האם יש מחלוקת פה בין השיטות, או שהחסד לאברהם יודה להאריז"ל, שרק קלי העיון, ורק שעה ושתים ביום?
שער רוח הקודש דף ט עמוד א
א"ל מורי ז"ל, כי שורש הכל לענין השגה, הוא העיון בהלכה. וא"ל כי הטעם הוא, כי הנה ענין עיון ההלכה, הוא שיכוין האדם שיש קליפת האגוז החופפת על המוח, שהוא ענין הקדושה. וזו הקליפה, היא ענין הקושיא שיש בהלכה ההיא. כי הקליפה חופפת על ההלכה, ואינה מניחה אל האדם שיבין אותה, וכאשר האדם מתרץ הקושיא ההיא, יכוין לשבר כח הקליפה, ולהסירה מע"ג הקדושה, ואז יתגלה המוח שהוא ההלכה. ונמצא, שאם אין האדם מתמיד לעיין ולשבר הקליפות, איך יתגלה לו המוח, שהם רזי התורה וחכמת הקבלה, ולכן צריך להשתדל מאד לעיין, ולכוין בכוונה זאת שביארנו.
ושמעתי ממורי ז"ל שהיה תמיד מעיין ששה פירושים של פשט בהלכה, ופי' הז' ע"ד הסוד, בסוד ששת ימי החול, והז' הוא יום שבת.
ואמנם א"ל מורי ז"ל, שהאדם שאינו קל העיון, וצריך לטרוח מאד בעיון, עד שיפיק מבוקשו, אין ראוי לו שיתבטל מעסק התורה, בשביל העיון, ויותר טוב לו, שיעסוק בדינים ובמרז"ל, וכיוצא. אבל מי שהוא קל העיון, ואינו צריך טורח רב, צריך שיטרח שעה או שתים בכל יום בלבד בעיון, ואח"כ יעסוק בתורה כנז', בשאר היום, אבל לא יתמיד כל היום בעיון.
ספר חסד לאברהם - מעין ב - נהר כח
בענין עסק התורה בלא הבנה ובלא פלפול:
דע שאם תהיה עוסק כל ימיך בתורה בלי להשכיל בה רק שתקרא בה, הנה בזה אתה אוכל החטה עם הסובין שלו והמוח עם הקליפה, כי קושיין דהלכתא אינון קליפין ואתה מחוייב להקשות ולשבר הקליפות ולהוציא המוח ולתרץ ולדקדק המלה ולהבין נעלמה, ועל המדקדק בה נאמר יעשה למחכה לו כנזכר בזוהר, ולהיות העוסק כך בתורה בלי הבנה כל מה שאפשר בידו הוא מערב קודש בחול וחול בקודש, ועליו נאמר ודלא מוסיף יסיף שח"ו חייב מיתה כיון שבידו לפלפל בתורה ואינו עושה, בזה הוא מחזיק הקליפות ומעמידן:
והענין דע כי התורה הוא עצם האצילות המתפשט והיא היתה המצאה אלקית שבה ידבק האדם בהאלקים ולהזדכך הנשמה לאור החיים האמיתית, דהיינו הדבקות באלקותו בעה"ז ובעוה"ב, וז"ש הכתוב ואתם הדבקים בה' אלה"יכם חיים כלכם היום, אפילו היום בהיותם בעולם הזה ומכ"ש בעולם הבא. והדבקות בו צריך שיהיה בלי מסך מבדיל בינך ובין תורתו וכיון שאתה מעיין בתורתו והיא רחוקה מידיעתך ונעלמת ממך ע"י קושיות שהם הקליפות המכסים את התורה ומעלימים אותה מעין שכלך, הרי הקליפות הם (מחיצות) [מחבת] ברזל בינך לבינו, ולכן אם חשק האהבה שקועה בלבך להדבק בו צריך שתחפש אחר הקושיא לשבר אותה ולבטלה ותדבק בתורה הנעלמת בתוך אותן קליפות, והעושה כך הרי הוא דבוק בתכלית הדבקות, וזו היא ההתבודדות הגדולה אשר מקרב אותך להש"י בלי מסך מבדיל בינך לבינו.