פורום אוצר החכמה

כתב בעל "פאת השולחן", אירע שאחד הגבאים שהיה אמור להעביר לו מלגה קבועה מן הקהל, היה גונב אותה לעצמו: ולא הגיד הגאון לשום אדם וסבל כל כך דוחק עד שאשתו הצדקנית עם בניו הקטנים לא היה להם במה להחיות נפשם, ובאתה לפניו וצוה לה שתלך עם בניה הקטנים לשכנים שלו בזמן אכילה ודרך הקטנים מבקשים לאכול כשרואין אחרים אוכלים ויתנו להם. ולא רצה לגלות ענין שנפסק נתינות הסיפוק, מבטחונו השלם, ושלא יבויש אדם על ידו, עד שחלה השמש ונטה למות והתודה בפני כל כי כמה שנים במספר שלא נתן לו סיפוקו הנשלח על ידו, ומת השמש הנז'. וכגון דא שרי למקרי לרבינו חסיד וקדוש.

אין מלים בפי כדי לתאר את את התימה שיש לי בהנהגה זו, ואשמח לדעת פיתרון להנהגה זו.

תאזן את סולם הערכים שלך עם אלה של הגר"א ואז לא תצטרך פתרון, אלא קושיא מעיקרא ליכא.

אכן לשון השואל איננה ראויה ומ"מ תורה וללמוד אנו צריכים. למה כך ראוי לנהוג?

וכי תמר אינה מקור מספיק?

השאלה לא מובנת בכלל. אשתו של הגר"א היתה צדקת גדולה וכמו שכתב על מצבתה, וברור שאם היה אומר לה העניין היתה מסכימה למעשהו. ולקטנים הרי לא נגרם כל נזק מחמת העצה.

אפרקסתא דעניא כתב:וכי תמר אינה מקור מספיק?

תמר יזמה את כל מעשה יהודה והיא הגורמת לטעות יהודה ולביזיונו ברבים אילו.. ומה עניין זה לגנב הארור?

אוצר החכמה כתב:השאלה לא מובנת בכלל. אשתו של הגר"א היתה צדקת גדולה וכמו שכתב על מצבתה, וברור שאם היה אומר לה העניין היתה מסכימה למעשהו. ולקטנים הרי לא נגרם כל נזק מחמת העצה.

א' אני לא מסכים עם דבריך, ברור שהילדים הקטנים סבלו מהעניות
ב' החידוש בהנהגת הגר"א אפילו אם רק הוא היה הסובל היחידי, אין מצוה להיות "פראייר".
ג' לכ' הגר"א מכשיל את הגנב ואף אם מוחל על כספו מ"מ הגנב עובר על מתכוון לאכול וכו', וא"כ לטובת הגנב יש לביישו ולמנוע ממנו לחטוא.
ד' לכ' אין בזה מידת יושר עם בני הקהילה שתרמו ממיטב כספם לכלכת הגר"א.

עירובין כב. רבא אמר: במי שמשים עצמו אכזרי על בניו ועל בני ביתו כעורב. כי הא דרב אדא בר מתנא הוה קאזיל לבי רב, אמרה ליה דביתהו: ינוקי דידך מאי אעביד להו? אמר לה: מי שלימו קורמי באגמא?

זה גבי איך לא טיפל בבניו ועי' בצילום למטה:

.

אין אדם אוסר כתב:עירובין כב. רבא אמר: במי שמשים עצמו אכזרי על בניו ועל בני ביתו כעורב. כי הא דרב אדא בר מתנא הוה קאזיל לבי רב, אמרה ליה דביתהו: ינוקי דידך מאי אעביד להו? אמר לה: מי שלימו קורמי באגמא?

זה גבי איך לא טיפל בבניו ועי' בצילום למטה:

.

הנ"ל מדובר במי שאין לו כסף, אבל לא במי שיש לו כסף ומאפשר לגנוב את כל כספו.

