פורום אוצר החכמה

טיול בחז"ל וגדולי ישראל (מלוקט מספר ביה"ז)
ירושלמי שבת (טו,ג) "מעשה בחסיד שיצא לטייל בכרמו בשבת"
ירושלמי פסחים (ד,א) "בניו של ר"ג יצאו לטייל בשבת"
ירושלמי סנהדרין (ז יג) "א"ר חנינא מטייל הוינא באילין גופתא דציפורין" ופירש פנ"מ גופתא אגפי הים ושפתו.
רד"ק- "ויצא ישחק לשוח בשדה (בראשית כד סג) לטייל בין השיחים לעת ערב שדרך בנ"א לצאת בערב לטייל בין השיחים"
רשב"ץ (אבות ב יד) כשימצא גופו חלוש מהלמוד יצטרך לטיול וכו' להרחיב לבו, כמו שאמרו כי הוי רבנן חלשי מגרסייהו אמרי מלי דבדיחותא וזו ענין האגדות הזרות הנמצאות בתלמוד.
תה"ד (א) רב העיר מגדולים הקדמונים יצא אחר אכילה בליל שבת לטיל על שפת הנהר דונאי.
טור (או"ח שצה) מצוה לחזר אחר עירוב חצירות וכו' ופירש הפרישה דהינו "לצורך הנאתו כדי לטיל או להביא צרכי אכילה וזה מצוה כמ"ש וקראת לשבת עונג"
מטו משמיה דהגרשז"א (הליכו"ש מועדים ח"א פ"ט הע' 138) טיולים בשאר ימות השנה (להוציא טיולים בחג הסוכות) "נהגו בו גדולי ישראל מעולם הן בעצמם והן לתלמידיהם קטנים וגדולים"

לא כל לשון 'טיול' בחז"ל הוא כמובנו היום. כן מוכח מהברייתא בסוכה כח ע"ב: "תנו רבנן: כל שבעת הימים אדם עושה סוכתו קבע וביתו עראי. כיצד? היו לו כלים נאים - מעלן לסוכה, מצעות נאות - מעלן לסוכה. אוכל ושותה ומטייל בסוכה".

חכם באשי כתב:לא כל לשון 'טיול' בחז"ל הוא כמובנו היום. כן מוכח מהברייתא בסוכה כח ע"ב: "תנו רבנן: כל שבעת הימים אדם עושה סוכתו קבע וביתו עראי. כיצד? היו לו כלים נאים - מעלן לסוכה, מצעות נאות - מעלן לסוכה. אוכל ושותה ומטייל בסוכה".

נכון מאוד, וראה גם בראשונים שם שיש בטיול גם משמעות של שיחת מרעים וכדו'. [איני זוכר בדיוק]

טיול משמעותו משחק, שעשוע.

חכם באשי כתב:לא כל לשון 'טיול' בחז"ל הוא כמובנו היום. כן מוכח מהברייתא בסוכה כח ע"ב: "תנו רבנן: כל שבעת הימים אדם עושה סוכתו קבע וביתו עראי. כיצד? היו לו כלים נאים - מעלן לסוכה, מצעות נאות - מעלן לסוכה. אוכל ושותה ומטייל בסוכה".

כמד' שהמקורות שהבאתי כוונתם לקרוי בלשוננו טיול ולא דמי לההיא דסוכה

נ.ב בעניין טיון בסוכה כמד' טעו בזה מדפיסי סידור היעב"ץ

אנציקלופדיה תלמודית הערות כרך כו, ישיבת סוכה, טור יז הערה 151

151. ערוך ע' טייל. ובסדור עמודי שמים ה' סוכה: הולך אילך ואילך, וביסוד ושורש העבודה שער האיתון פי"ב: טיול הוא כמו שהולך האדם לפעמים הילך והילך, ולפעמים הוא יושב, אף שלא בשעת אכילה ושתייה, ועי' אב"נ או"ח סי' תפ אות ב, ועי' שבילי דוד סוס"י תרלט, שטיול האמור כאן אינו כטיול דעלמא, אלא שישב במנוחה, (ועי' גי' הפלאה שבערכין על ערוך שם במיוחס לרש"י תענית כ סוע"א), ועי' ציון 147, (ועי' ציון 191 ואילך, ונראה שלדעת ראשונים ואחרונים שם כל שהיה בכלל טיול). ועי' שבה"ל סוס"י שמז שבציון 641, שנסתפק בישיבה מועטת אם היא כטיול, (לענין ברכה, שלדעתו מברכים על טיול, עי' להלן: הברכה, ציון 637 ואילך), ועי' המנהיג שבציון הנ"ל, ועי' אר"ח הל' סוכה אות לט, שיוצא ונכנס אינו חשוב טיול. ועי' שו"ת שבסו"ס נחלי דבש שם. ועי' פירושי ריבב"ן סוכה כח ב: ומטייל עם אורחיו ואוהביו, ובפי' קדמון (בלוי) שם: מפיג עצמו. ועי' ציון 100 מבעה"מ, שנראה שר"ל שא"א לאדם שבעה ימים בלא טיול, ועי' ציון 95.

