פורום אוצר החכמה

שאלתי
האם אפשר לטעון טענת מקח טעות או ביטול מקח במי שקנה שטח לבנות דירה ומצאו שיש שם קברים חשש קברי ישראל
ושלום על ישראל

ומה עם בעל הקרקע, למה שהוא יפסיד כספו?

ר' דוד שמידל טוען שקבר המזיק את הרבים אין הכוונה במקרה כזה, כי זה לא נקרא "מזיק" פשוט לא יבנו שמה וזהו. אבל אין זה נכון, וזה בודאי נקרא מזיק.

מסתמא הטענה למק"ט היא בגלל הסכנה שבדבר,
ועיין בכסף הקדשים חו"מ סימן י"ב סעיף א' "נ"ל שזה כמום במקח כשהבריות אומרים כן ויש להם פחד על זה".

תוכן כתב:ומה עם בעל הקרקע, למה שהוא יפסיד כספו?

ר' דוד שמידל טוען שקבר המזיק את הרבים אין הכוונה במקרה כזה, כי זה לא נקרא "מזיק" פשוט לא יבנו שמה וזהו. אבל אין זה נכון, וזה בודאי נקרא מזיק.

תוכן אבקש להתייחס לשאלתי כאילו זה נוגע אליך שקנית קרקע ונקלעת לבעיה כזו תודה

במקרה שצינת לגבי בעל הקרקע הוא לא יפסיד את כספו ח"ו כי זה רק מניעת רווח משא"כ מי שקנה הקרקע הוא עלול להפסיד את כספו
אני מבקש לשמור על אשכול נקי וד"ל

אין לזה קשר להפסד בעל הקרקע. אם אדם קנה מחבירו משהו והתברר שיש בו מום שראוי להחזירו, בטל המיקח ואע"פ שהמוכר מפסיד. אולם כאן יש שאלה אחרת כיוון שיש מתירים, האם יכול הקונה לטעון אני סובר כאוסרים וממילא הווה מיקח טעות, או דלמא אומר לו בעל הקרקע אני סובר כמתירים וממילא אין כאן מיקח טעות והיה לך להתנות, ואם לא התנית הפסדת ממונך.

למעשה הרי הדירות יהיו בנויות. והדירות הינן לא איסור הנאה בשום כיוון ואין סיבה לאוסרן. וכל השאלה היא האם צריך למיחש לאסור לענין הסכנה הסגולית שבדבר, וזה לעולם ישאר ספק, בין לאוסרים ובין למתירים.
(דעת האוסרים משום מה יאמרו בעולם, ויבואו לחלל קברים אחרים וכו', זה נפ"מ רק לעצם העבודה ולא לגבי איסור הדירות. כל הבעיה היא הספק שמא זה קברי ישראל שלא נבדקו וישארו במקום תחת הבניינים. וזה כאמור ספק שלא יפשט לעולם).

לכן אם זה סיכון שבני אדם רגילים נזהרים ממנו ולכן לא קונים דירות, אפילו שזה לא מוכח בכלל, זה ממש כנידון הכסף הקדשים שציינתי לעיל. וזכורני שיש גם תשובת רבי עקיבא איגר לגבי דירה שכמה מתו בה זה אחר זה, וכעת איני זוכר מקומו.

כמדמני שיש דין מי שקנה דירה ומצא אח"כ שיש בית הכנסת בקומת קרקע יכול לטעון מקח טעות וה"ה הכא לכאורה
אף שיש מתירים לגור מעל ביהכנ"ס אפשר לטעון טענת קים לי

אוצר החכמה כתב:אין לזה קשר להפסד בעל הקרקע. אם אדם קנה מחבירו משהו והתברר שיש בו מום שראוי להחזירו, בטל המיקח ואע"פ שהמוכר מפסיד. אולם כאן יש שאלה אחרת כיוון שיש מתירים, האם יכול הקונה לטעון אני סובר כאוסרים וממילא הווה מיקח טעות, או דלמא אומר לו בעל הקרקע אני סובר כמתירים וממילא אין כאן מיקח טעות והיה לך להתנות, ואם לא התנית הפסדת ממונך.

שאלה עקרוני
מי שנכנס לסופר וקנה עוף ואח"כ רוצה להחזיר העוף כי חשב שהוא בהשגחת למהדרין והתברר שהוא כשר רבנות
האם יכול בעל החנות לטעון אני סובר כרבנות והיה לך להתנות
אולי טענת בעל החנות צודק כי יכולת לברר קודם שקנית
אבל בנידון דידן לא היה מקודם הספק כי לא ידע שיש שם קברים א"כ לא היה יכול להתנות

שאלה עקרונית
אדם נכנס לאיטליז במאה שערים וקנה בשר בקר, אח"כ שמע שבבהמה שהיתה שאלה בבשר ורבני העדה החרדית פסקו שהבשר כשר ומהודר לכתחילה ולא מיקרי אפילו שאלה. אבל שמע שהרב פלוני אלמוני מרבני המזרחי מחמיר בזה ואוסר האם הווה מיקח טעות

זיל בתר רובא כתב:שאלה עקרונית
אדם נכנס לאיטליז במאה שערים וקנה בשר בקר, אח"כ שמע שבבהמה שהיתה שאלה בבשר ורבני העדה החרדית פסקו שהבשר כשר ומהודר לכתחילה ולא מיקרי אפילו שאלה. אבל שמע שהרב פלוני אלמוני מרבני המזרחי מחמיר בזה ואוסר האם הווה מיקח טעות

שאל נא את השאלה לרבני המזרחי בודאי תקבל תשובה הוגנת