פורום אוצר החכמה

אנחנו יודעים שרבי ישמעאל, רשם על הפינקס שחטא בשבת בשוגג יביא קורבן חטאת שמינה, האם היו רבנים וצדיקים שכתבו בפינקס, אם היו חוטאים, שיבנה המקדש הם יביאו קרבן חטאת, או עבירות שונות, האם נמצאו יומנים של גדולי ישראל, שדיברו בזה, האם ראוי גם לאנשים פשוטים לכתוב זאת, ולקנוס עצמם אם עברו עבירות למי יש הערות והארות בענין?

ספר חסידים, סי' כא: "חסידים הראשונים היו כותבים באגרת עוונותיהם, כשהיו חוטאים, כדי להתודאות על חטאתם, וכדי שיזכור ויתחרט ויעשה תשובה... ולפיכך טוב לכותבם... אך ברמז יכתבם, שלא ימצאם שום אדם".

הגר"א רשם לעצמו הזמן ש"ביטל תורה".

אם ראוי גם לאנשים פשוטים לכתוב זאת,

הדף יכלה ...

ברמ"א סי' שלד,כו כותב דרך התשובה לשגג ועשה מלאכה בשבת (יצום או יפדה ארבעים יום, ויביא דמי חטאת), ולא נכתב שם שיש ענין לכתוב על פנקסו.

אמור להיות איזה סיפור כזה על ר"א לאפיאן זצ"ל שרשם לעצמו ברמזים עבירות והיה מסתכל בזה מפעם לפעם... מי שאוצר בידו מוזמן לחפש

ואם כבר אז יש מכתב מהחזו"א על מי שביקש ממנו איך לחזור בתשובה על חילול שבת וזה אשר כתב

לגבי הרישום של קרבנות חטאת,
הנה בשי' להר"ן בשבת כתב אביא חטאת שמינה ... ואמרו בתוספות דהאי דקאמר לכשיבנה בית המקדש בימיו קאמר דאי אחר שימות אי אפשר דחטאת שמתו בעליה למיתה אזלא. ולכאו' כוונתו דהחטאת אזלא למיתה גם משום שהבעלים נתכפר במיתתו, ולכן גם חטאת שעדיין לא הופרשה, פוקע חיובה במיתת הבעלים.

מה שיש לדון הוא האם שייך להתחייב חטאת כשאין ביהמ"ק בנוי. וראה ההערה המעיינת הבאה:



מליקוטי שיחות חלק יח בסופו.

ובשיחה המצוינת שם דן בזה מדין שב מידיעתו, דהנה כדי להתחייב חטאת צריך לדעת שיתחייב כן, ובזמן שאין ביהמ"ק יש להסתפק אם יש לנו "ידיעה" שנתחייב חטאת בפועל; אלא שבזה נצטיין ר' ישמעאל, שאצלו היתה האמונה בבנין ביהמ"ק "ידיעה" ממש וממילא היה חייב.

עושה חדשות כתב:לגבי הרישום של קרבנות חטאת,
הנה בשי' להר"ן בשבת כתב אביא חטאת שמינה ... ואמרו בתוספות דהאי דקאמר לכשיבנה בית המקדש בימיו קאמר דאי אחר שימות אי אפשר דחטאת שמתו בעליה למיתה אזלא. ולכאו' כוונתו דהחטאת אזלא למיתה גם משום שהבעלים נתכפר במיתתו, ולכן גם חטאת שעדיין לא הופרשה, פוקע חיובה במיתת הבעלים.

ס' העיתים קנח -

ר' נתן אומר קרא והיטה ממש וכתב על פנקסו אני ישמעאל בן אלישע הטיתי נר בשבת לכשיבנה בהמ"ק אביא חטאת שמינה כי הי' סבור שיבנה בית המקדש בימיו

של"ה מסכת יומא פרק דרך חיים תוכחת מוסר -

באם יזדמן לאדם בשוגג, איזה חטא שחייב עליו קרבן, ירשום אותו בפנקסו להיות לו לזכרון, באולי יזכה לבנין בית המקדש ואז יביא הקרבן. וכן מצינו בפרק במה מדליקין (שבת יב ב) ברבי ישמעאל בן אלישע שקרא והטה, וכתב בפנקסו, אני ישמעאל קריתי והטיתי, ולכשיבנה בית המקדש אביא חטאת שמנה

ואף רש"י ביומא פ. כ' -

האוכל פחות מכזית בזמן הזה, יכתוב: כשיעור זה אכלתי, שמא יבנה בית המקדש בימיו, ויתחדש בית דין, ותתחדש הלכה ויאמרו שחייב קרבן על כזית קטן

ולטעמיה אזיל שכתב במעילה י: -

דאין כפרה למתים דמיתתן כיפרה עליהם

כל המקורות על רישום לצורך זכירת החטא ותשובה אינו שייך למה שעלה פותח האשכול, האם רשמו שחייבים חטאת. ואלו שני דברים כמובן

סתם איש כתב:כל המקורות על רישום לצורך זכירת החטא ותשובה אינו שייך למה שעלה פותח האשכול, האם רשמו שחייבים חטאת. ואלו שני דברים כמובן

עיינת בכותרת האשכול ובגוף הודעת פותח האשכול?...

