הכרת הטוב לחילוני?

[גילוי]

ראיתי מביאים

הרב יצחק זילברשטיין כותב בספרו [ברכי נפשי, חומש ויקרא, עמ' שעז.] ש"היהודי סיפר שכאשר הלך ברחוב בשבת קודש, מעד ונפל והנפילה גרמה לו לחבלה קשה. דם רב זב מפניו ומידיו, והוא היה זקוק לעזרה מיידית. והנה הוא מספר, נעצרה לידי מכונית שהיתה נהוגה בידי מחלל שבת רח"ל, ומתוכה יצא הנהג ורץ לעברי, הוא הבחין בפציעתי, ובא לסייע לי. ואכן, פעולותיו המהירות, והמקצועיות, הטיבו עמדי, ותוך כמה דקות הייתי מסוגל כבר לקום על רגליי, ולהתהלך כאחד האדם. יהודי זה בא בשאלה, כיצד היה צריך לנהוג עם האיש שהיטיב איתו. האם הייתי צריך להודות לו במאור-פנים, ולהגיב במלוא הנחמדות על כל מה שעשה עמדי, או שמא בשל היותו מחלל שבת, היה אסור לי לעשות זאת?"
מה היתה תשובתו של הרב יצחק זילברשטיין, רבה של רמת אלחנן בבני-ברק? "כך עניתי גם ליהודי שנפצע בנפילתו. גם אם לא כדאי ולא ראוי לומר תודה ליהודי מחלל שבל, אבל על פניך היה צריך לראות שאתה רוצה לומר לו תודה, אלא שאסור!"
משמע מדבריו שאסור להכיר טובה לחילוניים ואפילו לא באמירת 'תודה', אלא צריך להראות לחילוניים כאילו הוא מודה להם אך אסור לו לבטא זאת במילים.

אין הספר תח"י ולא ידעתי מניין לרב שאין להגיד תודה לחילוני.

[חכם באשי]

לא ידעתי שחילוני הוא יותר גרוע מחול, שמשה רבינו הכיר לו תודה ולא הכהו, כדרשת חז"ל.
במיוחד הדברים תמוהים, אחרי שכל החילונים של היום הם תינוקות שנישבו, במלוא מובן ההגדרה.

[עשוי לנחת]

לא ידעתי שחילוני הוא יותר גרוע מחול, שמשה רבינו הכיר לו תודה ולא הכהו, כדרשת חז"ל.
במיוחד הדברים תמוהים, אחרי שכל החילונים של היום הם תינוקות שנישבו, במלוא מובן ההגדרה.

יש משהו גרוע יותר מחול בלגיטימיות שהנך נותן לו.
בוודאי אם היה זה בימי חול, המצב היה אחרת, אבל כשהוא יצא מרכב בשבת ועזר לך אתה יכול לתת חיזוק להרגשתו שהנה זכה בזכות שנסע כאן לעזור ליהודי.

[אשבמבש]

לא ידעתי שחילוני הוא יותר גרוע מחול, שמשה רבינו הכיר לו תודה ולא הכהו, כדרשת חז"ל.
במיוחד הדברים תמוהים, אחרי שכל החילונים של היום הם תינוקות שנישבו, במלוא מובן ההגדרה.

מצד תינוקות שנשבו באמת שאלתך טובה, אבל אילו נעמיד באפיקורס רשע באמת אין הדברים רחוקים בעיני מסברא.

[רחמים]

לא ידעתי שחילוני הוא יותר גרוע מחול, שמשה רבינו הכיר לו תודה ולא הכהו, כדרשת חז"ל.
במיוחד הדברים תמוהים, אחרי שכל החילונים של היום הם תינוקות שנישבו, במלוא מובן ההגדרה.

בוודאי שמחלל שבת יותר גרוע מעפר שלא מזיק מעצמו לאף אחד.
ולעצם העינין צריך לחוש לחילול ה' שאותו חילוני יאמר שעזר לאדם ואפי' לא קיבל מינימום של יחס אנושי והכרת הטוב, אבל אם יתן לו תודה זה יוכל לקרבו במשך הזמן.

[הכהן]

למה לא נאמר שזה תלי בשאלה אם בתר מחשבתו אזלינן וגברא לאיסורא קא מיכוין או בתר מעשיו אזלינן (מנחות סד א)?

[רחמים]

למה לא נאמר שזה תלי בשאלה אם בתר מחשבתו אזלינן וגברא לאיסורא קא מיכוין או בתר מעשיו אזלינן (מנחות סד א)?

א. פה לא מדובר בפיקוח נפש כמו שם שתינוק טובע.

