דיון על דרך פסיקת מרן הגרע"י שליט"א

[גילוי]

א' התשב"ץ כתב שאין למול בחמשי וששי משום דהוי מתנה לחלל את השבת דיהא צורך לחמם מים בשבת עבור הקטן, והש"ך ועוד אחרונים האריכו להשיג דאין לדחות מצות מילה משום ה"ט, והמג"א כתב דעכ"פ האידנא דליכא סכנה ודאי יש למול בחמשי וששי
[ובאמת שכבר מרן השו"ע שלא,ט כתב דהאידנא אין רוחצין התינוק בחמין עיי"ש, ואף הרמ"א כתב דככשיש צורך רוחצים בחמין שהוחמו בער"ש וכתב המ"ב בשם האחרונים דמ"מ לחמם מים בשבת אסור.]
ועפ"ז פסק המ"ב דשי למול בחמשי וששי, ודבריו ברורים

ב' וביב"א אסף כל דברי הפוסקים, דהש"ך מג"א א"ר נו"ב חכ"צ יעב"ץ התירו.
אולם הט"ז תפארת למשה בל"י זכרון יוסף כנה"ג זכרון יוסף מהר"ח בן עטר חיד"א מהר"א שמאע ערך השלחן עקרי הד"ט רב פעלים מהר"י בן ואליד שערי עזרה נהר מצרים כף החיים פרחי כהונה אסרו.
ועפ"ז כתב היבי"א "המ"ב כתב בפשיטות כדעת המג"א והש"ך ונעלם ממנו סברת האחרונים ובכללם כמה וכמה מגדולי האשכנזים, ולכן גם לאחינו האשכנזים נכון להורות שלא למול"

ג' ולענ"ד פשוט דהש"ך והמג"א וסייעתו גדולים בחכמה והם הם הפוסקים והמורים, ומכ"ש שטענת המג"א ברורה ופשוטה, ודעת החולקים צ"ת, [והברכ"י כתב דמ"מ יש לחוש שמא יהא סכנה]

ד' הדוגמא הנ"ל היא "אב טיפוס" לפולמוס סביב דרך פסיקת הגר"ע [א] אינו מבחין בין האחרונים וכולם שווים לטובה כך שבמקרה הנ"ל רוב האחרונים פוסקים שלא למול שנית [ב] לא אזיל בתר טעמא [ג] סבור שגם המ"ב ודאי הבין כמותו דהרי דרכו פשוטה וברורה [ד] ממהר להכריע דהמ"ב לא ראה וכו' [ה] מורה את פסקיו גם לאשכנזים אף שברור שהאשכנזים אינם נוטים כ"כ מהר מפסק המ"ב ע"פ גדולי הפוסקים.

[בברכה המשולשת]

יעויין בכללי הפסיקה שבמהדורות החדשות של יחוו"ד ובספר עיני יצחק-
ואין לגזור קושיות מדוגמא אחת- שגם היא לא כ"כ ברורה (וכי מי שקל שהאוה"ח הקדוש אינו מכריע וכו')

[גילוי]

יעויין בכללי הפסיקה שבמהדורות החדשות של יחוו"ד ובספר עיני יצחק-
ואין לגזור קושיות מדוגמא אחת- שגם היא לא כ"כ ברורה (וכי מי שקל שהאוה"ח הקדוש אינו מכריע וכו')

אשמח לדעת אם טעיתי בהבנת דברי הגר"ע, וכן אשמח לדעת האם באמת הנ"ל רק דוגמא אחת או שאדרבה כך שיטת מרן הגר"ע ואדרבה הגר"ע סובר שכך היא דרך הפסיקה.