בס"ד
לפי סגנון השאלה לא נראה שהשואל היה שואל את אותה השאלה עם אותו הנוסח על הבעש"ט הקדוש ע"ה.
מענין שמעולם לא שמענו על הנהגה זו של הגר"א אי מי ש"שאל" ואע"פ שתמיד אפשר לומר ו'לתרץ', אבל יש תירוצים על שאלות ולא תירוצים על תירוצים.
עצם הצגת שאלה זו בפורום זה הוא בושה וזלזול נורא וחמור באדם שא"א לצייר אפשרות גדולתו.
ומעניין שיש לשואל מדי הרבה "שאלות" על אדוננו הגר"א ז"ל.

גילוי כתב:

אוצר החכמה כתב:השאלה לא מובנת בכלל. אשתו של הגר"א היתה צדקת גדולה וכמו שכתב על מצבתה, וברור שאם היה אומר לה העניין היתה מסכימה למעשהו. ולקטנים הרי לא נגרם כל נזק מחמת העצה.

א' אני לא מסכים עם דבריך, ברור שהילדים הקטנים סבלו מהעניות
ב' החידוש בהנהגת הגר"א אפילו אם רק הוא היה הסובל היחידי, אין מצוה להיות "פראייר".
ג' לכ' הגר"א מכשיל את הגנב ואף אם מוחל על כספו מ"מ הגנב עובר על מתכוון לאכול וכו', וא"כ לטובת הגנב יש לביישו ולמנוע ממנו לחטוא.
ד' לכ' אין בזה מידת יושר עם בני הקהילה שתרמו ממיטב כספם לכלכת הגר"א.

א. כנראה שאפילו אם הילדים סבלו עדיין עדיף לא לבייש את הגנב.

ב. אין מצוה להיות "פרייאר" אבל עדיין אין היתר לבייש את הגנב.

ג. הגר"א לא הכשיל את הגנב. וכנראה שהגר"א היה סבור שעבודת המדות שלו עדיף על תיקון חבירו.

ד. כנראה שהגר"א סבור שעדיין אסור היה לבייש את הגנב.

מעיקרא חשבתי שהשאלה על חיוביו לאשתו וע"ז השבתי אבל כמו שאתה מציג את השאלה עכשיו
א. למה לתמר היה "חיוב להיות פראיירית"
ב. לא שמת לב למילים מבטחונו השלם והיינו שהגר"א בתוקף בטחונו היה ברור לו שהקב"ה יפרנס אותו באותה מידה בין אם יתלונן על הגבאי בין אם לא. זה מסתבר שעונה גם על השאלה בילדיו ואולי גם באשתו. (באשתו יש לדון אם היתה מסרבת לזה, אם זה סותר את חיובי הכתובה (שהרי היה תמיכה ויש בזה הרבה פרטים לדון כברור למעיין) ואם כן יש עוד לדון אם עניין הבטחון שייך בזה במי שבאמת זה בטחונו)

מבקש לדעת כתב:בס"ד
לפי סגנון השאלה לא נראה שהשואל היה שואל את אותה השאלה עם אותו הנוסח על הבעש"ט הקדוש ע"ה.
מענין שמעולם לא שמענו על הנהגה זו של הגר"א אי מי ש"שאל" ואע"פ שתמיד אפשר לומר ו'לתרץ', אבל יש תירוצים על שאלות ולא תירוצים על תירוצים.
עצם הצגת שאלה זו בפורום זה הוא בושה וזלזול נורא וחמור באדם שא"א לצייר אפשרות גדולתו.
ומעניין שיש לשואל מדי הרבה "שאלות" על אדוננו הגר"א ז"ל.

