מנחה קצרה

[גילוי]

מנחה קצרה
אמת ליעקב (עמ' סט) נראה דבבהמ"ד לא נתקנה תקנת חזרת הש"ץ דאין שם כאלו שאינם בקיאים, ולכן בישיבות במתפללים מנחה קצרה [אולם בשחרית א"א מפני סמיכות גאולה לתפילה]

[חכם באשי]

בנוגע ל'מנחה קצרה' הנהוגה בישיבות, כתב לאחרונה העורך ב'הפעמון', גליון חמישי, במאמרו 'ההדגשה במקור'.

[גילוי]

בנוגע ל'מנחה קצרה' הנהוגה בישיבות, כתב לאחרונה העורך ב'הפעמון', גליון חמישי, במאמרו 'ההדגשה במקור'.

היכן ניתן להשיג את "הפעמון" הנ"ל?

[עושה חדשות]

אשכול נוסף - viewtopic.php?f=7&t=11365

===

מגד גבעות עולם.png (57.72 KiB) נצפה 2857 פעמים

מה ענינו של הח"ח לכאן?

[מטעים]

בישבת חברון מתפללים "קצרה" רק ביום שיש שיעור כללי.
ובימי החנוכה ע"פ הוראת רבי אברהם פרבשטיין זצ"ל אין מתפללים קצרה אף אחר השיעור כללי , מפני פרסומי ניסא באמירת על הניסים.

[הגיונות]

מסתבר מאוד שבספרי ליקוט הלכות המיועדים לבני הישיבה כתבו בזה (זכור לי כעת הספר 'תורת הישיבה').

[פולסברג]

מעשה רב מגדול הדור להישיבה הגדולה שבגולה:

כשחלה האברך החשוב רבי מאיר קוטלר בן רה''י רבי שניאור זצ''ל [כמדו' בשנת תשל''ט], פנו העולם לפוסה''ד רבי משה פיינשטיין בשאלה, אם לזכותו יבטלו מנהג מנחה קצרה הנהוגה בהישיבה מימים ימימה, ותשבתו היתה ברורה וחד משמעית: אל תבטלו, והנח להם למנהגם [כ''ז אישרתי אצל רבי מלכיאל].

[איש פלוני]

מישהו יודע ממתי התחיל המנהג לעשות קצרה בישיבות?
בוואלז'ין לא מצאתי מקור לזה (וגם לא מסתבר שזה היה שם), מאיפה כן?

[פולסברג]

בישבת חברון מתפללים "קצרה" רק ביום שיש שיעור כללי.
ובימי החנוכה ע"פ הוראת רבי אברהם פרבשטיין זצ"ל אין מתפללים קצרה אף אחר השיעור כללי , מפני פרסומי ניסא באמירת על הניסים.

וכ''כ מר' אליהו ברוך פינקל בספרו, ולא זכיתי להבין, שמאיזה טעם שלא אומרים חזרת הש''ץ בכל השנה לא יאמרו גם עכשיו, ולמה שהפרסומי ניסא יהא גדול מעצם חזרת הש''ץ.

ובישיבת במ''ג ליקוואוד נוהגים לחזור התפילה ביום א' ז' וח', ויודעי דבר מספרים מפני שבימים אלו היה ר' אהרן בישיבה...

[עזריאל ברגר]

ראיתי אחד שנוהג במנחה "קצרה" לשוב ולהגביה קולו בג' ברכות אחרונות, ואז זריזי-הציבור יכולים לענות עמו מודים-דרבנן. ואיני יודע מקורו.

אם הוא יעשה כך גם בחנוכה - ירוויח גם את פרסומי-ניסא.

[יוצא פוניבז']

ראיתי אחד שנוהג במנחה "קצרה" לשוב ולהגביה קולו בג' ברכות אחרונות, ואז זריזי-הציבור יכולים לענות עמו מודים-דרבנן. ואיני יודע מקורו.

שו"ת מהרלב"ח סימן טו
נשאלתי מאתך האח על דבר הלכה למעשה אירע ביניכם ביום צום תענית אסתר אשר המנהג במקומכם שהשליח ציבור אומר עננו לבד בתפלת המנחה ואינו מאריך בסליחות ווידויים באמצע התפלת ולכן עלה בלב השליח ציבור שלא לחזור התפלה אלא התפלל ביחד עם הצבור כדרכנו הספרדיי' בשאר הימים שהש"צ אומר בקול רם וכל הצבור אומרים אחריו מלה במלה וזה עד סוף ברכה שלישית בלבד כדי שיוכלו לענות אחריו קדוש ומשם והלאה כל א' וא' מהצבור מתפלל בינו לבין עצמו גם השליח ציבור מתפלל בלחש בינו לבין עצמו עד שמגיע לברכ' רצה שאז חוזר להשמיע קולו כראשונ' כדי שישחו עמו הצבור במודים

[עזריאל ברגר]

יישר כח.