פורום אוצר החכמה

בתקופה האחרונה הולכת ומתרחבת התופעה של "יציאה לעבודה".
המסגרת הוותיקה בת עשרות השנים האחרונות שהתרגלנו אליה, שכל בחור ישיבה שנישא פונה אחר החתונה לכולל וממשיך שם עד ה"שטעלע" המיוחל או עד הקבר, התערערה במקצת, והרבה אברכים עוזבים באיזשהו שלב את בית המדרש ויוצאים להביא טרף לביתם.

הכהן כתב:רק שלא הבנתי למה קוראים לזה 'קונטרס'

גילוי כתב:מתוך הקונטרס
א' די אם נציין שהמצוה הראשונה שעם ישראל הצטווה עליה, מיד אחרי מעמד הר סיני, היתה: "שובו לכם לאהליכם" . ופירש רש"י וזה לשונו: "לצוותן לשוב במצות המלך על כרחן שלא לגרוע עונת נשותיהן".
זאת המצוה הראשונה שעם ישראל הצטוה עליה.
ננסה לתאר לעצמנו: אדם רוצה קצת להישאר בהר סיני, להתקדש עוד קצת ולהיטהר, להתחיל ללמוד את התורה שזה עתה ניתנה, ומה אומרים לו? המצוה הראשונה! "נא לחזור הביתה, אשתך מחכה!"
יש להעיר שכל הנ"ל רק הו"א בגמ' שם אבל למסקנא לא בא הכתוב אלא להתיר להם עונה שנאסרה לפני מתן תורה.
ב' מה שהתבאר שגדולי ישראל עונים לפי השואל, ומכיון שאין להם אפשרות להיכנס עימו לעומק השאלה הם עונים לפי מה שנראה להם, יש גישה כזו בירושלמי (ברכות פ"ג ה"א) שמסופר שם שר' יסא שאל את ר' יוחנן שאלה הלכתית, ור' יוחנן השיב שאינו יודע, ולאחר שר' יסא שאל וחזר ושאל השיב לו ר' יוחנן "אם גמרת לצאת – תבוא בשלום".
יש להעיר- ריו"ח לא נתאפשר להכנס לעומק הסוגיא? ריו"ח באמת אמר שאינו יודע שמסופק בדבר

גילוי כתב:מתוך הקונטרס
א' די אם נציין שהמצוה הראשונה שעם ישראל הצטווה עליה, מיד אחרי מעמד הר סיני, היתה: "שובו לכם לאהליכם" . ופירש רש"י וזה לשונו: "לצוותן לשוב במצות המלך על כרחן שלא לגרוע עונת נשותיהן".
זאת המצוה הראשונה שעם ישראל הצטוה עליה.
ננסה לתאר לעצמנו: אדם רוצה קצת להישאר בהר סיני, להתקדש עוד קצת ולהיטהר, להתחיל ללמוד את התורה שזה עתה ניתנה, ומה אומרים לו? המצוה הראשונה! "נא לחזור הביתה, אשתך מחכה!"

הכהן כתב:האם באמת "בא החזון איש זצ"ל וחידש שכולם צריכים ללכת לכולל"?

הכהן כתב:

הכהן כתב:האם באמת "בא החזון איש זצ"ל וחידש שכולם צריכים ללכת לכולל"?

דוד שמולביץ כתב:אני שמעתי בשם הסטיפלער שהשיטה ללמוד כל היום כאברכים היא הוראת שעה.

סתם כתב:מתוך הספר:

"הרב מבריסק היה בתלמוד תורה. מי למד בתלמוד תורה הזה? כל הפערכ'ס, כל הגורנישט. אני למדתי שם, הילדים של הרב מבריסק גם למדו שם, ר' דוד למד שם. אז לבריסקער רב כן היה מתאים לשלוח את הילדים לחיידר הזה, אבל לו – לא היה מתאים. מה לא מתאים?"
המנהל: "הוא אמר שילד כזה בחיידר עלול להשפיע על הילד שלו".
הגראי"ל: "קורה מקרים שילדים מתקלקלים, מתקלקלים גם ילדים טובים. בכל החיידרים הטובים לא מתקלקלים ילדים? ילדים מתקלקלים. זה רק גאוה".
הנה דעת תורה צרופה על הנושא: במקום לבדוק אם ההורים של החברים של הילדים שלך מקפידים על קמח שנטחן לאחר הפסח, תתחיל לחנך באמת.
.}

גילוי כתב:ב' גם לא מובן למה ברור שזה גאווה? האם לא יתכן שבאמת אותו אברך ת"ח מפחד (אולי שלא בצדק)מהשפעה לרעה

חשבונות רבים כתב:

גילוי כתב:ב' גם לא מובן למה ברור שזה גאווה? האם לא יתכן שבאמת אותו אברך ת"ח מפחד (אולי שלא בצדק)מהשפעה לרעה

גילוי כתב:

סתם כתב:מתוך הספר:

"הרב מבריסק היה בתלמוד תורה. מי למד בתלמוד תורה הזה? כל הפערכ'ס, כל הגורנישט. אני למדתי שם, הילדים של הרב מבריסק גם למדו שם, ר' דוד למד שם. אז לבריסקער רב כן היה מתאים לשלוח את הילדים לחיידר הזה, אבל לו – לא היה מתאים. מה לא מתאים?"
המנהל: "הוא אמר שילד כזה בחיידר עלול להשפיע על הילד שלו".
הגראי"ל: "קורה מקרים שילדים מתקלקלים, מתקלקלים גם ילדים טובים. בכל החיידרים הטובים לא מתקלקלים ילדים? ילדים מתקלקלים. זה רק גאוה".
הנה דעת תורה צרופה על הנושא: במקום לבדוק אם ההורים של החברים של הילדים שלך מקפידים על קמח שנטחן לאחר הפסח, תתחיל לחנך באמת.
.}

דבריו תמוהים ביותר

א' האם באמת ראוי לשלוח ילד לת"ת יחד עם כל הפערכ'ס, כל הגורנישט האם אין חשש שישפיעו לרעה? האם באמת הגראי"ל סבור שש לקבל לח"ת את כולם? [כמובן אולי בנידון דידן מדובר בצורך גדול וחשש מאוד רחוק וכו' אבל מה שייך להביא ע"ז ראייה מהגרי"ז, וגם לא מובן הטענה שבכל מקום מתקלקלים]

ב' גם לא מובן למה ברור שזה גאווה? האם לא יתכן שבאמת אותו אברך ת"ח מפחד (אולי שלא בצדק)מהשפעה לרעה