בכור שטן כתב:אנציקלופדיה תלמודית הערות כרך כו, ישיבת סוכה, טור יז הערה 151

151. ערוך ע' טייל. ובסדור עמודי שמים ה' סוכה: הולך אילך ואילך, וביסוד ושורש העבודה שער האיתון פי"ב: טיול הוא כמו שהולך האדם לפעמים הילך והילך, ולפעמים הוא יושב, אף שלא בשעת אכילה ושתייה, ועי' אב"נ או"ח סי' תפ אות ב, ועי' שבילי דוד סוס"י תרלט, שטיול האמור כאן אינו כטיול דעלמא, אלא שישב במנוחה, (ועי' גי' הפלאה שבערכין על ערוך שם במיוחס לרש"י תענית כ סוע"א), ועי' ציון 147, (ועי' ציון 191 ואילך, ונראה שלדעת ראשונים ואחרונים שם כל שהיה בכלל טיול). ועי' שבה"ל סוס"י שמז שבציון 641, שנסתפק בישיבה מועטת אם היא כטיול, (לענין ברכה, שלדעתו מברכים על טיול, עי' להלן: הברכה, ציון 637 ואילך), ועי' המנהיג שבציון הנ"ל, ועי' אר"ח הל' סוכה אות לט, שיוצא ונכנס אינו חשוב טיול. ועי' שו"ת שבסו"ס נחלי דבש שם. ועי' פירושי ריבב"ן סוכה כח ב: ומטייל עם אורחיו ואוהביו, ובפי' קדמון (בלוי) שם: מפיג עצמו. ועי' ציון 100 מבעה"מ, שנראה שר"ל שא"א לאדם שבעה ימים בלא טיול, ועי' ציון 95.

כבר כתבתי שהטעות אינה של היעב"ץ בעל סידור עמודי שמים אלא של המדפיסים שהוסיפו על דבריו.

בכמה מקומות מצינו לשון טיול על הליכה, אולם בכמה מקומות מתפרש על מה שנקרא היום "בילוי," כלומר שהייה של תענוג ורגיעה.
למשל בסוכה כח: מטייל בסוכה, בפשטות אין הכוונה לטיול השנתי של חול המועד, אלא פשוט "לבלות" בסוכה (למרות שבעל יסושה"ע מפרש לא כך).
כמו"כ במגילה כח: אין מטיילין בבית הכנסת, וכתב רש"י שם מילה בצרפתית שמתפרשת על שהייה בצורה של תענוג. וכן כתבו שם הר"י מלוניל והר"א מן ההר.

האם שורשו מלשון טללא שהוא התירגום של "צל" בארמית, כמו שסוכה נקראת "מטללתא"? שמאחר שדרך בני האדם לשהות להנאתם מתחת לצל של אילן וכדומה, קורים לכל "בילוי" ושהיית תענוג "טיול"?

אשמח אם יש למישהו איזה מידע על זה כי זה חשוב לי כעת.

וכן הטיילים (שעונתם בכל יום) - בפשטות הכוונה לאנשים שנחים בצל קורתם רוב-ככל היום.

מצורף הערוך השלם, ב' ערכים של טייל

יעוין - מילים מובנן והבנתן, ירחון האוצר יח, עמ' רנב. יעוין גם - - יעקב בוקסנבוים [מהדיר], אגרות בית קרמי, תל אביב תשמ"ג, עמ' 53 הערה 11 - 'בלשון התקופה 'טיול' הוא בילוי' ובדומה לכך גם שם בעמ' 305 הערה 31. וכיוצא בזה מצינו במסילת ישרים [שנכתב אמנם בתקופה מאוחרת יותר,לאותן אגרות אך פחות או יותר באותה לשון ] - 'הטיול והדיבור ודאי דין תורה מותר הוא, אמנם כמה ביטול תורה נשמך ממנו' [פרק יג, בביאור מידת הפרישות] ושם חלק פרק יד בחלקי מידת הפרישות 'במלבושים בטיולים ובשמועות' .