[רחמים]

ג' ולענ"ד פשוט דהש"ך והמג"א וסייעתו גדולים בחכמה והם הם הפוסקים והמורים, ומכ"ש שטענת המג"א ברורה ופשוטה, ודעת החולקים צ"ת, [והברכ"י כתב דמ"מ יש לחוש שמא יהא סכנה]

ד' הדוגמא הנ"ל היא "אב טיפוס" לפולמוס סביב דרך פסיקת הגר"ע [א] אינו מבחין בין האחרונים וכולם שווים לטובה כך שבמקרה הנ"ל רוב האחרונים פוסקים שלא למול שנית [ב] לא אזיל בתר טעמא [ג] סבור שגם המ"ב ודאי הבין כמותו דהרי דרכו פשוטה וברורה [ד] ממהר להכריע דהמ"ב לא ראה וכו' [ה] מורה את פסקיו גם לאשכנזים אף שברור שהאשכנזים אינם נוטים כ"כ מהר מפסק המ"ב ע"פ גדולי הפוסקים.

לא הבנתי על מה אתה משיג בדיוק? הרב אומר דברים לגיטימיים ביותר.

א. כנראה הגרע''י סובר שאין עדיפות לאחרונים שהודפסו ביחד עם השו''ע והתפרסמו והוראתם התקבלה מאשר סברתם והכרעתם של אחרונים אחרים שלא היו כ''כ מפורסמים ולא זכו להכנס לדפוס הנפוץ. כי מה נותן הפרסום? העיקר זה אם האדם הוא ירא שמים יש לו ס''ד לכוון לאמת. ובפרט אם הוא מורה הוראות לרבים.

ב. אחר הטעם יש לילך כאשר אין רוב דעות אלא הדעות שקולות ואז משתמשים בטעם ובסברא כדי להכריע.

ד. כך מן הסתם כי כל מה שהיה רואה הוא מביא לפחות בשער הציון.

ה. הוא לא מורה להם כי חושב שהם יעשו מה שהוא אומר אלא אומר את דעתו על פי מה שיצא לו ומה רע בזה?

[גילוי]

ג' ולענ"ד פשוט דהש"ך והמג"א וסייעתו גדולים בחכמה והם הם הפוסקים והמורים, ומכ"ש שטענת המג"א ברורה ופשוטה, ודעת החולקים צ"ת, [והברכ"י כתב דמ"מ יש לחוש שמא יהא סכנה]

ד' הדוגמא הנ"ל היא "אב טיפוס" לפולמוס סביב דרך פסיקת הגר"ע [א] אינו מבחין בין האחרונים וכולם שווים לטובה כך שבמקרה הנ"ל רוב האחרונים פוסקים שלא למול שנית [ב] לא אזיל בתר טעמא [ג] סבור שגם המ"ב ודאי הבין כמותו דהרי דרכו פשוטה וברורה [ד] ממהר להכריע דהמ"ב לא ראה וכו' [ה] מורה את פסקיו גם לאשכנזים אף שברור שהאשכנזים אינם נוטים כ"כ מהר מפסק המ"ב ע"פ גדולי הפוסקים.

לא הבנתי על מה אתה משיג בדיוק? הרב אומר דברים לגיטימיים ביותר.

א. כנראה הגרע''י סובר שאין עדיפות לאחרונים שהודפסו ביחד עם השו''ע והתפרסמו והוראתם התקבלה מאשר סברתם והכרעתם של אחרונים אחרים שלא היו כ''כ מפורסמים ולא זכו להכנס לדפוס הנפוץ. כי מה נותן הפרסום? העיקר זה אם האדם הוא ירא שמים יש לו ס''ד לכוון לאמת. ובפרט אם הוא מורה הוראות לרבים.

ב. אחר הטעם יש לילך כאשר אין רוב דעות אלא הדעות שקולות ואז משתמשים בטעם ובסברא כדי להכריע.

ד. כך מן הסתם כי כל מה שהיה רואה הוא מביא לפחות בשער הציון.

ה. הוא לא מורה להם כי חושב שהם יעשו מה שהוא אומר אלא אומר את דעתו על פי מה שיצא לו ומה רע בזה?

א' לדעתי הש"ך המג"א וסייעתו גדולים בחכמה, אולם באמת יש כאן נקודה נוספת שלדעתי יש חשיבות גם לעצם העובדה שהש"ך והמג"א נתקבלו פסקיהם אף אם לא היו גדולים יותר

ב' הכל לפי העניין, ובנידון דידן הרי אין לכ' טעם וריח שלא למול בזמנינו בחמישי וששי, ועוד שהש"ך לא ממש דעת יחדאה נגד רוב הפוסקים...