ב. שם מדגישה הגמ' שמדובר ששמע שתינוק טבע לפני שפרש את הרשת ולכן יש צד לפותרו אבל אם היה פורש את הרשת ללא ידיעה שיש תינוק בים ברור שהיה חייב לכל הדעות.

[תוכן]

ספרי ר' יצחק זילברשטיין אינם ברי סמכא מכיון שלא נכתבו על ידו.

ולעצם הענין, איני מבין מה קשור פה שני הדברים. א', הוא מחלל שבת, ב', הוא טיפל בו. על הטיפול הוא צריך להכיר טוב, ועל החילול שבת הוא צריך לקיים מצות תוכחה. שמא תאמר שבגלל שהוא מחלל שבת אז אין צריך להכיר לו טוב בכלל מדין מורידין ולא מעלין, א', לא נוהגין היום עם חילוני דין מורידין ולא מעלין, וב', יש לחוש לאיבה, שאם לא יכיר טוב פעם הבא כבר לא ישתדל בהצלת יהודי שומר תומ"צ. וג', מדין דרך ארץ פשוטה, יש להכיר טוב, וכדאשכחן דר' אלעזר הלביש לעכו"ם מדין דרך ארץ.

[פלתי]

משמע מדבריו שאסור להכיר טובה לחילוניים ואפילו לא באמירת 'תודה', אלא צריך להראות לחילוניים כאילו הוא מודה להם אך אסור לו לבטא זאת במילים.

דיוקים בברכי נפשי. מזה שאמר שגם אם אסור וכו', משמע מדבריו שאסור. אולי יש לדחות את הדיוק ולומר, שכוונת הרב זילברשטיין שליט"א בסיפורו הנ"ל היה "לשיטתך", שרצה לומר לאותו תם, גם לשיטתך שהיה לך סברא שלא ראוי לומר תודה... וכו'.
לעניות דעתי, זה חוסר הבנה ילדותי, ותפיסת עולם מעוותת לחשוב שאין להחזיק טובה לחילוני. ופשוט שזה היה כוונת הרב זילברשטיין בסיפורו. בלי דיוקים.

[צדק תרדוף]

ב"ה

חילוני שהוא כתינוק שנשבה וגדל בניתוק מתו"מ אינו גרוע יותר מהמצרים שרצחו את ילדי עם ישראל ועינו את הבוגרים יותר בעינויים קשים ביותר, ואעפ"כ ציווה הקב"ה בתורתו: "לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו" וכותב רש"י ש'אעפ"י שזרקו זכוריכם ליאור, כי היו לכם אכסניה בשעת הדחק' . וכן בגלל זה לעומת עמוני ומואבי שלא יכולים לבוא בקהל ה', המצרים בדור השלישי מיציאת מצרים כבר יכולים היו לבוא בקהל ה' (ראו בבבלי ברכות ס"ג).
לכן איני מאמין שבאמת הגאון הרב זילברשטיין שליט"א אמר דברים כאלו הסותרים את דבר ה' בתורה, את דברי חז"ל ואת נוהגם של גדולי הדורות שהכירו טובה גם לגויים שלא היו בהכרח אוהבי ישראל, וגם בזמנינו כלפי גויים וחילוניים (לא זוכר מקרים מסוימים אך קראתי בהזדמנויות שונים מעשי גדולים כאלו וכאמור נהגו כך כי זו דעת התורה בעניין).

על הכרת הטוב:
http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyre ... leoro5.pdf (בסוף העמוד הראשון על הפסוק הנ"ל ודברי רש"י)
http://levladaat.org/lessons?tag=22
http://www.arachim.org/ArticleDetail.asp?ArticleID=1495
http://www.rambish.org.il/journals/a/al ... _or014.doc
http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=2622
http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=18064
http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=3113
http://www.moreshet.co.il/web/alonparas ... drec=28131
http://www.etzion.org.il/dk/5769/1191maamar1.html
http://www.lehavin.co.il/Index.asp?Arti ... 327&Page=1
http://www.kbymedia.org/uploads/text/pa ... mot015.doc
http://www.soferstam.co.il/content.aspx ... 08&lang=he (כאן גם על הכרת הטוב כלפי המצרים)
http://www.meirtv.co.il/site/tag.asp?ta ... 4%E8%E5%E1 (שיעורי שמע בנושא)
http://www.youtube.com/watch?v=QvDpQ2VXqfg (דברים של הרב פנגר מ"ערכים" ו"הידברות" על הכרת הטוב לצפייה)
עוד על הכרת הטוב ראה כאן: https://www.google.co.il/#bav=on.2,or.r ... N&start=10

[הכהן]

ב. שם מדגישה הגמ' שמדובר ששמע שתינוק טבע לפני שפרש את הרשת ולכן יש צד לפותרו אבל אם היה פורש את הרשת ללא ידיעה שיש תינוק בים ברור שהיה חייב לכל הדעות.

