פורום אוצר החכמה

האם בגלל שהדיבור בארץ ישראל היה שונה מבבל או טעמים אחרים?

התלמוד הירושלמי כתוב ארמית גלילית (ארמית יהודית ארץ ישראלית של תקופת האמוראים).

היא לא יותר קשה- רק פחות מורגלת לנו

בברכה, צודק, כמובן. וכבר אמרו על לשון הירושלמי שהיא 'לישנא קלילא'.

שני דברים מכבידים על המורגל בבבלי ללמוד ירושלמי;
א. תרגומם המילולי של המלים, הירושלמי כתוב בדיאלקט שונה של ארמית משל הבבלי,
ב. מבנה המשא-ומתן גם הוא שונה, הביטוי לקושיא ולתירוץ ולתמיהה שונה בירושלמי מהבבלי. אבל לחלק זה תורם הרבה ההרגל שמתרגלים בירושלמי.

בברכה המשולשת כתב:היא לא יותר קשה- רק פחות מורגלת לנו

לי זה לא כ"כ ברור. הלא בירושלמי בארבעה מילים יכולים להכנס, שאלה, תשובה, ראיה ודחיה, כך שבוודאי הקיצור הקיצוני ביחס לבבלי מקשה מאוד.
ולגבי הלישנא קלילא, הגמ' אומרת את זה על ההבדל בין לשון 'חב' ללשון 'חייב', אזי לא מוכרח הדבר שהלשון קלה יותר להבנה, יש כאן קלילות יותר בקיצור המילה, וצ"ב בזה.

הבבלי עבר עריכה ע"י רבנן סבראי והירושלמי לא

יעויין בהקדמת הבחור לספרו מתורגמן שכתב שהתרגומים הירושלמיים\ארצישראליים מושפעים יותר משפות זרות משום שירושלים נכבש ע"י כמה מלכיות ושפתם השפיע על השפת העם שם (ולכן כולל קצת לשון בבלי יוני רומי ופרסי) משא"כ בבל ותרגומי בבל לא הושפע ע"י הרבה שפות. ואולי הכי נמי לענין שתי התלמודים.

וראו עוד כאן ובעמודים שאחרי הסבר הקושי בירושלמי
[מעדכון האחרון של ה"ב]
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 60&hilite=

עשוי לנחת כתב:

בברכה המשולשת כתב:היא לא יותר קשה- רק פחות מורגלת לנו

לי זה לא כ"כ ברור. הלא בירושלמי בארבעה מילים יכולים להכנס, שאלה, תשובה, ראיה ודחיה, כך שבוודאי הקיצור הקיצוני ביחס לבבלי מקשה מאוד.
ולגבי הלישנא קלילא, הגמ' אומרת את זה על ההבדל בין לשון 'חב' ללשון 'חייב', אזי לא מוכרח הדבר שהלשון קלה יותר להבנה, יש כאן קלילות יותר בקיצור המילה, וצ"ב בזה.

א. לא לזה התכוונתי- אלא לשפה עצמה.
ב. כמו שנאמר כאן ע"י הרבנים שליט"א זה גם שאלה של עריכה- שהירושלמי לא נערך לגמרי.
ג. ויש מושג שהירושלמי זה בחינה רוחנית אחרת יעויין בשל"ה הקדוש ובדברי מרנא הנצי"ב בקדמת העמק