קבלה

[תמים.]

מעודי היה עמום לי הנושא של קבלה, היינו בעצם מי מחויב לקיים דברי המקובלים ? האם היחס לזה כמו שיטת הרמב"ם או שיטת ראשון פלוני שלא קבלנו אותם עלינו אלא רק קהילות מסוימות. מה טיבו של חכמה זו שיש הסוברים שיש בה לפעמים מחלוקות עם הגמ' [ידוע שהגר"א אמר שאין שום מח' כלל ביניהם אבל כמדומה שלא כו"ע סברי כן]. ומהו שאומרים מותר אבל עפ"י קבלה אסור. האם זה מחייב אותי, אולי רק לכתחילה או יותר מזה. אולי למי יש חומר מוסמך מאנשים גדולים שביארו כ"ז .

[יעקב כהן]

העלו את זה כאן בעבר (ואיני זוכר היכן)

קבלת חכמת הנסתר.pdf

(471 KiB) הורד 281 פעמים

[בברכה המשולשת]

ויש ספר שלם של הגרי"מ הלל על זה (כמדומני ששמו גבורת הארי או מעין זה)

[יאיר]

גבורת האר"י (אינו באוצר).

[רחמים]

שו"ת יביע אומר חלק י - יורה דעה סימן ח

ועכ"פ מכיון שדעת הרמב"ם ומרן להקל גם באפונים ושאר קליות, כן עיקר לדינא, ובפרט שכן פשט המנהג להיתר, ומה שאנו חוששים בעלמא לנהוג כדברי האר"י, היינו כמו בעניני תפלה, ע"פ סודם של דברים, משא"כ בעניני הלכה בודאי שאין לנו אלא דברי מרן. וכן כתב כיו"ב הגאון ר' יעקב זריהן, רבה של טבריה בשו"ת ביכורי יעקב (סי' יט, דף פג ע"ב), שבמקום שהאר"י ז"ל חולק על מרן בהלכה, ההלכה כמרן, כיון שקבלנו הוראות מרן אף להקל. ע"ש. וכ"כ כיו"ב בשו"ת שואל ונשאל ח"ה (חאו"ח סי' א), שבעניני הלכה יש לפסוק כד' מרן, ולא כהאר"י ז"ל, שדוקא בעניני הקבלה כתב החיד"א דאזלינן בתר האר"י ז"ל, משא"כ בעניני הלכה. ע"ש. ואפילו אם היה כותב האר"י כאן דין זה ע"פ הקבלה, נקטינן הלכה כהפוסקים, וכמ"ש בשו"ת שאילת יעב"ץ ח"א (סי' מד), שברור לנו שאפילו אם היו רואים הפוסקים דברי המקובלים שכתבו דבריהם ע"פ הסוד, היו עומדים בסברתם, כי התורה לא בשמים היא. ודיינינן לדברי המקובלים כאילו נשנו בברייתא דלא מתניא בי ר' חייא ורבי אושעיא, וכסברא יחידאה דמי. ע"ש. וכ"כ בשו"ת התעוררות תשובה ח"ב (סי' כט), שדברי האר"י בעניני הלכה כנגד הפוסקים נידון כסברא יחידאה, ואינו להלכה. ע"ש. וע"ע בשו"ת שלמת חיים החדש (סי' צט) שנשאל אודות לימוד חוק לישראל בכל יום, שלפי דברי האר"י צריך לאומרו ומי שאינו אומרו הוי מעוות לא יוכל לתקון. וא"כ למה לא נהגו התלמידי חכמים לאומרו, והשיב, כי כל מה שלא נזכר בראשונים אשר מפיהם אנו חיים, אין אדם מחוייב לנהוג בו. ופעם אחת בא ת"ח אצל מהרי"ל דיסקין זצ"ל ושאל אם ילמוד חק לישראל, והשיב לו, שאם הוא לומד כל היום אין צריך. ע"ש. וע"ע בשו"ת שלמת חיים להגרי"ח זוננפלד (סי' צח), שכתב שכל מה שלא נמצא בספרי הפוסקים הראשונים, רק בספרי המקובלים אין אדם חייב לנהוג בו, כי רבותינו הראשונים קבלו חכמתם דור אחר דור עד התנאים והאמוראים, ואף שהאר"י קיבל גם כן חכמה זו שנקראת קבלה, הרי גם ר' אליעזר הגדול קיבל כמו כן מרבותיו, ואף על פי כן כיון שהחכמים לא קבלו כן לא פסקו הלכה כמותו, דר"א שמותי הוא, ואין פוסקים הלכה כמותו. ואין גנאי לומר שגם האר"י איננו גדול מר' אליעזר הגדול. ולכן כיון שהראשונים לא כתבו כן אינו הלכה. ע"ש. ודון מינה ואוקי באתרין. וע"ע בשלחן גבוה (ס"ק ז) שכתב, שבסלוניקי עיר גדולה של חכמים ושל סופרים כולם נהגו היתר באפונים קלויים של גוים. הילכך העיקר כדברי הפוסקים להקל.

[בברכה המשולשת]

והרי זו גופא המחלוקת, כידוע, בין בית מדרשו של ג"ע הבא"ח לבין בית מדרשו של הגרע"י שליט"א

[ישבה בדד]

"ההלכה והקבלה": http://olamot.net/shiur/%D7%94%D7%94%D7 ... 7%9C%D7%94
"היחס בין פסיקת ההלכה לתורת הסוד": http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=17686
'על פסיקתו ההלכתית של הרב מרדכי אליהו זצ"ל': http://www.etzion.org.il/dk/5770/1226maamar1.html
"הרב מרדכי אליהו, הרב עובדיה יוסף" (שאלה ותשובה לגבי ההבדל בשיטות הפסיקה ביניהם): http://www.moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=25982