ואיכא דאמרי א''ל היינו פלוגתייהו דרבה ורבא דאיתמר (לא) שמע שטבע תינוק בים ופרש מצודה להעלות דגים והעלה דגים חייב להעלות דגים והעלה תינוק ודגים רבה אמר פטור ורבא אמר חייב רבה אמר פטור זיל בתר מעשיו ורבא אמר חייב זיל בתר מחשבתו

לאו היינו פלוגתייהו. כלומר לרבה פטור ולרבא חייב האי שוחט דטעמא דרבה דפטר לאו משום דשמע אלא משום דאזלינן בתר מעשיו וה''ה אפי' לא שמע והאי דנקט שמע לאשמועינן דאפי' שמע כי העלה דגים בלא תינוק חייב:

[רחמים]

ב. שם מדגישה הגמ' שמדובר ששמע שתינוק טבע לפני שפרש את הרשת ולכן יש צד לפותרו אבל אם היה פורש את הרשת ללא ידיעה שיש תינוק בים ברור שהיה חייב לכל הדעות.

ואיכא דאמרי א''ל היינו פלוגתייהו דרבה ורבא דאיתמר (לא) שמע שטבע תינוק בים ופרש מצודה להעלות דגים והעלה דגים חייב להעלות דגים והעלה תינוק ודגים רבה אמר פטור ורבא אמר חייב רבה אמר פטור זיל בתר מעשיו ורבא אמר חייב זיל בתר מחשבתו

לאו היינו פלוגתייהו. כלומר לרבה פטור ולרבא חייב האי שוחט דטעמא דרבה דפטר לאו משום דשמע אלא משום דאזלינן בתר מעשיו וה''ה אפי' לא שמע והאי דנקט שמע לאשמועינן דאפי' שמע כי העלה דגים בלא תינוק חייב:

אתה צודק וכן פסק הרמב"ם הלכות שבת פרק ב הלכה טז

מפקחין פיקוח נפש בשבת ואין צריך ליטול רשות מבית דין, והמקדים להציל הנפש הרי זה משובח, כיצד ראה תינוק שנפל לים פורש מצודה ומעלהו ואף על פי שהוא צד הדגים עמו, שמע שטבע תינוק בים ופרש מצודה להעלותו והעלה דגים בלבד פטור מכלום, נתכוין להעלות דגים והעלה דגים ותינוק פטור אפילו לא שמע שטבע הואיל והעלה תינוק עם הדגים פטור. +/השגת הראב"ד/ לא שמע שטבע תינוק הואיל והעלה תינוק עם הדגים פטור. א"א הנך מילי פלוגתא דרבה ורבא נינהו במנחות (סד) ורבא לקולא דאמר זיל בתר מעשיו והוא פסק כרבא אף על גב דתלמיד הוא לגביה דרבה.+

[גילוי]

ספרי ר' יצחק זילברשטיין אינם ברי סמכא מכיון שלא נכתבו על ידו.

ולעצם הענין, איני מבין מה קשור פה שני הדברים. א', הוא מחלל שבת, ב', הוא טיפל בו. על הטיפול הוא צריך להכיר טוב, ועל החילול שבת הוא צריך לקיים מצות תוכחה. שמא תאמר שבגלל שהוא מחלל שבת אז אין צריך להכיר לו טוב בכלל מדין מורידין ולא מעלין, א', לא נוהגין היום עם חילוני דין מורידין ולא מעלין, וב', יש לחוש לאיבה, שאם לא יכיר טוב פעם הבא כבר לא ישתדל בהצלת יהודי שומר תומ"צ. וג', מדין דרך ארץ פשוטה, יש להכיר טוב, וכדאשכחן דר' אלעזר הלביש לעכו"ם מדין דרך ארץ.

מניין שאין להכיר טובה למחלל שבת במזיד ואפילו בזמן שמורידין ולא מעלין?

[פלתי]

ספרי ר' יצחק זילברשטיין אינם ברי סמכא מכיון שלא נכתבו על ידו.

