פורום אוצר החכמה

רחמים כתב:החיד''א כתב שברור לו שהאר''י ז''ל לא היו יכול לזכות לכל התורה שלו עם טומאת מת וברור שבא אליהו הנביא והזהה עליו מי פרה אדומה.
שמעתי גם שבבריסק נהגו לאכול אבטיחים בעשרת ימי תשובה כיון שזה אוכל שלא נטמא.

בברכה המשולשת כתב:לא הוכשרו לקבל טומאה כי לא צריך לשטוף אותם במים

אפרקסתא דעניא כתב:

בברכה המשולשת כתב:לא הוכשרו לקבל טומאה כי לא צריך לשטוף אותם במים

מה פירוש לא צריך? אם בכל אופן תיגע בהם טיפת מים הם לא יוכשרו? ומה שנא מתפוזים, בננות, בצלים ועוד כהנה וכהנה?

ב"מ כב, א-ב כתב:תא שמע עודהו הטל עליהן ושמח הרי זה (ויקרא יא, לח) בכי יותן נגבו אף על פי ששמח אינן בכי יותן.
טעמא מאי לאו משום דלא אמרינן כיון דאיגלאי מילתא דהשתא ניחא ליה מעיקרא נמי ניחא ליה.
שאני התם דכתיב כי יתן עד שיתן.
אי הכי רישא נמי.
התם כדרב פפא דרב פפא רמי כתיב כי יתן וקרינן כי יותן הא כיצד בעינן כי יותן דומיא דכי יתן מה יתן לדעת אף כי יותן נמי לדעת.

החזן כתב:

אפרקסתא דעניא כתב:

בברכה המשולשת כתב:לא הוכשרו לקבל טומאה כי לא צריך לשטוף אותם במים

מה פירוש לא צריך? אם בכל אופן תיגע בהם טיפת מים הם לא יוכשרו? ומה שנא מתפוזים, בננות, בצלים ועוד כהנה וכהנה?

ב"מ כב, א-ב כתב:תא שמע עודהו הטל עליהן ושמח הרי זה (ויקרא יא, לח) בכי יותן נגבו אף על פי ששמח אינן בכי יותן.
טעמא מאי לאו משום דלא אמרינן כיון דאיגלאי מילתא דהשתא ניחא ליה מעיקרא נמי ניחא ליה.
שאני התם דכתיב כי יתן עד שיתן.
אי הכי רישא נמי.
התם כדרב פפא דרב פפא רמי כתיב כי יתן וקרינן כי יותן הא כיצד בעינן כי יותן דומיא דכי יתן מה יתן לדעת אף כי יותן נמי לדעת.

אפרקסתא דעניא כתב:מה פירוש לא צריך? אם בכל אופן תיגע בהם טיפת מים הם לא יוכשרו?

חכם באשי כתב:על אלו שהקפידו לאכול חולין בטהרה בזמן הזה, כולל הדורות האחרונים (ובמיוחד בעשרת ימי תשובה) האריך הרב אליעזר יהודה בראדט באחד מספריו (ליקוטי אליעזר או 'בין כסה לעשור').

שברי לוחות כתב:בחו"ל יש טומאת ארץ העמים

מיללער כתב:

חכם באשי כתב:על אלו שהקפידו לאכול חולין בטהרה בזמן הזה, כולל הדורות האחרונים (ובמיוחד בעשרת ימי תשובה) האריך הרב אליעזר יהודה בראדט באחד מספריו (ליקוטי אליעזר או 'בין כסה לעשור').

הענין והקפידא לאכול חולין בטהרה היה דוקא "בארץ ישראל"? כן עולה מדברי הגמרא גיטין נג. דאסור לגרום טומאה לחולין "שבארץ ישראל". ופירש"י: מפני פרושים שאוכלין חוליהן בטהרה. ומשמע שדוקא בארץ ישראל היו פרושים שאכלו חולין בטהרה - וכדברי רש"י במסכת סוטה ל: על האיסור לגרום טומאה בחולין שבארץ ישראל, שפירש שם 'מפני תקנת תרומה' היינו שאכילת חולין בטהרה הוא מפני תקנת תרומה דלא שייך בחו"ל.