פורום אוצר החכמה

האם מישהו כתב שמה שבועז עמד בנסיון הוא משום שקדם לו יוסף שעמד בנסיון, והאם יוצא מכך שאמור להיות לנו קל לעמוד בכל הנסיונות כי אנו בדורות מאוחרים?

השווה ויק"ר, לב ה:

ר' הונא בשם ר' חייא בר אבא אמר: שרה אמנו ירדה למצרים וגדרה עצמה מן הערוה, ונגדרו כל הנשים בזכותה. יוסף ירד למצרים וגדר עצמו מן הערוה, ונגדרו ישראל בזכותו

חכם באשי כתב:השווה ויק"ר, לב ה:

ר' הונא בשם ר' חייא בר אבא אמר: שרה אמנו ירדה למצרים וגדרה עצמה מן הערוה, ונגדרו כל הנשים בזכותה. יוסף ירד למצרים וגדר עצמו מן הערוה, ונגדרו ישראל בזכותו

תודה, והשאלה מה הביאור וגדר בזה, משמע שזה ששרה גדרה עצמה לא יכל לעזור לגברים, וזה שיוסף גדר עצמו לא יכל לעזור לנשים.
למה היום לא מועילה לנו הזכות של שרה ויוסף כדי שכולם יהיו גדורים? וכי בגלל שאיננו גרים במצרים?!

רחמים כתב:

חכם באשי כתב:השווה ויק"ר, לב ה:

ר' הונא בשם ר' חייא בר אבא אמר: שרה אמנו ירדה למצרים וגדרה עצמה מן הערוה, ונגדרו כל הנשים בזכותה. יוסף ירד למצרים וגדר עצמו מן הערוה, ונגדרו ישראל בזכותו

תודה, והשאלה מה הביאור וגדר בזה, משמע שזה ששרה גדרה עצמה לא יכל לעזור לגברים, וזה שיוסף גדר עצמו לא יכל לעזור לנשים.
למה היום לא מועילה לנו הזכות של שרה ויוסף כדי שכולם יהיו גדורים? וכי בגלל שאיננו גרים במצרים?!

מאן יימר שזה לא מועיל לנו
וכי אתה סובר שבני ישראל במצרים לא היו צריכים ללחום עם יצרם, ורק בלא הקדמת יוסף, לא היה ביכולתם לנצח את יצרם

שפה ברורה כתב:מאן יימר שזה לא מועיל לנו
וכי אתה סובר שבני ישראל במצרים לא היו צריכים ללחום עם יצרם, ורק בלא הקדמת יוסף, לא היה ביכולתם לנצח את יצרם

ברור שלנו זה לא מועיל באותה עוצמה שהועיל לעם ישראל במצרים שהרי הם היו עובדי עבודה זה ובכ''ז לא היה בהם שום נשואי תערובת והאחת ויחידה שהיתה עם גוי זו שלומית בת דברי וגם זה בשוגג כי חשבה שזה בעלה! תאר לעצמך יהודי שלא עושה ברית מילה ועובד עבודה זה ורק לא מתחתן עם גויה, זה נראה כאילו לא היה להם נסיון ויצר הרע כלל באיסור זה.

אין זה נגד המציאות, ויש בעוה"ר רבים כאלה שהדבר היחידי ששומרים הוא שבניהם לא יתערבו בין האומות, וחוץ מזה אין שומרים כלום.

אמנם בגוף הענין בפשטות משמע שזכות יוסף ושרה היה על המקום, ושלכן היה צריך לירד למצרים דוקא להכין את המקום לבני ישראל

הרב קוק כתב בעולת ראיה על עקדת יצחק:

כח הקדושה של המחשבה הקדושה של אברהם אבינו, שהיא בססה את יסוד כח מסירות הנפש הישראלית בעד קדושת ד' ותוה"ק

יסוד ידוע בדברי רבינו השפ"א בכ"מ.

ברקים רב כתב:יסוד ידוע בדברי רבינו השפ"א בכ"מ.

אולי תוכל להביא כמה ציטוטים ו/או מראי מקומות? תודה.

תשובה מלאה לשאלתך, בשיחות הר"נ (לרבינו הרה"ק מוהר"ן מברסלב זיע"א), אות קיד, וזה לשונו:

עכשיו בנקל יותר לעמוד בנסיון, כי הראשונים שעמדו בנסיון כבר שיברו כל כך קליפה הזאת של תאוה זו, עד שעכשו בקל יכולים לעמוד בנסיון, ואפלו איש פשוט לגמרי, יכול עכשיו לעמוד בנסיון. ועל כן אמרו רבותינו זכרונם לברכה (סנהדרין יט:): "תקפו של יוסף - ענותנותו של בעז, ותקפו של בעז - ענותנותו של פלטי בן ליש". כי תוקף הנסיון של יוסף הצדיק (בראשית לט), היה דבר קל ופשוט אצל בעז שהיה אחריו (רות ג). וכן תוקף הנסיון של בועז, היה קל ופשוט אצל פלטי (שמואל א כה). כי כל מי שהיה אחרון יותר, הנסיון קל אצלו יותר כנ"ל. ועל כן עכשיו בנקל לעמוד בנסיון אפלו איש פשוט לגמרי, כנזכר לעיל:

דוד4 כתב:תשובה מלאה לשאלתך, בשיחות הר"נ (לרבינו הרה"ק מוהר"ן מברסלב זיע"א), אות קיד, וזה לשונו:

עכשיו בנקל יותר לעמוד בנסיון, כי הראשונים שעמדו בנסיון כבר שיברו כל כך קליפה הזאת של תאוה זו, עד שעכשו בקל יכולים לעמוד בנסיון, ואפלו איש פשוט לגמרי, יכול עכשיו לעמוד בנסיון. ועל כן אמרו רבותינו זכרונם לברכה (סנהדרין יט:): "תקפו של יוסף - ענותנותו של בעז, ותקפו של בעז - ענותנותו של פלטי בן ליש". כי תוקף הנסיון של יוסף הצדיק (בראשית לט), היה דבר קל ופשוט אצל בעז שהיה אחריו (רות ג). וכן תוקף הנסיון של בועז, היה קל ופשוט אצל פלטי (שמואל א כה). כי כל מי שהיה אחרון יותר, הנסיון קל אצלו יותר כנ"ל. ועל כן עכשיו בנקל לעמוד בנסיון אפלו איש פשוט לגמרי, כנזכר לעיל:

קודם כל ברוך הבא לפורומנו!

לגבי עצם העינין:
כעת השאלה היא יותר חזקה דאם אפי' איש פשוט לגמרי יכול לעמוד בנקל איך רואים כ''כ הרבה אנשים היום שנופלים בנשואי תערובת? וכן כל שאר הנסיונות שהראשונים עמדו בהם והאחרונים לא איך מבינים את זה?

אגב איפה אפשר להשיג את שיחות הר''נ מוקלד?

תודה רבה, ברוכים הנמצאים!!

לשאלתך,
נגעת כאן באחת הסוגיות הגדולות. והיא מבוארת בארוכה בספרי רבינו מברסלב ותלמידיו הק', עיי"ש באריכות.
על קצה המזלג אפשר לומר, שכל העניינים כגון הנ"ל, בוודאי אינם באים לסתור את הבחירה.
צריך לדעת שהבחירה תמיד נשארת. הבחירה היא חלק ממהות הבריאה, ואין אפשרות לבטלה בעוה"ז (ואכמ"ל).
מה שכן, היום יותר קל. אבל הבחירה תמיד בידינו.