תנוח דעתך, כל ענינו של ניק זה לאחרונה הוא 'פרובוקציה' כפי שיעידון אשכולותיו המתנוססים לתפארה בבית המדרש, החל בגר"ע יוסף וכלה בהכופר בגימטריא, סידנא דארעא חד הוא לעורר ניקים מרבצם ולגרום ל'אקשן'

אוצר החכמה כתב:
א. למה לתמר היה "חיוב להיות פראיירית"

כבר עניתי לעיל שאין קשר בין תמר לגבאי הפושע

ההסבר שלך הוא סיבה מדוע אדם לא מחוייב לעשות את מה שעשתה תמר כשהונו אותו אלא מותר לו לומר, מותר לי לגלות את עוולתו ואפילו שיולבנו פניו, אבל זו אינה סברא שמחייבת את האדם לעשות את זה ולהלבין פני חבירו וע"ז יש מקום ללמוד מתמר.
שים לב שברור מדברי הפאת השולחן שהוא אינו חיוב גמור אלא חסידותו של רבינו.

אוצר החכמה כתב:ההסבר שלך הוא סיבה מדוע אדם לא מחוייב לעשות את מה שעשתה תמר כשהונו אותו אלא מותר לו לומר, מותר לי לגלות את עוולתו ואפילו שיולבנו פניו, אבל זו אינה סברא שמחייבת את האדם לעשות את זה ולהלבין פני חבירו וע"ז יש מקום ללמוד מתמר.
שים לב שברור מדברי הפאת השולחן שהוא אינו חיוב גמור אלא חסידותו של רבינו.

קשה לי לחזור על דברים פשוטים, לא הבנתי כלל היאך אפשר ללמוד מתמר לנידון דידן, אחרי שאתה מסכים שהמקים חלוקים?
[יפה הערת, שהחילוק הברור מתמר לנידון דידן, מבואר להדיא בדברי הפאת השלחן עצמו]

עם עקש תתעקש
מרחק הכותב מרבינו הגר"א כמרחק שנות אור, ולא יכול להבין את עוצם בטחונו השלם בקב"ה שיספיק לו צרכיו בדרך אחרת, כמו שמסתמא קרה, ולא יכול להבין שאצל רבינו הגר"א היו כל עניני העוה"ז רעב ומחסור וכו' כאין וכאפס לעומת מידת חסידות אחת וחשש רחוק, ולכן אינו יכול להבין.
וכבר היה מעשה בב"א שבא לוילנא לברר על אודות גניבה שגנוב ממנו את כל הנדוניה והתפלא רבינו הגר"א על מי ממשפחתו שיבטל תורה בשביל ממון.
לעצם המידת חסידות שבדבר, כנראה דהשמש היה גם הוא עני מרוד ואל תבוז לגנב, וגם אם היה נודע היו מפטרים אותו ממשרתו ולא היה מוצא פרנסה אחרת, וחיי משפחתו תלויים בו, וכנראה סבר הגר"א שיענש יותר ממה שמגיע על פי דין, וכמובן שזה מידת חסידות, ומתי יגיעו מעשי למעשי אבותי.

בכור שטן כתב:עם עקש תתעקש
מרחק הכותב מרבינו הגר"א כמרחק שנות אור, ולא יכול להבין את עוצם בטחונו השלם בקב"ה שיספיק לו צרכיו בדרך אחרת, כמו שמסתמא קרה,

האם אתה לא מאמין לתלמידו של הגר"א בעל הפאת השלחן? הרי הוא כותב שלא היה בבית הגר"א פת לאכול, וילידיו היו צריכים להתבזות לאכול אצל שכניהם.

בכור שטן כתב:עם עקש תתעקש,,, כנראה דהשמש היה גם הוא עני מרוד ואל תבוז לגנב, וגם אם היה נודע היו מפטרים אותו ממשרתו ולא היה מוצא פרנסה אחרת, וחיי משפחתו תלויים בו, .

הפאת השלחן לא סיפר את כל הסיפור הנוגע ללב שכתבת, וז"ל "שלא יבויש אדם על ידי".

אשכול כזה צריך להיות עם כותרת ראויה:
תימה גדולה ועצומה על הנהגת הגר"א

אוהב אוצר כתב:אשכול כזה צריך להיות עם כותרת ראויה:
תימה גדולה ועצומה על הנהגת הגר"א

אין אני הבעלים של כותרת האשכול.....