פורום אוצר החכמה

אנו מוצאים שהרעיון של העת לעשות לה 'משמש כדי להסביר את הסיבה לכך שמותר לנו לרשום וללמוד מן תורה שבעל פה. השאלה שלי היא אם יש סיבה או מקור אחר לכך? בנוסף, מהו היתר לכתוב את תורה שבעל פה אפילו לשימוש אישי כלומר לזכור מה לימד המורה או לכתוב החידוש שלנו.
  נראה כי מבחינה היסטורית זה היה מותר עוד לפני האוסף של משניים, שהיה הטקסט הראשון שנכתב, שכן האוסף של תנ"ך, על מנת שהעם היהודי כדי ללמוד ממנו. מה היא הסיבה שזה היה מותר. לכאורה זה אסור לכתוב את התורה?

מודה לך מראש

ההסבר הוא כי האיסור הוא בעצם ללמוד וללמד מן הכתב, כך שאם כותב לו לזכרון ומשתמש בו כדי להזכר בדברים אין בזה איסור.

תודה לך שרק עונה על השאלה השנייה שלי. אני מחפש את הסיבה והמקור לכך יתר

הודו לה' כי טוב כתב:  נראה כי מבחינה היסטורית זה היה מותר עוד לפני האוסף של משניים, שהיה הטקסט הראשון שנכתב, שכן האוסף של תנ"ך, על מנת שהעם היהודי כדי ללמוד ממנו. מה היא הסיבה שזה היה מותר. לכאורה זה אסור לכתוב את התורה?

לא הבנתי,
על תורה שבכתב ליכא איסור כלל.

לשאלתך השניה - זכורני שהדברים מפורשים בדברי הרמב"ם, אולי בהקדמת היד, שכותב שהיו כותבים כל חכם לעצמו ההלכות שלמד כדי שלא לשכוח. והוא כדברי אוצה"ח, ע"מ ללמוד לעצמו ולא לאחרים.

כבר האריך בזה מרן הגרי"ז ז"ל אם הכוונה לאופן מסירת התורה או אפשר שהקב"ה יתב"ש רצה שיידעו את התורה בעל פה משא"כ תורה שבכתב קיים חשש שמא יטעו.
וראה בארוכה בס' ברכת אברהם מסכת בב"ק
http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/heb ... 20_169.pdf