פורום אוצר החכמה

האם קיימים פסוקים המובאים בתלמוד וראשונים,שהם שונים אולי בשינוי ו או י וכדומה,מהמסורה בידנו,ומה הפסוקים?ואם יש מחלוקת כמו מי פוסקים או ששני השיטות נכונות?

תוספות בנידה מעירים שיש שינויים בגמרא בכ"מ מהמסורה שלנו (אגב אפילו ברש"י יש כמה שינויים מהמסורה דילן). זכורני שיש על זה תשובה ברדב"ז שאומר שלעניין הלכות אזלינן בתר חכמי התלמוד אבל לעניין המסורה אזלינן בתר חכמי המסורה שהם דקדקו בזה.

כבר כתבו התוס' (ב"ב קיג ע"א ד"ה תרוויהו) "פעמים שלא היו בקיאין בפסוקים".

ויעויין בהרחבה מאמר הגרד"צ הילמן באחד מכרכי ישורון האחרונים (עם הערות והוספות מהרה"ג בצלאל דבליצקי שליט"א)

עיין מנחת שי עה"פ ויהי ביום כלות משה [במדבר ז]

רשימת הפסוקים המופיעים בירושלמי שלא כלשונם:
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?102286&page=142

האם שייך לזה הפסוק בישעיה נח,יג
וְקָרָ֨אתָ לַשַּׁבָּ֜ת עֹ֗נֶג לִקְד֤וֹשׁ יְקֹוָק֙ מְכֻבָּ֔ד
שמופיע בהרבה מקומות עם תוספת וא"ו 'ולקדוש'
?

דתימה הוא, שבהרבה ראשונים גם הוסיפו לוא"ו זו כפי שמעלה חיפוש בפרוייקט השו"ת

רע"א בגלה"ש שבת נה:

האריכו בזה רשב"א במיוחסות סי' רל"ב, וחלק ז' סי' רע"ג וע"ש בהערות, וכן רע"א בגליון הש"ס שבת נה:

מדברי הרה"ק בעל היכל הברכה בהקדמתו לחומש היכל הברכה.

כתבו לי באישי

כ"ה גם במגליות ים המלח http://dss.collections.imj.org.il/isaiah#58:13

אך בין כך לשון הפסוק שונה שם, יש וא"ו 'וממצוא', וכן אין וא"ו בין הד' לש' ב'לקדוש', וכללית כנראה יש הרבה שינויים במגילה זו לנוסח דידן

היא שיחתי כתב:וכן אין וא"ו בין הד' לש' ב'לקדוש'

וא"ו תלויה! (גם אין בזה שינוי אלא חסרות ויתירות).

נוסח הגמרא מתאים לנוסח מגילת ים המלח
הגמרא (עבודה זרה כג, ב) מביאה הפסוק "כל צאן קדר יקצבו לך יעלו לרצון על מזבחי", ובהגהות הב"ח (הגהות הב"ח אות א) כתב "נ"ב אף על פי דבקרא לאו כתוב כך, דהא כתיב 'יעלו על רצון' אלא שהתלמוד משנה משמעו וכה"ג כתבו התוספות בעירובין". כוונתו להעיר שלפי מסורה שלנו בפסוק (ישעיה ס, ז) כתוב "כל צאן קדר יקבצו לך [אילי נביות ישרתונך] יעלו על רצון מזבחי", אלא שאין גמרא מקפידה להעתיק את הפסוק בדייקנות בפרט במקום שיש קושי בהבנת הדברים כפי שכתוב. ברם, בדיקה במגילת ישעיה שבמגילת קומראן - http://dss.collections.imj.org.il/isaiah#60:7 - מגלה שהנוסח של הגמרא מתאים עם המסורה שלהם, ששם כתוב "יעלו לרצון על" כמו שהגמרא העתיקה.

יחזקאל קוטשר הוכיח שנוסח המסורה עתיקה יותר מנוסח מגילות ים המלח.

תוכן כתב:יחזקאל קוטשר הוכיח שנוסח המסורה עתיקה יותר מנוסח מגילות ים המלח.

האם אפשר לספק יותר פרטים? מי הוא זה יחזקאל קוטשר? איפה הוכיח כן? מהי ההוכחה? האם הוא דן על הפסוק בישעיה הנ"ל שמסורת הבבלי מתאימה עם מסורה שלהם?

בדרשות רבי יצחק קארו מצטט כמה פעמים את אותו הפסוק בדרשות שונות בצורה שונה מהמקובל

והיתה אור הלבנה כאור החמה

בעוד שאנו קוראים והיה או הלבנה

גם ברש"י (ריב"ן) סנהדרין צא: מביא כך
אולי היו ספרים שכתוב בהם כך

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שבת פרק ט רבי יהושע בן לוי אמר זרע זרעיה זירועיה וכרבי יהודה, דרבי יהודה אמר ששה. זרע זרעה זרעיה זירועיה. רבי חגי אמר זרעיה חמשה, כל ההן דאנא משכח לה אנא מחיק לה. אישתאלת לרבי הונה ספרא דסדרא ואמר זירועיה מלא.

יש גם אפשרות שלא מדובר בגירסא שונה בפסוק אלא אכן טעות מחמת שיגרא דלישנא, ע"ע היתקע שופר בעיר

יוצא פוניבז' כתב:יש גם אפשרות שלא מדובר בגירסא שונה בפסוק אלא אכן טעות מחמת שיגרא דלישנא, ע"ע היתקע שופר בעיר

אינני יודע אם התכונת להגיב לדברי

פעמים רבות, אכן מדובר בשיגרא דלישנא, אבל בירושלמי הזה, לא רק שזוהי מחלוקת מפורשת בגירסא, אלא שמחלוקת הלכתית נתלית בה במפורש - שלמ"ד אחד יש וא"ו ודורש מכך עוד מין, ולמ"ד השני אין לגרוס את הוא"ו, וע"כ מותר רק חמישה מינים - לא מצאתי מעולם דבר דוגמת זה, שתשאל הגמרא ..האי וא"ו מאי דריש ביה, לא גרס לה.

בן מיכאל כתב:

יוצא פוניבז' כתב:יש גם אפשרות שלא מדובר בגירסא שונה בפסוק אלא אכן טעות מחמת שיגרא דלישנא, ע"ע היתקע שופר בעיר

אינני יודע אם התכונת להגיב לדברי

לא התכוונתי, היה זה כהמשך לדבריי הקודמים.

רש"י שמות פרק כה פסוק כב
ואת כל אשר אצוה אותך אל בני ישראל - הרי וי"ו זו יתירה וטפלה, וכמוהו הרבה במקרא, וכה תפתר ואת אשר אדבר עמך שם, את כל אשר אצוה אותך אל בני ישראל הוא:

ואילו בנוסח שלנו אין תוספת וי"ו בכלל.