פורום אוצר החכמה

לייטנר כתב:עיי' ב"י או"ח סי' ריא (אות ג')

נרו יאיר כתב:כולם מדברים על השאלה הזאת.
בוקר טוב.

איש רגיל כתב:אדם מתיישב לאכול. לפניו נמצאים ענבים, מנגו ואבטיח.
החביב ביותר הוא המנגו, אחריו האבטיח, ורק אח"כ הענבים.
כשאנו דנים על הענבים והמנגו, צריך לברך על הענבים, שהרי בברכותיהם שוות מין שבעה קודם לחביב. אך א"כ עדיף שיברך על האבטיח, שהרי הוא חביב מהענבים וקודם אליהם באין ברכותיהם שוות. אך א"כ שב המנגו ומבקש את הבכורה, שהרי הוא חביב מהאבטיח, וא"כ שוב צריך לברך על הענבים שהם מין שבעה.

מי חכם ויפתור זאת?

רחמים כתב:

איש רגיל כתב:אדם מתיישב לאכול. לפניו נמצאים ענבים, מנגו ואבטיח.
החביב ביותר הוא המנגו, אחריו האבטיח, ורק אח"כ הענבים.
כשאנו דנים על הענבים והמנגו, צריך לברך על הענבים, שהרי בברכותיהם שוות מין שבעה קודם לחביב. אך א"כ עדיף שיברך על האבטיח, שהרי הוא חביב מהענבים וקודם אליהם באין ברכותיהם שוות. אך א"כ שב המנגו ומבקש את הבכורה, שהרי הוא חביב מהאבטיח, וא"כ שוב צריך לברך על הענבים שהם מין שבעה.

מי חכם ויפתור זאת?

אי אפשר לדון על מנגו וענבים בלבד בלא להתיחס לאבטיח כיון שכולם מונחים לפניו ואת כולם הוא רוצה לאכול, וממילא אין כאן דין קדימה למין שבעה כיון שאין ברכותיהן שוות וממילא נשאר רק דין קדימה של חביב ויברך על המנגו.

איש רגיל כתב:אבל יש כלל שאין לברך על פרי שאינו ממין שבעה כשיש לפני ממין שבעה.

איש רגיל כתב:אבל יש כלל שאין לברך על פרי שאינו ממין שבעה כשיש לפני ממין שבעה.

שו"ע אורח חיים סימן ריא

סעיף א
היו לפניו מיני פירות הרבה, אם ברכותיהם שוות ויש ביניהם ממין שבעה, מקדים מין ז' אעפ"י שאינו חביב כמו המין האחר; ואם אין ביניהם ממין שבעה, מקדים החביב; ואם אין ברכותיהם שוות, אפילו יש בהן ממין שבעה כגון צנון וזית, איזה מהם שירצה יקדים ואפי' אינו חביב; ויש אומרים שגם בזה צריך להקדים החביב; ונקרא חביב המין שרגיל להיות חביב עליו, אפילו אם עתה חפץ במין השני.

סעיף ב
ולהרמב"ם אם היה מין אחד חביב לו יותר, בין שברכותיהם שוות בין שאינם שוות בין שיש בהם ממין ז' בין שאין בהם ממין ז', מקדים החביב לו אז באותה שעה; ואם אינו רוצה בזה יותר מבזה, אם יש ביניהם משבעת המינים, עליו מברך תחלה.

אוהב אוצר כתב:

איש רגיל כתב:אבל יש כלל שאין לברך על פרי שאינו ממין שבעה כשיש לפני ממין שבעה.

היכן הכלל הזה?

רחמים כתב:אני מתבסס על דברי אלו:

שו"ע אורח חיים סימן ריא

סעיף א
היו לפניו מיני פירות הרבה, אם ברכותיהם שוות ויש ביניהם ממין שבעה, מקדים מין ז' אעפ"י שאינו חביב כמו המין האחר; ואם אין ביניהם ממין שבעה, מקדים החביב; ואם אין ברכותיהם שוות, אפילו יש בהן ממין שבעה כגון צנון וזית, איזה מהם שירצה יקדים ואפי' אינו חביב; ויש אומרים שגם בזה צריך להקדים החביב; ונקרא חביב המין שרגיל להיות חביב עליו, אפילו אם עתה חפץ במין השני.

סעיף ב
ולהרמב"ם אם היה מין אחד חביב לו יותר, בין שברכותיהם שוות בין שאינם שוות בין שיש בהם ממין ז' בין שאין בהם ממין ז', מקדים החביב לו אז באותה שעה; ואם אינו רוצה בזה יותר מבזה, אם יש ביניהם משבעת המינים, עליו מברך תחלה.

רחמים כתב:לפי הי''א הראשון אין מעלת חביב ומין שבעה אלא במקרה שכל הפירות ברכתם שווה וממילא בנידון דידן יקדים מה שירצה
לפי הי''א השני מעלת חביב היא גם כאשר אין ברכתם שווה ובנידון דידן יקדים את המנגו וזה מה שכתבתי לעיל כי הלכה כיש בתרה כידוע.
לפי הרמב''ם חביב עדיף אפי' ממין שבעה ואפי' בברכותיהם שוות ובנידון דידן יקדים המנגו.
לסיכום אם מקדים המנגו יוצא לכל השיטות.

ממרומי היער כתב:שבמקרה כזה יש לנו להסתמך על דעת הרמב"ם שסובר שתמיד מברכים על מין שבעה אפי' כשיש חביב ממנו, ואפי' הביאור הלכה במקרה מביא סייעתיה משיטת הרמב"ם, כך שניתן לסמוך ולפסוק על פיו .

איש רגיל כתב:לא הבנתי מה כבודו עונה על הטענה שהמנגו נדחה מפני הענבים.

רחמים כתב:אי אפשר לדון על מנגו וענבים בלבד בלא להתיחס לאבטיח כיון שכולם מונחים לפניו ואת כולם הוא רוצה לאכול, וממילא אין כאן דין קדימה למין שבעה כיון שאין ברכותיהן שוות וממילא נשאר רק דין קדימה של חביב ויברך על המנגו.