יישר כח עצום לכל המגיבים, מאד עזרתם לי!!

בפשטות זה כן מלשון צל
הכוונה שיושב בצל
מטייל בסוכה הוא יושב בצל סוכה
והאיסור לטייל בבית הכנסת הוא להכנס אליו לשם הצל.
איפה יש בחז"ל משמעויות שונות לטיול?

כדכד כתב:בפשטות זה כן מלשון צל
הכוונה שיושב בצל
מטייל בסוכה הוא יושב בצל סוכה
והאיסור לטייל בבית הכנסת הוא להכנס אליו לשם הצל.
איפה יש בחז"ל משמעויות שונות לטיול?

ראה במקורות שנסמנו לעיל.

היה על כך אשכול
viewtopic.php?f=17&t=14162&p=132562&hilit=%D7%95%D7%9E%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9C+%D7%91%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%94#p132544

והנה מרשימותיי על 'מטייל בסוכה', ואין ביהמ"ד בלא חידוש

דבר מעניין עד למאוד כתב בשו"ת שבסוף הספר נחלי דבש (מהגאון רבי יצחק דב במברגר ז"ל, סי' ו) בפתרונה של חידה זו למה לא נשנתה השינה בדברי הברייתא, דאמנם טיול האמור בברייתא אין פירושו טיול כפשוטו דהיינו ההילוך אנה ואנה, אלא ע"ד לשון הגמ' בכתובות (סב, א) גבי עונת הטיילין: מאי טיילין... וגני בטולא דאפדני, והיינו השינה בצל האוהל. ונמצא דכוונת הברייתא במלת 'מטייל' הוא לשינה בסוכה.

וטעם הדבר ששינה תנא דברייתא את לשונו כן, כדי לכלול בדבריו גם שינת עראי בכלל החיוב, שכן גם זו במשמעות מטייל. ולפי"ז לא מיבעיא שלא השמיטה הברייתא את דין השינה, אלא עוד ביארתו היטב שגם שינת עראי חייב בסוכה.

ברם, כבר הקשו בזה טובא, חדא, בלשון הברייתא המובאת בפסיקתא זוטרתא פר' אמור איתא 'וישן ומטייל', הרי שתרי מילי נינהו. ולא עוד אלא שכן הוא גם בלשון רבותינו הפוסקים הטור והרמ"א והבאים בעקבותיהם 'וישן ומטייל'.

וע"ע בשו"ת מנחת אלעזר ח"ב סי' מו.

ועתה מצאתי בזה מאמר הג"ר יהודה אריה רפפורט שליט"א, ר"מ בישיבת בית מתתיהו בקובץ בנתיבות ההלכה (חלק מא עמ' 95), ושם ג"כ כיון להביא מלשון הגמ' בכתובות מאי טיילין, אבל לא במשמעות של שינה בסוכה אלא ישיבה סתם בלי שום עשיה מיוחדת, וכמו שנראה בלשון התוס' שם 'על שם שדרכם בטולא דאפדנייהו', והיינו שיושבים בצל. [ועי' בתוי"ט שם שהעתיק בלשון התוס' 'לישב בטולא', ומפורש טפי כמש"נ].

ועוד הראה שם ללשון הכסף משנה פי"א מהלכות תפילה ונשיאת כפים ה"ו, 'ואין מטיילין שאם היה לאדם קוצר רוח לא ילך לבית הכנסת להרחיב לבו ולטייל שאין נכנסים שם אלא או להתפלל או לקרות בתורה', ומשמע ג"כ שאין הכוונה בטיול להילוך אנה ואנה, אלא למנוחה והעברת הזמן בנחת, וזה נצרך בהיות לאדם קוצר רוח.

ועוד ציין לדברי האבני נזר בתשו' סי' תפ סק"ב, ולביכורי יעקב תוספת ביכורים סי' תרמ. [תשע"ה].

וראה לשון רש"י בפירושו לתהילים (קיט, קכו): עוד ראיתי נדרש באגדה פי' איש פנוי וטיילן העושה תורתו עתים מפר ברית, שאדם (פנוי) צריך להיות יגע בתורה כל שעות היום.

ועתה ראיתי בקובץ קול מהיכל ה, תשס"ז, עמ' תיא מאמר הגרא"צ וייל שליט"א שרצה להוציא מלשונות הראשונים שטיול לאו היינו כפשוטו, ופירש דהיינו מלשון משחק, יעו"ש כמה לשונות חז"ל בזה.

