אני חזן בימים נוראים

[ממרומי היער]

ושאלתי היא : לכפול מילים במלכויות זכרונות ושופרות האם מותר(כך הציבור שמשלם לי רוצה), והאם יש הבדל בין הקטעים, ובאיזה קטעים אסור, ייש"כ למי שיענה תשובה או יפנה אותי לאשכול אחר.

[מאיר סובל]

אם זה חלק מהברכה שתקנו אנשי כנסת הגדולה, הכפילות היא שינוי ממטבע. אבל בפיוטים מסתבר שאין הבעיה של שינוי ממטבע אלא של הפסק כמו דיבור.

[איש.dot]

תמהני כי זכורני שכבר דנו בזה הפוסקים לאיסור פשוט. ואעתיק בזה קטע שמצאתי בחיפוש זריז ואין השעה בידי להעמיק חקור ולהרבות חפש, וידוע מה שכתוב בספה"ק דבאלול ממעטין בחיבורין ועוסקין בתשובה. ואני ציטטתי בחפזי:

עסק בכך בהרחבה המהר"ם שיק (או"ח סי' לא) ודן על חזנים "שמזמרין וכופלין התיבות הרבה פעמים בזמירתן לבסם קולם". ומביא מדברי השואל: "ואף דאין משתקין אותו בשעת מעשה מכל מקום צריך למחות בו שלא יעשה כן בפעם אחרת כיון דהוי מגונה וכל תיבה ותיבה יש לה סוד מני ספור מאנשי כנה"ג ז"ל וכל המוסיף גורע".
מהר"ם שיק מביא חמישה טעמים לאיסור:
א] משום בל תוסיף – כשם שלכהן אסור להוסיף ברכה בברכת כהנים. ומביא שהרבה ראשונים מנו את התיבות בכל תפילה וברכה ועל כן מסכם: "ואף אם אין בזה איסור בל תוסיף דאורייתא ודאי עכ"פ אית ביה איסור בל תוסיף דרבנן וכל דתיקון רבנן כעין דאורייתא תיקון".
ב] משום דוברי שקר – אם חוזר על מילה בקדושה או בתפילה מורה שלא כיוון בפעם הראשונה וכן דברי הירושלמי בברכות (פ"ה ה"ג) על האומר 'מודים מודים' שמשתקין אותו.
ג] חזרה על מילים היא הפסק ומתעסק בדברי זמר תוך כדי תפילה וקי"ל באו"ח סי' קד (ס"ה) שאם הפסיק ושהה כדי לגמור את כולה חוזר לראש, וכ"ש אם הפסיק בדיבור שאינו צורך התפילה. והשווה זאת למתעסק בין תקיעה לתקיעה.
ד] הט"ז הביא בסי' תקס סק"ה דאותן המזמרים קדיש וקדושה וכיוצא בהן עליהם אמרו חכז"ל במדרש שהתורה מקטרגת עליהן לפני הקב"ה עשאוני בניך כלי זמר, ואם בבתי משתאות אסור ק"ו במקום קדוש ובשעת התפילה שעושים מן התפילה זמר.
ה] משום 'הקריבהו נא לפחתך' וכשם שלפני מלך ב"ו לא יעשה כן, ק"ו לממ"ה הקב"ה שאין לחזור על מילים.

וכך כתב בשו"ת אגרות משה (או"ח ח"ב סי' כב): "הנה בדבר החזנים שכופלין איזה תיבות בחזרת הש"ץ ודאי אין רוח חכמים נוחה מהם וכבר צוחו קמאי דקמן ולא הועילו והחזנים עושין את שלהם אף חזנים שומרי תורה. כי הפסק אין בזה כשרק החזירו עוד פעם ואמרו כסדר התפלה, דאם היה הפסק אף באם אחד לא נתכוין באיזה תיבות שודאי אף בהברכות שיוצאין גם בלא נתכוין טוב יותר קודם שאמר השם של החתימה לחזור ולומר, ואם היה הפסק היה אסור כיון שיוצא גם בלא מתכוין. אבל הוא דוקא כשחוזר ואומר כסדרן, דאם הוא אומר לנגוניו שלא כסדר הברכה יש חשש הפסק, כמו שיש חזנים שאומרים בישמחו וקוראי עונג שבת וקדשתו שבת. ומסתבר שהוא הפסק. וכן יש שאומרים בברכת יוצר כי הוא לבדו פועל גבורות כי הוא לבדו עושה חדשות הוא הפסק, כיון שאינו אומר כסדר הברכה. ולענין אם צריך לחזור לראש הברכה נראה לפום ריהטא שבאם יש פירוש להדברים שאומר כגון בכי הוא לבדו א"צ לחזור לראש. ואם יש פירוש שקר כגון ויתענגו מטובך שבת צריך לחזור לראש שהמטובך קאי על מטוב הקדוש ברוך הוא ולא על מטוב שבת. ואם אין פירוש כלל להדברים תליא אם לא היה במתכוין אלא על ידי רהיטות הנגינה אמר זה הוי זה רק כאיתקל מלוליה שא"צ לחזור, ואם בכוונה יסד לנגן כן, הוא כאומר בעלמא דברים אחרים שצריך לחזור".

[ארי במסתרים]

viewtopic.php?f=17&t=10459&p=98468&hilit=

[איש.dot]

כנראה שזה אפילו קונצנזוס - ראה כאן דעתו של הרב יעקב אריאל בזה:
http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=18980

ובכלל יש כאן אשכול יפה לחזן בימים הנוראים:
http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=1527860&forum_id=14617

בהצלחה!

[אTKH]

רק אל תחזור "דוד בן ישי - ישי בן דוד" כמנהג חזנים...