ולעצם הענין, איני מבין מה קשור פה שני הדברים. א', הוא מחלל שבת, ב', הוא טיפל בו. על הטיפול הוא צריך להכיר טוב, ועל החילול שבת הוא צריך לקיים מצות תוכחה. שמא תאמר שבגלל שהוא מחלל שבת אז אין צריך להכיר לו טוב בכלל מדין מורידין ולא מעלין, א', לא נוהגין היום עם חילוני דין מורידין ולא מעלין, וב', יש לחוש לאיבה, שאם לא יכיר טוב פעם הבא כבר לא ישתדל בהצלת יהודי שומר תומ"צ. וג', מדין דרך ארץ פשוטה, יש להכיר טוב, וכדאשכחן דר' אלעזר הלביש לעכו"ם מדין דרך ארץ.

מניין שאין להכיר טובה למחלל שבת במזיד ואפילו בזמן שמורידין ולא מעלין?

צריך להוריד אותו לבור כדי להורגו, וכל זמן ההורדה לומר לו תודה תודה ושוב פעם תודה. אני הורג אותך בגלל שכך אני מצווה, אבל אני מודה לך מקרב לב.

[אשבמבש]

צריך להוריד אותו לבור כדי להורגו, וכל זמן ההורדה לומר לו תודה תודה ושוב פעם תודה. אני הורג אותך בגלל שכך אני מצווה, אבל אני מודה לך מקרב לב.

הזכירו כאן קודם את הדוגמא של מצרים. האם גם שם סובר מר שבכל מכה ומכה היה משה אומר לפרעה אני מכה אותך כי אני מצווה אבל אני מודה לך וכו'
זה יכול להיות ביאור חדש באת אשר התעללתי במצרים

[ארי במסתרים]

חילוני שהוא כתינוק שנשבה וגדל בניתוק מתו"מ אינו גרוע יותר מהמצרים שרצחו את ילדי עם ישראל ועינו את הבוגרים יותר בעינויים קשים ביותר, ואעפ"כ ציווה הקב"ה בתורתו: "לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו" וכותב רש"י ש'אעפ"י שזרקו זכוריכם ליאור, כי היו לכם אכסניה בשעת הדחק' . וכן בגלל זה לעומת עמוני ומואבי שלא יכולים לבוא בקהל ה', המצרים בדור השלישי מיציאת מצרים כבר יכולים היו לבוא בקהל ה' (ראו בבבלי ברכות ס"ג).

יש לחלק שבחילוני יש גם עניין של מחאה כי אם רק יודה לו יהיה בזה חילול השם דמדשתקי רבנן ש"מ דניחא להו
הפתרון הפשוט לדעתי כמו שכתבו כאן למעלה להודות לו מכל הלב, וגם להעיר בדרכי נועם שזה חילול שבת

[רחמים]

חילוני שהוא כתינוק שנשבה וגדל בניתוק מתו"מ אינו גרוע יותר מהמצרים שרצחו את ילדי עם ישראל ועינו את הבוגרים יותר בעינויים קשים ביותר, ואעפ"כ ציווה הקב"ה בתורתו: "לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו" וכותב רש"י ש'אעפ"י שזרקו זכוריכם ליאור, כי היו לכם אכסניה בשעת הדחק' . וכן בגלל זה לעומת עמוני ומואבי שלא יכולים לבוא בקהל ה', המצרים בדור השלישי מיציאת מצרים כבר יכולים היו לבוא בקהל ה' (ראו בבבלי ברכות ס"ג).

אין ציווי להכיר טובה למצרים אלא רק לא לתעב אותם ופירשו המפרשים שלא תרחיק אותם מלהתגייר אבל אה''נ אין צורך להכיר להם טובה כלל. אבל לגבי חילוני אני סבור שצריך להכיר טובה וצריך גם להוכיח אותו בדרכי נועם ואפשר לקיים שניהם.

[צדק תרדוף]

חילוני שהוא כתינוק שנשבה וגדל בניתוק מתו"מ אינו גרוע יותר מהמצרים שרצחו את ילדי עם ישראל ועינו את הבוגרים יותר בעינויים קשים ביותר, ואעפ"כ ציווה הקב"ה בתורתו: "לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו" וכותב רש"י ש'אעפ"י שזרקו זכוריכם ליאור, כי היו לכם אכסניה בשעת הדחק' . וכן בגלל זה לעומת עמוני ומואבי שלא יכולים לבוא בקהל ה', המצרים בדור השלישי מיציאת מצרים כבר יכולים היו לבוא בקהל ה' (ראו בבבלי ברכות ס"ג).

אין ציווי להכיר טובה למצרים אלא רק לא לתעב אותם ופירשו המפרשים שלא תרחיק אותם מלהתגייר אבל אה''נ אין צורך להכיר להם טובה כלל. אבל לגבי חילוני אני סבור שצריך להכיר טובה וצריך גם להוכיח אותו בדרכי נועם ואפשר לקיים שניהם.