בתוס' ב"ב כ' ע"א ד"ה כיון, משמע שטיול הוא לשון משחק:
כיון דאיכא צער בעלי חיים כו'. וא"ת כולה בהמה שקיל ושדי לכלבים . וי"ל דמיירי בקוף וכל דדמי ליה דמנח התם לטיולי ביה וניחא דנקט אבר ובשר ולא נקט בהמה גופה דאי חזיא לטיולי שקיל לה לטיולי בה ואי לא חזיא שדי לה לכלבים:

נוטר הכרמים כתב:היה על כך אשכול
viewtopic.php?f=17&t=14162&p=132562&hilit=%D7%95%D7%9E%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9C+%D7%91%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%94#p132544

והנה מרשימותיי על 'מטייל בסוכה', ואין ביהמ"ד בלא חידוש

יישר כח. האשכולות אוחדו.

ראו בהמצו״ב

כדאי לציין לדברי תרוה"ד שהובאו ברמ"א לגבי טיול עם אשתו נדה [והרבה מחברים טעו בזה ובדברי הערוה"ש לגבי טיול ברגל ואכמ"ל].

*

בס' אלף כתב הביא שהכת"ס היה מטייל ם תלמידיו בגינות ופרדיסים בל"ג בעומר.

עזריאל ברגר כתב:

כדכד כתב:בפשטות זה כן מלשון צל
הכוונה שיושב בצל
מטייל בסוכה הוא יושב בצל סוכה
והאיסור לטייל בבית הכנסת הוא להכנס אליו לשם הצל.
איפה יש בחז"ל משמעויות שונות לטיול?

ראה במקורות שנסמנו לעיל.

כוונתי שגם במקורות שנסמנו אפשר לפרשם מל' צל ושלא ראיתי מקור שא"א לפרשו כך אבל אולי טעיתי

שתי דוגמאות:
”אָמַר לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל לְרַבִּי אִלְעָאי מְשַׁעֵר אַתְּ רְבִיעִית יַיִן בָּאִיטַלְקִית, אָמַר לוֹ הֵן, אָמַר לוֹ לַשּׁוֹאֵל טַיֵּל אַחֲרֵינוּ עַד שֶׁנָּפֵיג אֶת יֵינִי, הִתְחִיל מְטַיֵּל אַחֲרֵיהֶם עַד שֶׁהִגִּיעַ לְסֻלָּמֵי צוֹר, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְשָׁם יָרַד לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל מֵעַל הַחֲמוֹר וְנִתְעַטֵּף בְּטַלִּיתוֹ וְיָשַׁב לוֹ.“ (ויקרא רבה, פרשה לז, סימן ג - הובא בויקימילון דלעיל)
וכן "ומטייל על שפת הים" (מהערוך שהובא לעיל)

יש מקדמונינו שגם טיילו כפשוטו, עי' בזה בס' שלהי דקייטא

החיד"א במעגל טוב הזכיר שהלך לגן חיות.

מרן הגר"ש ואזנר זצ"ל (שבט הלוי ח"ה קע"ג) החשיב, לגבי יציאה לטיול בסביבות ארץ ישראל, כצורך "לראות פלאי הטבע של יוצר בראשית ב"ה"

ייש"כ, משום מה לא מצאתי את האשכול ההוא כשחיפשתי את העניין.
ועתה נפשי בשאילתי, בבעלי התוס' על התורה על הפסוק "ולקחתם לכם...ושמחתם לפני ה' אלקיכם"
ופירשו "ולקחתם לכם" - לטייל בהם.
לאיזו מבין שתי המשמעויות של "טיול" התכוונו התוס'?
לי היה נראה שכוונתם למשמעות של "שהייה נעימה בקרבת המינים", אך האם יש צד שכוונתם "להתסובב עם המינים?" אשמח להשערות.

דורשי יחודך כתב:ייש"כ, משום מה לא מצאתי את האשכול ההוא כשחיפשתי את העניין.
ועתה נפשי בשאילתי, בבעלי התוס' על התורה על הפסוק "ולקחתם לכם...ושמחתם לפני ה' אלקיכם"
ופירשו "ולקחתם לכם" - לטייל בהם.
לאיזו מבין שתי המשמעויות של "טיול" התכוונו התוס'?
לי היה נראה שכוונתם למשמעות של "שהייה נעימה בקרבת המינים", אך האם יש צד שכוונתם "להתסובב עם המינים?" אשמח להשערות.