שע"ת א,ח "וכן ראוי לכל בעלי תשובה לכתוב במגלת ספר הדברים אשר נכשלו בהם והמצות אשר קצרו בקיומן, ולקרוא בספר זכרונותם בכל יום".

לא!!!!
אני לא מעכל.

ר"ן...............עתים............ספר חסידים........של"ה........שערי תשובה..........ליקוטי שיחות...........


הרי גמ' זו צוטטה להלכה במפורש במגן אברהם או"ח סי' של"ד סקל"ג.

המג"א אכן מציין את ד' הגמ'.
אבל מה זה נוגע לד' הר"ן והעיתים והשל"ה וכו' שביארו את הגמ' באופן מסויים, ולזה אין שום התייחסות במג"א.

גם סגנונו של המג"א בענין זה אינו כה פסקני אלא רק שמזכיר שיש כזה דבר

שוב עיינתי במג"א בפנים וראיתי שיש שינויי גירסאות בין המהדורות: לפי גירסא אחת המג"א כותב זאת בתור סיפור שהיה דבר כזה ולא בסגנון של הוראה למעשה, אך לפי גירסא אחרת זה יותר נראה כהוראה למעשה.

וכן נהגו בעלי המוסר בדורנו.
ראה הקדמה לשפתי חיים.

ראו כאן עמ' 55-56, שני עמודים גדושים בציונים והפניות:
http://asif.co.il/download/kitvey-et/ma ... b%2027/3(2).pdf

בס' דרך פקודיך הקדמה ה אות ז כ' דאיכא חיוב גמור מן הדין לכתוב על פנקסו כל חטא של חיוב קרבן כדי שיביא אותו כשיבנה ביהמ"ק ב"ב. וכ"ה בשבועות כו. תוד"ה את. וכ"ה בשו"ת יד אליהו לובלין רסי' כט בשם השל"ה הובא בשערי תשובה או"ח סי' תרג ועוד בזה בשו"ת שבט מנשה גרוסברג סי' לא.
מיהו בחידושי הר"ן שבת יב: כ' דהיינו דוקא כשיבנה בימיו דאי לאחר שימות הרי חטאת שמתו בעליה למיתה אזלא. וכד' הר"ן מפורש ברש"י יומא פ. שכ' שמא יבנה ביהמ"ק בימיו וכ"ה בראש השנה לא: רד"ה צריך.
ובס' פני דוד להחיד"א פ' ויקרא אות ב כ' דמד' רבינו האר"י ז"ל מוכח דאף אם מת צריך לתקן כל אשר חטא בגלגולים אחרים כנודע ע"ש. ובפני דוד פ' שופטים אות יא כ' בשם בעל שבט מוסר ז"ל שכל אלו שהרגו בשוןגג יצטרכו לעת"ל גלות בערי מקלט.
וכ"כ בשו"ת לב חיים פאלאגי סי' לא דכשיבנה ביהמ"ק יצטרך להביא קרבנות החיוב שלו לאחר תחייה"מ יע"ש.
ומי שמת וחיה בזמן שביהמ"ק היה קיים לפ"ד רש"י מעילה י: ד"ה ולד דאין כפרה למתים שכבר כיפרה מיתתן עליהן יהיה פטור כד' רש"י יומא ור"ה הנ"ל. ועי' ס' שדה יצחק בעגון רסי' יא ובס' בית פנחס עמ"ס תמורה פתיחה אות ז (די"ז:) דמת וחיה ול"ה לו קבורה ל"ה בכלל אין כפרה למתים כיון שאין לו כפרה כי אם בקבורה כסנהדרין מו:
ובד' חי' הר"ן ע"ע שו"ת קרבן שמואל או"ח סי' טז אות כה משנת יעקב קאפיש ח"א סי ב-ג ויען דוד ח"ד סי' נו. ועוד בכל הענין בשו"ת עמק הלכה בוימל ח"ב סי' יח

מרן פאר הדור הגר"א ארלנגר שליט"א מעיר ומעורר מאוד שכן ראוי לכל בן עליה אמיתי לרשום חטאיו בפנקס ולהתוודות על חטאיו תמיד, ומביא הרבה סיפורים על גדו"י בדורות אחרונים ממש (וכן משמע שאף הוא עימהם) שאכן רושמים לעצמם עוונותיהם והתועלת שבזה עצומה ואף הכרחית מאוד, וכן מביא מקורות למנהג זה מהרמב"ם כמדומה ועוד.

אש משמים כתב:מרן פאר הדור הגר"א ארלנגר שליט"א מעיר ומעורר מאוד שכן ראוי לכל בן עליה אמיתי לרשום חטאיו בפנקס ולהתוודות על חטאיו תמיד, ומביא הרבה סיפורים על גדו"י בדורות אחרונים ממש (וכן משמע שאף הוא עימהם) שאכן רושמים לעצמם עוונותיהם והתועלת שבזה עצומה ואף הכרחית מאוד, וכן מביא מקורות למנהג זה מהרמב"ם כמדומה ועוד.

אפשר לפרט?