חשיבות השינה לעבודת השם
פורסם: ו' אוגוסט 23, 2013 5:32 pm
אם יש עוד מקורות/ הערות וכו', אודה מראש.
לענ"ד נושא שצריך חיזוק, אפילו בגיל של ישיבות קטנות שלא תמיד מקפידים עם הבחורים בענין זה.
חשיבות השינה לעבודת השם
חוסר שינה- אחת מבעיות הדור הקשות, שמפריעה בריכוז ובמחשבה,
וכן (כך ראיתי מגדירים) בהנאה והחשק מהלימוד. כלומר: גם אם ילמד ובכל זאת יצליח ויבין - כשהשכל עייף קשה ליהנות מהלימוד.
וב"שבת מלכתא" (לרב פינקוס זצ"ל, עמ' פו) ראיתי, שהיו חסידים שהקפידו לישו מעט בערב שבת, כדי שתפילת ליל שבת והקידוש והסעודה יהיו בכח המחשבה ולא בהתנמנמות כמצוי בעוה"ר.
החפץ חיים כידוע היה מכבה בשעה מאוחרת את האור בישיבת ראדין, ואומר לתלמידיו שילכו לישן כדי שיתחזקו למחר.
והגרשז"א- היה מקפיד בביתו על "כיבוי אורות", ואמרו "מחר הוא גם כן יום!" [מתוך ספר הספדיו].
והגאון הנצי"ב – כידוע הגדרתו מיהו "מתמיד" אמיתי.
בראשית רבה פרשת בראשית פרשה ט:
אמר רבי שמעון בן אלעזר: "הנה טוב מאד"- והנה טובה שינה.
וכי שינה טובה מאד, אתמהא, לא כן תנינן (סנהדרין פרק ח) יין ושינה לרשעים נאה להם ונאה לעולם, לצדיקים רע להם ורע לעולם!
אלא מתוך שאדם ישן קימעא הוא עומד ויגע בתורה הרבה.
רמב"ם הלכות דעות פרק ד :
היום והלילה כ"ד שעות, די לו לאדם לישן שלישן שהוא שמונה שעות, ויהיו בסוף הלילה כדי שתהיה מתחילת שנתו עד שתעלה השמש שמונה שעות, ונמצא עומד ממטתו קודם שתעלה השמש.
רמב"ם הלכות תלמוד תורה פרק ג :
אין דברי תורה מתקיימין במי שמרפה עצמו עליהן, ולא באלו שלומדין מתוך עידון ומתוך אכילה ושתיה, אלא במי שממית עצמו עליהן ומצער גופו תמיד ולא יתן שינה לעיניו ולעפעפיו תנומה [ומקורו יתכן מסוף אבות, שהתורה נקנית ב"מיעוט שינה". ובפרנקל ציינו להערת הרב שך זצ"ל באבי עזרי, שתמה, שהרי מפריע לישוב הדעת ושמעתתא בעיא צילותא. ואינו תח"י לראות אם תירץ]
רמב"ם הלכות דעות פרק ג :
ואפילו בשעה שהוא ישן אם ישן לדעת כדי שתנוח דעתו עליו וינוח גופו כדי שלא יחלה ולא יוכל לעבוד את ה' והוא חולה, נמצאת שינה שלו עבודה למקום ברוך הוא, ועל ענין זה צוו חכמים ואמרו וכל מעשיך יהיו לשם שמים
ט"ז באה"ע תחילת סי' כה:
בביאור הפסוק "משכימי קום מאחרי שבת אוכלי לחם העצבים כן לידידו שינה"
דהיינו, שיש ת"ח מנדדין שינה מעיניהם ועוסקים בתורה הרבה, ויש ת"ח שישינים הרבה כדי שיהיה להם כח החזק וזריזות לב לעסוק בתורה, ובאמת יוכל ללמוד בשעה אחת מה שזה מצטער ועוסק בשתי שעות, ובודאי שניהם יש להם שכר בשוה. ע"כ אמר שוא לכם, דהיינו בחנם לכם שאתם מצטערים ומשכימים בבקר ומאחרי שבת בלילה וממעטים שנתם, זה בחנם, כי כן יתן ה' לידידו שנה, דהיינו מי שישן הרבה כדי שיחזק מוחו בתורה נותן לו הקדוש ברוך הוא חלקו בתורה כמו אותו שממעט בשינה ומצער עצמו, כי הכל הולך אחר המחשבה
לענ"ד נושא שצריך חיזוק, אפילו בגיל של ישיבות קטנות שלא תמיד מקפידים עם הבחורים בענין זה.