בר' יוסף בכור שור, שהיה אף הוא מבעלי התוס', על אתר [ויקרא כג, מ] איתא שמדובר בהסתבבות עם המינים שכותב "ולקחתם לכם... פרי עץ וגו' - כדי שתַראו שיצאתם זכאין מבית דין, שתֵיראו כשרים, שמוליכים בידם פירות יפות לריח טוב וענפי עץ לטייל, ותשמחו שבעת ימים, לבד שמיני עצרת".

כלומר, הוא מפרש את דברי המדרש [ויק"ר ל, ב] ""ר אבין משל לשנים שנכנסו אצל הדיין ולית אנן ידעין מאן הוא נוצח אלא מאן דנסב באיין בידיה אנן ידעין דהוא נצוחייא כך ישראל ואומות העולם באין ומקטרגים לפני הקב"ה בר"ה ולית אנן ידעין מאן נצח אלא במה שישראל יוצאין מלפני הקדוש ברוך הוא ולולביהן ואתרוגיהן בידן אנו יודעין דישראל אינון נצוחייא" שיוצאין בטיול עם המינים.

אישתמיט מהאשכול
קידושין כא: באיסקונדרי איטלליתו. לא הטיתם לב לדקדק בשמועתכם אלא כמשחקין בפספסין, רש"י.

דורשי יחודך כתב:ייש"כ, משום מה לא מצאתי את האשכול ההוא כשחיפשתי את העניין.
ועתה נפשי בשאילתי, בבעלי התוס' על התורה על הפסוק "ולקחתם לכם...ושמחתם לפני ה' אלקיכם"
ופירשו "ולקחתם לכם" - לטייל בהם.
לאיזו מבין שתי המשמעויות של "טיול" התכוונו התוס'?
לי היה נראה שכוונתם למשמעות של "שהייה נעימה בקרבת המינים", אך האם יש צד שכוונתם "להתסובב עם המינים?" אשמח להשערות.

בודאי כונתך להזכיר את דברי הגמ' מא: תניא רבי אלעזר בר צדוק אומר כך היה מנהגן של אנשי ירושלים אדם יוצא מביתו ולולבו בידו הולך לבית הכנסת לולבו בידו קורא קריאת שמע ומתפלל ולולבו בידו קורא בתורה ונושא את כפיו מניחו על גבי קרקע הולך לבקר חולים ולנחם אבלים לולבו בידו.

לבי במערב כתב:

מבני עליה כתב:בודאי כונתך להזכיר את דברי הגמ' מא: תניא רבי אלעזר בר צדוק אומר כך היה מנהגן של אנשי ירושלים אדם יוצא מביתו ולולבו בידו . .

ויל"פ עד"ז גם את האמור במד"ר שהזכיר הרב 'א מבקש'.

רציתי להזכיר גמרא זו בביאור המדרש אך בש"ס שם הוא מטעם חביבות מצוה ולא מטעם הוכחת ניצוח, ולכן נראה שעשו זאת רק כשהלכו למצוות [כגון בית האבל] אבל לא לטיול בעלמא.

לפענ"ד, גם במדרש שם אין הכוונה שהסתובבו סתם עם ארבעת המינים בידם, אלא שעצם העובדה כי הולכים עמם לכל מקום - מהווה את הוכחת הנצחון (וכן צ"ל לכאו' אף בפי' הנ"ל מבעה"ת).
עכ"פ, לאו דוקא שרק לצורך מצוה הלכו עמם, וכפתיחת הלשון: "אדם יוצא מביתו [לכל מקום שהוא] ולולבו בידו". שאר הדוגמאות באו להשמיענו כי גם כשעסקו במצוה נהגו כן, ואופן הנהגתם כשאין אפשרות לשלב ביניהם.

מבני עליה כתב:

דורשי יחודך כתב:ייש"כ, משום מה לא מצאתי את האשכול ההוא כשחיפשתי את העניין.
ועתה נפשי בשאילתי, בבעלי התוס' על התורה על הפסוק "ולקחתם לכם...ושמחתם לפני ה' אלקיכם"
ופירשו "ולקחתם לכם" - לטייל בהם.
לאיזו מבין שתי המשמעויות של "טיול" התכוונו התוס'?
לי היה נראה שכוונתם למשמעות של "שהייה נעימה בקרבת המינים", אך האם יש צד שכוונתם "להתסובב עם המינים?" אשמח להשערות.

