הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ד' יולי 10, 2013 10:21 am
כתבתי על כל בטיוטת ספרי, בס"ד, כך:
כתב המהרש"ם, במסגרת חיבור שלם המוקדש לתוקפן של תקנות הקהילות, הנקרא קונטרס תיקון עולם : "ויש לעיין היכי דכבר נברר ביניהם אדם כזה אי מהני תקנתם שהקנו ולכאורה לפמש״ל אות ד׳ דקבלת טה״ע דמיא לקבלת דיין ומבואר בח״מ סי' כ״ב דאם קבל עליו קרוב או פסול בקנין כשר לדון אותו ובתרתי לריעותא לא מהני הקבלה וא״כ ה״נ אף בלא קנין דמי להתם... אם רוצים לקבלם הם כשרים דלא גרע מקיבל עליו קרוב או פסול... ולכן נראה דהעיקר דאם קבלוהו עליהם הרבים מהני שפיר גם בלא קנין כי אין דרך לעשות קנין במינוי הראשים וכל דבר שנעשה ברבים אין צריך קנין... ובעוה״ר שכיח' פרוצי הדור- בכל עיר ועיר ומצטרפי׳ לטה״ע גם בלא הסכמת אנשי העיר וידם תקיפה... ואם נבא למחות בעם יתבטלו ח״ו רוב תקנות הקהל וכשם שמצוה וכו׳ ולכן קשה הדבר בזמנינו לתקן תקנות נגד רצון אנשי העיר אבל אם תקנו תקנה ושתקו בה״ע בשעה ששמעו דהוי כקבלו עליהם וכמש״ל בודאי אין אחר מעשה כלום..."
ובהערה שם: אמנם, יעויין עוד בדברי הגאון רבי משה גרינוואלד, שו"ת ערוגת הבושם, יו"ד, סימן ב: "... ומש״כ מע״כ בזה משום דבני עירו אינם יראי השם אהובי ידידי מעיקר הדין אין לחלק בין קהל לקהל וכבר ארז״ל בספ״ב דר״ה אם באנו לדון אחר ב״ד של ר״ג צריכין אנו לדון... זה נ״ל פשוט וברור מעיקר הדין, ואין צורך להאריך בזה. ומ"מ הואיל והדור פרוץ ונפשי יודעת מאד דבכמה קהילות אפי' מהמכונים ארטהאדאקסען הני מסטרא א׳ מסגיין בריש עדרי צאן קדושים ואם באנו לעשות בזה מסמרות קבועים, התקנה אית בי׳ תקלה לנפשות היפות אשר יחוסו על נפשם לבילתי היגאל בפתבג שוחטים ריקים מיר״ש השכיחים בעו"ה בדורינו, ע״כ גדר גדרתי בזה וסכתי בעדי לבלתי אמור בענין זה ובכיו"ב לא איסור ולא היתר..." ובהרחבה רבה בדברי הגאון רבי שלמה יהודה טאבאק, שו"ת תשורת ש"י, סימן שג (השולל לחלוטין את האפשרות של הסכמה על נבחרי ציבור רשעים). לעומת זאת, יעויין בדברי הגאון רבי אשר אנשיל יהודא מיללער, שו"ת חיי אשר, סי' קסה, שדבריו דומים למהלך הסברו של המהרש"ם: "ואולי תאמר אהו׳ נ״י מדוע אנו רואים שישנם במדינתנו קהלות יראים ובכ״ז אינם מקפידים כ״כ על הממונים שלהם שיהי׳ יראים ושלימים. הנה ע״ז אין לתמוה כי בודאי הע״פ [העזי פנים] הנמצאים בכל קהלות מתגברים וכל מאן דאלים גבר בעוה״ר ובודאי להיראים שבהם כואב הדבר אבל מה יעשו הלא א״א להם להפרד מהם כי אז יצא שכרם בהפסדן כי אז לא יהי׳ ביכולתם להחזיק בפ״ע רב ושו״ב הירא והכשר להם ולא יהי׳ ביכולתם להחזיק את בדק הבית החברות הטובות אשר קיומם תלי׳ בממון כגון חברה ת״ת... חברה ביקור חולים ומרפא לנפש וכיו״ב ורק בצירוף כולם ביכולתם להחזיק אלו.... "