- תנור שמש.png (4.47 MiB) נצפה 2408 פעמים
נסתפקתי אם מותר לבשל בזה בשבת, האמת היא שלא הבנתי מספיק האם נגרם מחמת קרני השמש שמקרינים על המאכל מכל כיוון או שהרפלקטורים עצמם נרתחים וזה גורם שהמאכל שבפנים ירתח.
אשמח אם יש כאן מישהו שיוכל להחכים אותי בנקודה זו.
ובכן, את"ל שהקדירה נרתחת מחמת ההקרנה של קרני השמש ולא מחמת חום הדפנות לכאו' יש לדון בזה שיהיה מותר לכתחילה לבשל בזה בשבת משום שזה כמו בישול בחמה עצמה שמבואר בגמ' שבת דשרי. ואין לדון בזה דהוי תולדות חמה משום דגדר הגזירה דרבנן בתולדות חמה מבואר בראשונים הוא לבשל בדבר שהתחמם מחמת חום השמש (עי' רש"י שבת לט. - "תולדות חמה - שהוחם הסודר בחמה. אטו תולדות האור - דמאן דחזי סבר דתולדות האור נינהו" וכן בריטב"א שם – "...רבנן סברי גזרינן תולדות חמה אטו תולדות האור. פירוש דהא לא מינכר ומאן דחזי סבר דתולדות האור נינהו ואתי להחם בתולדות האור") וכאן אינו מתבשל מחום התנור הנ"ל אלא שהתנור מפנה ומגביר את קרני השמש לכיוון הקדירה והוי כעין מתווך בין החמה לסיר אבל אין הסיר מתבשל מחמתו. וכן מבואר בראשונים
ולכאו' נידון זה דומה לבישול בשבת ע"י קדירה הנרתחת מתחת זכוכית מגדלת ובזה מצאתי שכתב בילקוט יוסף קצוש"ע שיח ס"ג וז"ל "אם הניח בשבת זכוכית מגדלת [או פריזמה] כנגד השמש וריכז את קרני החמה על קדרה שיש בתוכה מים, וכדומה, והגיעו לחום שהיד סולדת בהם, חשיב כמבשל בחמה ומותר, ואף אם התבשיל מונח בתוך קדרה, והקדרה עצמה מתחממת מחום השמש ומסייעת למאכל שבתוכו להתבשל, אין זה חשיב כמבשל בתולדות חמה, שהרי התבשיל מתבשל גם מהחמה עצמה, והוי זה וזה גורם".
(ולפמש"כ דהוי זוז"ג מותר, א"כ יתכן שבנידון דידן בתנור שמש יהיה מותר אפי' אם התנור עצמו גם נותן את החום לקדירה, וצ"ע)
והנה בשביתת השבת מסתפק אם בישול בזכוכית מגדלת הוי חמה ממש או תולדות חמה שכתב (מלאכת מבשל הערה מד) וז"ל "אך אם אינו נדלק אש רק ע"י מה שמצטמצם ניצוץ השמש נרתח הכלי מתכת ועי"ז מתבשל האוכל שבתוכה זה ודאי אינו תולדות האור וגם שיהיה תולדות חמה לא ברירא ליה רק אולי כחמה עצמה ועכ"פ נראה להקל ע"י גוי במקום מקצת חולי דהוי שבות דשבות"
אך נראה מלשונו דכל ספיקו הוא משום שהכלי מתכת נרתח מחמת השמש וזה מחמם את המאכל (ובנקודה זאת חולק על הילקוט יוסף שס"ל דזוז"ג ושרי) אך באופן שיקרין את קרני השמש על מאכל עצמו ללא קדירה כגון על ביצה או פת או ב"שקית קוקי" לכאורה גם לשביתת השבת הוי חמה ממש ושרי לכתחילה.
וראיתי מביאים שבקובץ מוריה (שנה י' קובץ א - ב ע' נ') כתב הגאון ר' אברהם דוד הורביץ זצ"ל משטרסבורג לגבי דוד שמש דיתכן שיש להגדירו כתולדות האור משום שיש בכח החום הזה להוציא אשה כמו שמבואר ברש"י ביצה (ל"ג ע"א) במשנ' אין מוציאין את האור כו' ולא מן המים ופירש"י נותנין מים בכלי זכוכית לבנה ונותנו בחמה כשהשמש חם מאד והזכוכית מוציאה שלהבת ומביאין נעורת ומגיעים בזכוכית והיא בוערת ע"ש, הרי לך דזכוכית מים ושמש יש בכחם אש ממש כאש היוצא מן האבנים דנחשב שם וכו' וא"כ זכוכית המחמם המים ע"י השמש למה לא נימא דמים המתבשלים בו הו"ל תולדות אור ולא תולדות חמה, דע"י החמה לבד לעולם לא יגיעו המים לשיעור בישול, ובפעולת הזכוכית אם היו מגיעים נעורת היתה בוערת א"כ ה"ה בישול המים יש לדון בו תולדות אור כיון שבכחו ישנו לאש וכו'. ...וא"כ בנ"ד שחום החמה בא באמצעות הזכוכית שעל פני הצינור מתכות, ואם הי' מגיע נעורת ונבער ה"ז מבעיר, א"כ ה"ה אם מגיע מים ומתבשלים ה"ז בישול בתולדות אור, ולהשיטה דע"י זכוכית הו"ל רק חמה, א"כ הו"ל עכ"פ תולדות חמה, דזה פשיטא שבלא הצינור מתכות הרותח מאד לא יגיעו המים מחום השמש רק לחום מועט". עכ"ל
א"כ צ"ע למעשה איך לנהוג בזה ואם שרי לבשל בזה בשבת לכתחילה