ד' אכן לא הסברתי את דברי אפילו אם נניח שהמ"ב לא ראה דברי איזה אחרון לא כ"כ מהר אפשר להכריע דאילו היה רואה היה חוזר בו וז"פ

ה' כמו שלא יורה לאשכנזים לעשות כפסקי המחבר כנגד הרמ"א הכא נמי בנידון דידן, וובאמת יש מקום קצת להאריך בזה.

[אוהב אוצר]

"אב טיפוס" לפולמוס סביב דרך פסיקת הגר"ע

חצוף ועז.

[אוהב אוצר]

זה זמן רב שאני מנסה להבין מה קורה פה, מי אתה ומה אתה.
זה שאתה מנסה ללמוד כל היום דרך הרשת זה כבר הבנתי, אבל מה אתה מנסה לעשות פה תחרות עם מישהו מי יהיה עם מס' הנושאים הרב ביותר?
כל שאלה שעלתה במוחך אתה מעלה פה, לשם מה? להגדיל תורה ולהאדיר? בשביל זה יש כולל ובית מדרש.
וכעת רואים מה תוכנו של 'מעלה הנושאים הרב ביותר' כאן בפורום.

[אוהב אוצר]

אתם מבינים: בנאדם שיושב מול האינטרנט, הוא יכול 'להשיג' על דרכי פסיקת הגר"ע יוסף.
נו, זה לא עזות פנים? אני שואל ברצינות.

[גילוי]

"אב טיפוס" לפולמוס סביב דרך פסיקת הגר"ע

חצוף ועז.

אולי דברי לא הובנו,
כל בר בי רב יודע שדרך פסיקתו של מרן הגר"ע שנויה במחלוקת גם אצל בני ספרד, וכך היא דרכה של תורה, ואין בזה כדי למעט בכבודו של מרן, וכי דרך פסיקתו של הגרי"ש הייתה מקובלת על תלמידי החזו"א? האם אין מחלוקות בישראל? ופשוט שרוב המחלוקות הם ביסודות מוקדמים כלשונו של מרן החזו"א.

[אוהב אוצר]

מספיק כבר עם ההתנצלויות המטופשות האלו! תלמדו מראש איך מדברים כנגד מי שגדול מכם בחכמה ובמנין!
מותר לחלוק וכך היא דרכה של תורה, השאלה איך מדברים.
אנשים מרגישים שמינימום אני והוא שווים, ומה הבעיה.
לא חרבה ירושלים - שהשוו...

[מיכה]

א. אני מסכים עם אוהב אוצר.
ב. לא ראיתי את היביע אומר בפנים, אך על פי מה שהביא "גילוי" הרי שמדובר בשורה מגדולי האחרונים שהיו אחרי הש"ך והמג"א, והם ראו דבריהם וחלקו. במקרה זה, בלי להזדקק לגופו של ענין, ברור שפני הדברים שונים לחלוטין.

[הצעיר]

ג"א הצעיר מוחה על הניסוח הבוטה כלפי גדול בישראל

[אבק פורח]

אף אני מוחה על הלשון הבוטה.
אולם לעיקרם של דברים גילוי הוא לא הראשון להקשות על שיטת הפסק של הגרע"י...

[עזריה]

לא הבנתי את השגתכם על גילוי, הויכוח עם מרן הרב עובדיה הוא לא על סברא מסוימת אלא על דרך שלימה של פסיקה ולפי דברי המשיגים (ודאי שלא גילוי הוא הראשון להם) פסקיו הם לא פסקים.
ולדעתי כתב בצורה מכובדת, וזה שהוא לא גדול כמוהו לא מונע ממנו לשאול ולהשיג אלא שאם יש למישהו השגה על דבריו (גילוי) ויכול להראות שזה משום שהוא קטן ולא יודע כמו מרן אדרבא זה יהיה דיון עניני ומכובד.

