך - https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... &pgnum=404

זה המקור הכי מפורש

ומה שכתבת בהני דנהרגו מתוך רשען דמיקרי קדוש וחסיד, אין ה"נ קרא נמי כתיב נתנו נבלת עבדך וגו' ומוקמינן בהני דנהרגים מתוך רשען

שו"ת מהרי"ל סימן עב