בודאי כונתך להזכיר את דברי הגמ' מא: תניא רבי אלעזר בר צדוק אומר כך היה מנהגן של אנשי ירושלים אדם יוצא מביתו ולולבו בידו הולך לבית הכנסת לולבו בידו קורא קריאת שמע ומתפלל ולולבו בידו קורא בתורה ונושא את כפיו מניחו על גבי קרקע הולך לבקר חולים ולנחם אבלים לולבו בידו.

אכן, אלא שאנשי ירושלים הידרו מעבר למצוה הבסיסית.
המצוה הבסיסית מתקיימת ב"טיול" בעלמא, לאו דוקא לאורך היום, אלא שאנשי ירושלים הידרו בזה והכניסו את ה"טיול" לכל פעילותם למשך היום.

גביר כתב:יעוין - מילים מובנן והבנתן, ירחון האוצר יח, עמ' רנב. יעוין גם - - יעקב בוקסנבוים [מהדיר], אגרות בית קרמי, תל אביב תשמ"ג, עמ' 53 הערה 11 - 'בלשון התקופה 'טיול' הוא בילוי' ובדומה לכך גם שם בעמ' 305 הערה 31. וכיוצא בזה מצינו במסילת ישרים [שנכתב אמנם בתקופה מאוחרת יותר,לאותן אגרות אך פחות או יותר באותה לשון ] - 'הטיול והדיבור ודאי דין תורה מותר הוא, אמנם כמה ביטול תורה נשמך ממנו' [פרק יג, בביאור מידת הפרישות] ושם חלק פרק יד בחלקי מידת הפרישות 'במלבושים בטיולים ובשמועות' .

עניין דומה - משמעויות שונות - ואף הפוכות - של הביטוי 'מחדש' ובייחוד 'נדפס מחדש' - ישנו בספרו של ר' יעקב שמואל שפיגל, עמודיים בתולדות הספר העברי: תלמיד עורך. פתח תקווה תש"פ, עמ' 172-168.

תלמוד בבלי מסכת שבת דף מ עמוד א -
אמבטיאות של כרכין מטייל בהן ואינו חושש.
וברש"י שם -
מטייל בהן - מהלך בתוכן לפי דרכו, ולא להזיע.
ומשמע לכאורה - מהלך דווקא, אבל לא יושב, והטעם פשוט, שאם ישב מן הסתם גם יזיע, דומיא דאמבאטות של כפרים שאף אינו מטייל בהם, שמתוך שקטנים הם הבלם רב וגם אם יהלך בהם יזיע.

גביר כתב:תלמוד בבלי מסכת שבת דף מ עמוד א -
אמבטיאות של כרכין מטייל בהן ואינו חושש.
וברש"י שם -
מטייל בהן - מהלך בתוכן לפי דרכו, ולא להזיע.
ומשמע לכאורה - מהלך דווקא, אבל לא יושב, והטעם פשוט, שאם ישב מן הסתם גם יזיע, דומיא דאמבאטות של כפרים שאף אינו מטייל בהם, שמתוך שקטנים הם הבלם רב וגם אם יהלך בהם יזיע.

אכן מקור חשוב ביותר. תודה רבה.

באקדמות מטיילי ביה חינגא לבהדי דשכינתא...
וכן בסנהדרין קב. שא"ל הקב"ה לירבעם אני ואתה ובן ישי נטייל בגן עדן
יש להבין קצת ענין טיול בגן עדן

דורשי יחודך כתב:

גביר כתב:תלמוד בבלי מסכת שבת דף מ עמוד א -
אמבטיאות של כרכין מטייל בהן ואינו חושש.
וברש"י שם -
מטייל בהן - מהלך בתוכן לפי דרכו, ולא להזיע.
ומשמע לכאורה - מהלך דווקא, אבל לא יושב, והטעם פשוט, שאם ישב מן הסתם גם יזיע, דומיא דאמבאטות של כפרים שאף אינו מטייל בהם, שמתוך שקטנים הם הבלם רב וגם אם יהלך בהם יזיע.

אכן מקור חשוב ביותר. תודה רבה.

ב"ת, ועוד בזה בערוך ערך טייל א, [בערוך על הש"ס (מייזליש) בשבת שם]

.

מצו"ב מאמרו של ר' אוריאל פרנק הי"ו - "'טיול' בסוכה ובבית הכנסת - בירור לשוני להארת לשונם של חכמים", מתוך: דגל ירושלים: בטאונה התורני של ישיבת ירושלים לצעירים. תשס"ז.