[בכור שטן]

לא עיינתי בסוגיא אבל לפו"ר דברי גילוי פשוטים ונכונים, ומחאות אינם תשובה.
[ו"קדושתו" של האוה"ח אינה מעלה ואינה מורידה לענין].

[בברכה המשולשת]

[ו"קדושתו" של האוה"ח אינה מעלה ואינה מורידה לענין].

בודאי שלא- ולא טענתי זאת. רק שא"א לי להזכיר את האוה"ח הקדוש בלי להזכיר את קדושתו.

[הצעיר]

לא הבנתי את השגתכם על גילוי, הויכוח עם מרן הרב עובדיה הוא לא על סברא מסוימת אלא על דרך שלימה של פסיקה ולפי דברי המשיגים (ודאי שלא גילוי הוא הראשון להם) פסקיו הם לא פסקים.
ולדעתי כתב בצורה מכובדת, וזה שהוא לא גדול כמוהו לא מונע ממנו לשאול ולהשיג אלא שאם יש למישהו השגה על דבריו (גילוי) ויכול להראות שזה משום שהוא קטן ולא יודע כמו מרן אדרבא זה יהיה דיון עניני ומכובד.

יש צורה איך כותבים על גדול בישראל ולא משנה כמה ניקים חדשים תפתח

[עזריה]

לא הבנתי את השגתכם על גילוי, הויכוח עם מרן הרב עובדיה הוא לא על סברא מסוימת אלא על דרך שלימה של פסיקה ולפי דברי המשיגים (ודאי שלא גילוי הוא הראשון להם) פסקיו הם לא פסקים.
ולדעתי כתב בצורה מכובדת, וזה שהוא לא גדול כמוהו לא מונע ממנו לשאול ולהשיג אלא שאם יש למישהו השגה על דבריו (גילוי) ויכול להראות שזה משום שהוא קטן ולא יודע כמו מרן אדרבא זה יהיה דיון עניני ומכובד.

יש צורה איך כותבים על גדול בישראל ולא משנה כמה ניקים חדשים תפתח

אמנם אני חדש כאן אבל זה הכפשה נלוזה שזה ניק כפול
מה ממה שהוא כתב לא אומרים על גדול בישראל?

[מחולת המחנים]

מעניין אם משהו היה פותח אשכול 'השגה על דרך פסיקת מרן החזון איש', כיצד היה גילוי מגיב.
ישנם כאלו שאפילו דרך אחרת ממרן החזון איש אינם יכולים לשמוע, וברצונם לכפות את דעתם נפגע גם מרן הגר"ע יוסף, לא נורא הוא לא היחיד ברשימה.

[אבק פורח]

מעניין אם משהו היה פותח אשכול 'השגה על דרך פסיקת מרן החזון איש', כיצד היה גילוי מגיב.
ישנם כאלו שאפילו דרך אחרת ממרן החזון איש אינם יכולים לשמוע, וברצונם לכפות את דעתם נפגע גם מרן הגר"ע יוסף, לא נורא הוא לא היחיד ברשימה.

זריקת בוץ זה לא נקרא ויכוח.
רוצה לפתוח אשכול על החזו"א? תפתח.

[חרבונה]

לא הבנתי את השגתכם על גילוי, הויכוח עם מרן הרב עובדיה הוא לא על סברא מסוימת אלא על דרך שלימה של פסיקה ולפי דברי המשיגים (ודאי שלא גילוי הוא הראשון להם) פסקיו הם לא פסקים.
ולדעתי כתב בצורה מכובדת, וזה שהוא לא גדול כמוהו לא מונע ממנו לשאול ולהשיג אלא שאם יש למישהו השגה על דבריו (גילוי) ויכול להראות שזה משום שהוא קטן ולא יודע כמו מרן אדרבא זה יהיה דיון עניני ומכובד.

יש צורה איך כותבים על גדול בישראל ולא משנה כמה ניקים חדשים תפתח

אמנם אני חדש כאן אבל זה הכפשה נלוזה שזה ניק כפול
מה ממה שהוא כתב לא אומרים על גדול בישראל?

