לעשות בכוונה שיהיה דין שמירה בבעלים

[שלח]

כידוע שמירה בבעלים פטור, האם מותר שהשומר יגרום לבעלים להיות איתו, וכך יפטר, או שזה נבל ברשות התורה,רק להזכיר שיש שיטה שאם היה בהתחלת השמירה שמירה בבעלים, גם אם בשעת הגניבה לא היו בעליו עמו גם יפטר בגלל ההתחלה

[בברכה המשולשת]

גמ' מפורשת בב"מ אשקיין מיא, ויעויין במאירי שם וברבינו יהונתן הכהן מלוניל

[ארזי ביתר]

ר' שלח, אליבא דאמת, לא זכיתי להבין דבריו.

הכיצד נכנס שומר זה בגדר "נבל"? הלוא יש בדין זה היגיון וסברא מסוימת, גם אם השומר עושה זאת בכדי להפטר מתשלומין, סוכ"ס, הרי בעליו עמו?

[איש רגיל]

אם המשאיל יודע שהטובה שהא עושה כעת לשואל מכניסה אותו לגדר בעליו עמו, אכן אין הוא נבל ברשות התורה, כיון שסבר וקיבל.
אך אם השואל מנצל את תמימותו של המשאיל ומבקש ממנו כביכול טובה צדדית, ועי"ז כוונתו להפטר מלשלם על החפץ, הרי הוא נבל ברשות התורה למהדרין.

[ארזי ביתר]

אני לא מבין, מה שייך לפשוע ולנצל בו זמנית את התמימות? וכי הוא יודע שעכשיו החפץ יינזק? אם הוא רוצה להזיק לחפץ ולהיפטר מדין בעליו עמו, הרי שאין כאן מקומו, ומדובר בגנב למהדרין, שפטור מדיני אדם, אך יתחייב בדיני שמים.

[הכהן]

הוא רוצה לפטור עצמו מאונסין

[איש רגיל]

אני לא מבין, מה שייך לפשוע ולנצל בו זמנית את התמימות? וכי הוא יודע שעכשיו החפץ יינזק? אם הוא רוצה להזיק לחפץ ולהיפטר מדין בעליו עמו, הרי שאין כאן מקומו, ומדובר בגנב למהדרין, שפטור מדיני אדם, אך יתחייב בדיני שמים.

מה לא שייך לפשוע ולנצל את התמימות?
אותו אדם רוצה להפטר מלשלם אם יהיה אונס, ולכן הוא מבקש טובה מהמשאיל, אילו המשאיל היה יודע שבעשיית הטובה הוא מפסיד את התשלומים במקרה של אונס, הוא לא היה עושה את הטובה. לזאת יקרא נבל ברשות התורה. ואמנם בפשטות גדר נבל ברשות התורה הוא ענינים שהתורה התירה אלא שאין דעתה נוחה מדברים אלו [כפי שכנראה היתה כוונתך בפרטי], אך לכאורה גם אדם המטעה את חבירו ומחמת ההטעיה נפטר מתשלום, אין דעת התורה נוחה מתוצאה זו.