פורום אוצר החכמה

מה המקור למנהג הרחת נר הבדלה?

יגאל10 כתב:מה המקור למנהג הרחת נר הבדלה?

ראה בסידור יעב"ץ (מוסך השבת פרק ו' סדר הבדלה אות ז'): יש מכבין בו הנר (ביין) ומריחין בעשן, הכל לחבב המצוה

איני זוכר כעת, אבל מה שברור לי שבמקור של סגולה זו [המועילה לזכרון אם איני טועה], על הנר להיות משעווה אמיתית ולא מחומרים [כימיים] אחרים.

כמדומה שמובא בטעמי המנהגים להריח הנר ויאמר הפס' "זכרו תורת משה ...." ומועיל לזיכרון.

אוהב אוצר כתב:איני זוכר כעת, אבל מה שברור לי שבמקור של סגולה זו [המועילה לזכרון אם איני טועה], על הנר להיות משעווה אמיתית ולא מחומרים [כימיים] אחרים.

מה זה שעווה אמיתית?

בשם רבי מרדכי שרעבי
כתבו [בספר תולדותיו]
שמועיל לשמור על חוש הריח

שיף כתב:כמדומה שמובא בטעמי המנהגים להריח הנר ויאמר הפס' "זכרו תורת משה ...." ומועיל לזיכרון.

לא מצאתי בטעמי המנהגים ....

אוהב אוצר כתב:איני זוכר כעת, אבל מה שברור לי שבמקור של סגולה זו [המועילה לזכרון אם איני טועה], על הנר להיות משעווה אמיתית ולא מחומרים [כימיים] אחרים.

אם אינך זוכר זה אומר שהסגולה הזאת לא כל כך עובדת?

חיס כתב:

שיף כתב:כמדומה שמובא בטעמי המנהגים להריח הנר ויאמר הפס' "זכרו תורת משה ...." ומועיל לזיכרון.

לא מצאתי בטעמי המנהגים ....

לא כל דבר המובא בספר טעמי המנהגים יש לו באמת מקור. ודל

חיס כתב:

שיף כתב:כמדומה שמובא בטעמי המנהגים להריח הנר ויאמר הפס' "זכרו תורת משה ...." ומועיל לזיכרון.

לא מצאתי בטעמי המנהגים ....

כ"כ בספר אור השבת [אייזנבאך] פ"ט אות יג

ומציין לספר תענוג שבת שמביא מה שכתב בספר ילקוט ראובני - חלק עונג שבת [אות ד]:
במוצאי שבת יאמר מ"ט פעמים פסוק זכרו תורת משה ומועיל לשכחה [מקובלים]
ויש שהביאו כן בשם מגלה עמוקות

שיף כתב:כמדומה שמובא בטעמי המנהגים להריח הנר ויאמר הפס' "זכרו תורת משה ...." ומועיל לזיכרון.

ראיתי פעם את א' מאדמו"רי לעלוב שליט"א, אחר הבדלה מעביר בידו את הנר הכבוי, לפני הקהל בכדי שיריחו, והוסיף 'זכרו תורת משה עבדי'.

תוכן כתב:מה זה שעווה אמיתית?

פסולתא דדובשא (שבת כ:)
ובלשון הכתוב בתהילים - דונג

נחומצ'ה כתב:

שיף כתב:כמדומה שמובא בטעמי המנהגים להריח הנר ויאמר הפס' "זכרו תורת משה ...." ומועיל לזיכרון.

ראיתי פעם את א' מאדמו"רי לעלוב שליט"א, אחר הבדלה מעביר בידו את הנר הכבוי, לפני הקהל בכדי שיריחו, והוסיף 'זכרו תורת משה עבדי'.

בביתנו נהגה הסבתא לתת לנערים והבחורים להריח את הנר הכבוי, ואומרת להם שלא תשכחו את הגמרא.
ומאחר והסבתא הייתה בת גדולים שלא ידעה קרוא וכתוב, אלא עשתה בתמימות מה שראתה בבית הוריה הגדולים, כנראה כך נהגו מקדמת דנא.