כשכותבים על גדולי ישראל [אם כותבים] מוסיפים אלף התנצלויות והקדמות שהכוונה רק על שיטת הפסק. מלבד שלא כותבים 'השגה על שיטת הפסק' אלא 'דיון בדרך הפסק של מרן הגר"ע יוסף שליט"א'.

[חרבונה]

לא הבנתי את השגתכם על גילוי, הויכוח עם מרן הרב עובדיה הוא לא על סברא מסוימת אלא על דרך שלימה של פסיקה ולפי דברי המשיגים (ודאי שלא גילוי הוא הראשון להם) פסקיו הם לא פסקים.
ולדעתי כתב בצורה מכובדת, וזה שהוא לא גדול כמוהו לא מונע ממנו לשאול ולהשיג אלא שאם יש למישהו השגה על דבריו (גילוי) ויכול להראות שזה משום שהוא קטן ולא יודע כמו מרן אדרבא זה יהיה דיון עניני ומכובד.

יש צורה איך כותבים על גדול בישראל ולא משנה כמה ניקים חדשים תפתח

אמנם אני חדש כאן אבל זה הכפשה נלוזה שזה ניק כפול
מה ממה שהוא כתב לא אומרים על גדול בישראל?

כשכותבים על גדולי ישראל [אם כותבים] מוסיפים אלף התנצלויות והקדמות שהכוונה רק על שיטת הפסק.
מלבד שלא כותבים 'השגה על שיטת הפסק' אלא 'דיון בדרך הפסק של מרן הגר"ע יוסף שליט"א'.

[גילוי]

כשכותבים על גדולי ישראל [אם כותבים] מוסיפים אלף התנצלויות והקדמות שהכוונה רק על שיטת הפסק.
מלבד שלא כותבים 'השגה על שיטת הפסק' אלא 'דיון בדרך הפסק של מרן הגר"ע יוסף שליט"א'.

תוקן

[אוהב אוצר]

תוקן

חסר שליט"א...

[גילוי]

תוקן

חסר שליט"א...

תוקן

נא לחזור לעסוק בתוך הקנקן ולא רק ...

[כותב בדמע]

האמת היא שאני אשכנזי, על כן לא נכנסתי לאשכול זה מראש. אמנם לאחר שששמתי לב שדווקרוםא אשכול זה מתעקש לקפוץ שוב ושוב לראש רשימת האשכולות, אמרתי אל ליבי להציץ ולראות מה לא בסדר. והנה כל אחינו הספרדים יוצאים נגד דבריו של גילוי אך ורק משום שהם מרגישים צורך להעלב למען הרב עובדיה. וכל זה עקב ההתקפה המרחשת עליו כעת בתקשורת הדתית לאומית. אם כוונת גילוי לא הייתה כלל לזלזל אלא לבקר בצורה מכובדת , מה רע מצאתם בזה ולמה תלכו אחר המילות ולא אחר הטעמים ותענו תשובה נאותה?
אגב, נראה מאשכול זה שיקל מאד על התנהלות הפורום לו ידרשו המנהלים מן הנרשמים לפורום השתייכות מגדרית.

[הצעיר]

האמת היא שאני אשכנזי, על כן לא נכנסתי לאשכול זה מראש. אמנם לאחר שששמתי לב שדווקרוםא אשכול זה מתעקש לקפוץ שוב ושוב לראש רשימת האשכולות, אמרתי אל ליבי להציץ ולראות מה לא בסדר. והנה כל אחינו הספרדים יוצאים נגד דבריו של גילוי אך ורק משום שהם מרגישים צורך להעלב למען הרב עובדיה. וכל זה עקב ההתקפה המרחשת עליו כעת בתקשורת הדתית לאומית. אם כוונת גילוי לא הייתה כלל לזלזל אלא לבקר בצורה מכובדת , מה רע מצאתם בזה ולמה תלכו אחר המילות ולא אחר הטעמים ותענו תשובה נאותה?
אגב, נראה מאשכול זה שיקל מאד על התנהלות הפורום לו ידרשו המנהלים מן הנרשמים לפורום השתייכות מגדרית.