כאמור לעיל בדברי מפורש בדברי חז"ל בברכות ס"ג וברש"י על "לא תתעב מצרי" כתוב שזה משום הכרת הטוב למצרים על שמצרים שימשה כאכסניה, אז איך אתה אומר שלפי המפרשים זה רק לא להרחיקם מלהתגייר?

[רחמים]

כאמור לעיל בדברי מפורש בדברי חז"ל בברכות ס"ג וברש"י על "לא תתעב מצרי" כתוב שזה משום הכרת הטוב למצרים על שמצרים שימשה כאכסניה, אז איך אתה אומר שלפי המפרשים זה רק לא להרחיקם מלהתגייר?

תרגום יונתן דברים פרשת כי תצא פרק כג פסוק ח
(ח) לָא תְרַחֲקוּן אֱדוֹמָאָה דְאָתֵי לְאִתְגַיְירָא אֲרוּם אֲחוּכוֹן הוּא לָא תְרַחֲקִין מִצְרָאָה דְּאָתֵי לְאִתְגַיְירָא אֲרוּם דַּיְירין הֲוֵיתוּן בְּאַרְעֲהוֹן:

ומה שאמרו חז''ל משום שהיו אכסניה באו בזה להסביר את הסיבה שלא לרחקם אבל לא באו לומר שיש להכיר להם טובה.

[צדק תרדוף]

כאמור לעיל בדברי מפורש בדברי חז"ל בברכות ס"ג וברש"י על "לא תתעב מצרי" כתוב שזה משום הכרת הטוב למצרים על שמצרים שימשה כאכסניה, אז איך אתה אומר שלפי המפרשים זה רק לא להרחיקם מלהתגייר?

תרגום יונתן דברים פרשת כי תצא פרק כג פסוק ח
(ח) לָא תְרַחֲקוּן אֱדוֹמָאָה דְאָתֵי לְאִתְגַיְירָא אֲרוּם אֲחוּכוֹן הוּא לָא תְרַחֲקִין מִצְרָאָה דְּאָתֵי לְאִתְגַיְירָא אֲרוּם דַּיְירין הֲוֵיתוּן בְּאַרְעֲהוֹן:

ומה שאמרו חז''ל משום שהיו אכסניה באו בזה להסביר את הסיבה שלא לרחקם אבל לא באו לומר שיש להכיר להם טובה.

לא כך הבינו בקישורים שהבאתי המתייחסים לנושא זה. וזה שאונקלוס פירש כך כמובן שזו אפשרות, אך אין זה אומר שלא אפשרי להבין אחרת.

[רחמים]

לא כך הבינו בקישורים שהבאתי המתייחסים לנושא זה. וזה שאונקלוס פירש כך כמובן שזו אפשרות, אך אין זה אומר שלא אפשרי להבין אחרת.

אין צורך להידחק ולהבין אחרת, כיון שהפשטות היא שאין צורך להכיר טוב למי שכל כך הזיק לנו אלא רק שלא לתעב ולהרחיק אותו יותר מידאי, הגע עצמך האם אתה מכיר טובה לגרמניה על זה שחלק מעם ישראל קיבלנו שם אכסניה?

ועיין בספר המצוות לרמב"ם מצות לא תעשה נה וז''ל:
והמצוה הנ"ה היא שהזהירנו שלא להרחיק המצרים ולתעב חתונם אחר הכנסם בדת והוא אמרו יתעלה (שם) לא תתעב מצרי. וכבר התבארו משפטי שתי מצות אלו כלומר משפטי מצרי ואדומי בשמיני מיבמות (עו א, עח ב) ובסוף קדושין (עד ב, עה א, עז א):

[אוצר החכמה]

לא מובן הדיון שלכם. אונקלוס פירש את הפסוק לעניין הדין שמדבר על מצרי שבא להתגייר כמו שמוכח מהפסוק שאחריו. אבל הראייה היא מעצם הרעיון שצריך להכיר טובה. ורמת הכרת הטובה תלוייה תמיד בטובה שנעשתה ובטירחת העושה.

[אוהב אוצר]

מה היתה תשובתו של הרב יצחק זילברשטיין, רבה של רמת אלחנן בבני-ברק?

ככה לא מתבטאים כלפי ת"ח! ממש ציניות וזלזול!

ספרי ר' יצחק זילברשטיין אינם ברי סמכא מכיון שלא נכתבו על ידו.

נא לדייק: ספרי הרב צורן וכד'.
ישנם ספרים שנכתבו ממש על ידו ובמילים אלו נראה כמוציא לעז.