ילדה לשבעה וילדה לתשעה - למי הבכורה?

[ישורון]

נשאלה שאלה בדרך של חידוד, אדם שיש לו שתי נשים, ונתעברה לאה לפני רחל. אלא שרחל ילדה לשבעה לפני לאה, ולאה ילדה לאחריה לאחר תשעה. מי נקרא הבכור?
האם בתר לידה אזלינן, ומי שיצא ראשונה הוא הבכור (על דרך: "וַתִּקְשֹׁר עַל יָדוֹ שָׁנִי לֵאמֹר זֶה יָצָא רִאשֹׁנָה" [בראשית לח,כח]) ולפי זה הבכור לרחל, שהיא ילדה ראשונה, אע"פ שנתעברה לאחר לאה.
או דאזלינן בתר העיבור, ומי שנתעברה בו אימו לראשונה הוא הבכור (על דרך: "כִּי הוּא רֵאשִׁית אֹנוֹ לוֹ מִשְׁפַּט הַבְּכֹרָה" [דברים כא,יז]) ולפי זה הבכור ללאה שהיא נתעברה ראשונה, אע"פ שילדה לאחר רחל.

ושמענו בזה וורט (שהאומרו ציין שכן גם ההלכה) בשם הגר"א, שנשאל לגבי ראובן שהתגרש מאשתו ראשונה, ונשא אחרת, ונמצאה אשתו הראשונה מעוברת ממנו, ועתה אשתו החדשה אף היא מעוברת, וילדה אשתו החדשה לפני אשתו הגרושה. ונשאל בזה הגאון וענה כי הבכורה לבן הגרושה אף על פי שנולד שני לבן מהאשה החדשה, ופשט הדבר כי על פי הנאמר בפרשת השבוע (כי תצא): שנאמר "כִּי תִהְיֶיןָ לְאִישׁ שְׁתֵּי נָשִׁים הָאַחַת אֲהוּבָה וְהָאַחַת שְׂנוּאָה וְיָלְדוּ לוֹ בָנִים הָאֲהוּבָה וְהַשְּׂנוּאָה וְהָיָה הַבֵּן הַבְּכֹר לַשְּׂנִיאָה", דהנה פירש הכתוב שהבכור לשנואה, שהיא המגורשת. עד כאן שמענו והיה לנו לחידוש.

ורצינו לשאול את התלמידי חכמים שבכאן, האם ידוע לכם מקור לדברים אלה שיצאו מפי הגר"א? האם הדין דין אמת וכן ההלכה? וכמובן, האם יש מקורות נוספים לדין זה?

בברכת התורה ולחיים טובים ולשלום תכתבו.

[חכם באשי]

דברי הגאון כבר נידונו בפורום בכמה אשכולות. יבוא רבינו יאיר וילנקק כדרכו הטובה.

[ישורון]

מחילה על זאת!
אכן מצאתי כמדומה את הנושא שציינת אליו כאן: http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=6157&p

ובכל זאת אשאיר שאלה כאן בזה (מלבד הדיון בעניין החידוש בשם הגר"א): מה באמת ההלכה בדין זה? האם אין בכך דברים ברורים? תודה.

[אוצר החכמה]

כבר נכתב ע"ז הרבה וגם כאן בפורום הביאו את דברי האחרונים, ששקר ענו ברבינו הגר"א, כי משמע מהמשנה של שתי נשים שילדו במחבא שהכל הולך אחר הלידה.

[ישורון]

סליחה שאני מקפיץ את הנושא...
מצרף כאן מה שכתבתי בקצרה בנושא. תודה.

[אורייתא!]

הרב ישורון. שפתיים ישק.
וזה לשון החתם סופר עה"ת (בראשית לז, יט): ויאמרו איש אל אחיו, אחז"ל היינו שמעון ולוי והפסוק המשיך זע"ז בהריגת שכם ובמכירת יוסף כפירש"י בפסוק שמעון ולוי אחים, גם ליישב מ"ש יעקב ליוסף נתתי לך שכם אחד וגו' שפשוטו שכם ממש שיעקב חגר חרבו במלחמה וכבש שכם, ואחז"ל דקאי על הבכורה שלקחה מעשו שעשה מעשה אמורי, ומה שייך זל"ז. נלע"ד שמעון ולוי נכנסו לתגר בשביל דינה מפני כבוד אמם שלא יאמרו לאה יצאנית ילדה יצאנית כפירש"י על פסוק ותצא דינה בת לאה, אך יעקב חשב שדינה היא בת רחל מהריון אלא שבא מלאך ונהפכה דינה ליוסף ויוסף שבמעי לאה בא למעי רחל [כתיב"ע ל' כ"א] ובתר תחלת הריון אזלי' ולא בתר לידה ושלא כדין עשו שמעין ולוי. והנה ביוסף כתי' בן זקונים הוא לו דייקא פי' שלא אהבו מפני שהוא בן רחל כי אדרבא אי ניזל בתר הריון הוה בן לאה ויעקב לקח מבני לאה והחזיקו בבן זקונים ואין להם לבני לאה להתקנאות על זה, אך שמעון ולוי לשיטתם אזלו בתר הלידה ע"כ חשבו יוסף לבן רחל ונתקנאו בו. וזו היא בעצמה פלוגתת יעקב עם עשו כי יעקב אמר בדין הוא הבכור שהוא ראשון להריון ועשו ראשון ללידה ובתר הריון אזלי' כפירש"י בפסוק וידו אוחזת בעקב עשו, ע"כ כשנתן יעקב ליוסף עיר שכם מבואר מזה כי שמעון ולוי שלא כדין עשו שמה כי לולי כן הי' שכם ראוי להם אלא שלא יהא חוטא נשכר, נמצא החזיק יעקב בדינו דבתר הריון אזלי' ע"כ נתן לו הבכורה שלקח מעשו וק"ל. עכ"ל.

[אוצר החכמה]

חשבתי אולי אפשר לבאר את דברי הדעת זקנים שדבר על יעקב ועשיו ודברי החת"ס, שלכאורה הם נגד גמרות מפורשות כמו שהביאו כולם, שיש חילוק בזה בין בן נח לישראל. שגבי בן נח באמת תלוי בשעת יצירה שהנוצר קודם סוף סוף קדם וראוי שיהיה לו חשיבות בכורה אבל בישראל הוא דין התורה שהכל תלוי בלידה ובעודו עובר אין לו ממש דיני אדם כמו בכמה סוגיות שיש נידון בזה כמו אם מאכיל בתרומה והמזכה ולעניין חליצה שאין פוטר צרה וכדומה.
ואולי אפשר לשייך לזה גם את הדין שישראל אינו נהרג על העובר אבל בן נח התרבתה אצלו רציחת עובר ונהרג על העוברין.

[אוצר החכמה]

יעוין בחכמת שלמה על שו"ע חו"מ סי' רע"ח מובא כן בשם הגר"ח מוולאז'ין