במילים אחרות, גם לך אין מה להוסיף.
כוונת גילוי היתה לזלזל ולא לבקר בצורה מכובדת כי על החזו"א הוא לא היה כותב בצורה כזאת שחצנית
אה, וגם אני אשכנזי ולראיה עי' כאן viewtopic.php?p=100630#p100630

[כותב בדמע]

הגיוני וסביר ביותר, שאם הוא תלמידו של החזו"א שכתוב עליו בצורה יותר נקיה.
והעברים ישמרו הטעמים ולא המילות. התייחסו לגופו של עניין.

[הצעיר]

אז בעצם גם אתה מודה שגילוי לא צריך לכתוב בצורה מאוד נקיה על גדול בישראל והכל בגלל שהוא לא שייך למגזר שלו.
אז אולי בשביל ניקים כמותכם כדאי באמת לשקול שכל אחד יצטרך להצהיר על השתייכותו המגזרית.

[חרבונה]

אני גם אשכנזי (4X4), ועכ"ז מחיתי על כבודו של הגר"ע יוסף שליט"א.

[גם זו לטובה]

א' התשב"ץ כתב שאין למול בחמשי וששי משום דהוי מתנה לחלל את השבת דיהא צורך לחמם מים בשבת עבור הקטן, והש"ך ועוד אחרונים האריכו להשיג דאין לדחות מצות מילה משום ה"ט, והמג"א כתב דעכ"פ האידנא דליכא סכנה ודאי יש למול בחמשי וששי
[ובאמת שכבר מרן השו"ע שלא,ט כתב דהאידנא אין רוחצין התינוק בחמין עיי"ש, ואף הרמ"א כתב דככשיש צורך רוחצים בחמין שהוחמו בער"ש וכתב המ"ב בשם האחרונים דמ"מ לחמם מים בשבת אסור.]
ועפ"ז פסק המ"ב דשי למול בחמשי וששי, ודבריו ברורים

ב' וביב"א אסף כל דברי הפוסקים, דהש"ך מג"א א"ר נו"ב חכ"צ יעב"ץ התירו.
אולם הט"ז תפארת למשה בל"י זכרון יוסף כנה"ג זכרון יוסף מהר"ח בן עטר חיד"א מהר"א שמאע ערך השלחן עקרי הד"ט רב פעלים מהר"י בן ואליד שערי עזרה נהר מצרים כף החיים פרחי כהונה אסרו.
ועפ"ז כתב היבי"א "המ"ב כתב בפשיטות כדעת המג"א והש"ך ונעלם ממנו סברת האחרונים ובכללם כמה וכמה מגדולי האשכנזים, ולכן גם לאחינו האשכנזים נכון להורות שלא למול"

ג' ולענ"ד פשוט דהש"ך והמג"א וסייעתו גדולים בחכמה והם הם הפוסקים והמורים, ומכ"ש שטענת המג"א ברורה ופשוטה, ודעת החולקים צ"ת, [והברכ"י כתב דמ"מ יש לחוש שמא יהא סכנה]

ד' הדוגמא הנ"ל היא "אב טיפוס" לפולמוס סביב דרך פסיקת הגר"ע [א] אינו מבחין בין האחרונים וכולם שווים לטובה כך שבמקרה הנ"ל רוב האחרונים פוסקים שלא למול שנית [ב] לא אזיל בתר טעמא [ג] סבור שגם המ"ב ודאי הבין כמותו דהרי דרכו פשוטה וברורה [ד] ממהר להכריע דהמ"ב לא ראה וכו' [ה] מורה את פסקיו גם לאשכנזים אף שברור שהאשכנזים אינם נוטים כ"כ מהר מפסק המ"ב ע"פ גדולי הפוסקים.

כותב השורות כנראה לא מודע למלחמה הגדולה של הגר"ע להחזיר עטרה ליושנה בפסיקת ההלכה הספרדית- בכל מקום שהיה מנהג ספרדי ברור (או דעת רוב הפוסקים הספרדים) שהספרדים לא ישנו ולא ילכו בתר פוסקי ומנהגי האשכנזים, ואידך זיל גמור.