חשיבות השינה לעבודת השם
חוסר שינה- אחת מבעיות הדור הקשות, שמפריעה בריכוז ובמחשבה,
וכן (כך ראיתי מגדירים) בהנאה והחשק מהלימוד. כלומר: גם אם ילמד ובכל זאת יצליח ויבין - כשהשכל עייף קשה ליהנות מהלימוד.
וב"שבת מלכתא" (לרב פינקוס זצ"ל, עמ' פו) ראיתי, שהיו חסידים שהקפידו לישו מעט בערב שבת, כדי שתפילת ליל שבת והקידוש והסעודה יהיו בכח המחשבה ולא בהתנמנמות כמצוי בעוה"ר.
החפץ חיים כידוע היה מכבה בשעה מאוחרת את האור בישיבת ראדין, ואומר לתלמידיו שילכו לישן כדי שיתחזקו למחר.
והגרשז"א- היה מקפיד בביתו על "כיבוי אורות", ואמרו "מחר הוא גם כן יום!" [מתוך ספר הספדיו].
והגאון הנצי"ב – כידוע הגדרתו מיהו "מתמיד" אמיתי.
בראשית רבה פרשת בראשית פרשה ט:
אמר רבי שמעון בן אלעזר: "הנה טוב מאד"- והנה טובה שינה.
וכי שינה טובה מאד, אתמהא, לא כן תנינן (סנהדרין פרק ח) יין ושינה לרשעים נאה להם ונאה לעולם, לצדיקים רע להם ורע לעולם!
אלא מתוך שאדם ישן קימעא הוא עומד ויגע בתורה הרבה.
רמב"ם הלכות דעות פרק ד :
היום והלילה כ"ד שעות, די לו לאדם לישן שלישן שהוא שמונה שעות, ויהיו בסוף הלילה כדי שתהיה מתחילת שנתו עד שתעלה השמש שמונה שעות, ונמצא עומד ממטתו קודם שתעלה השמש.
רמב"ם הלכות תלמוד תורה פרק ג :
אין דברי תורה מתקיימין במי שמרפה עצמו עליהן, ולא באלו שלומדין מתוך עידון ומתוך אכילה ושתיה, אלא במי שממית עצמו עליהן ומצער גופו תמיד ולא יתן שינה לעיניו ולעפעפיו תנומה [ומקורו יתכן מסוף אבות, שהתורה נקנית ב"מיעוט שינה". ובפרנקל ציינו להערת הרב שך זצ"ל באבי עזרי, שתמה, שהרי מפריע לישוב הדעת ושמעתתא בעיא צילותא. ואינו תח"י לראות אם תירץ]
רמב"ם הלכות דעות פרק ג :
ואפילו בשעה שהוא ישן אם ישן לדעת כדי שתנוח דעתו עליו וינוח גופו כדי שלא יחלה ולא יוכל לעבוד את ה' והוא חולה, נמצאת שינה שלו עבודה למקום ברוך הוא, ועל ענין זה צוו חכמים ואמרו וכל מעשיך יהיו לשם שמים
ט"ז באה"ע תחילת סי' כה:
בביאור הפסוק "משכימי קום מאחרי שבת אוכלי לחם העצבים כן לידידו שינה"
דהיינו, שיש ת"ח מנדדין שינה מעיניהם ועוסקים בתורה הרבה, ויש ת"ח שישינים הרבה כדי שיהיה להם כח החזק וזריזות לב לעסוק בתורה, ובאמת יוכל ללמוד בשעה אחת מה שזה מצטער ועוסק בשתי שעות, ובודאי שניהם יש להם שכר בשוה. ע"כ אמר שוא לכם, דהיינו בחנם לכם שאתם מצטערים ומשכימים בבקר ומאחרי שבת בלילה וממעטים שנתם, זה בחנם, כי כן יתן ה' לידידו שנה, דהיינו מי שישן הרבה כדי שיחזק מוחו בתורה נותן לו הקדוש ברוך הוא חלקו בתורה כמו אותו שממעט בשינה ומצער עצמו, כי הכל הולך אחר המחשבה