פורום אוצר החכמה

בשמו"ע אמרינן "קונה הכל" ואילו בשבת בתפילת מעין שבע אמרינן "קונה שמים וארץ" וצריך לדעת מה טעם החילוק.

שמעתי שבנוסח א"י תמיד אמרו "קונה שמים וארץ" ואילו בנוסח בבל תמיד אמרו "קונה הכל" [וכידוע שכן טוענים "החוקרים" לעניין ברכת השכיבנו]

עוד שמעתי שהניסוח המקורי היה "קונה שמים וארץ", אולם במשך הזמן שינו "לקונה הכל", בגלל איזה מדרש שמפרש קונה שמים וארץ על אברהם עצמו

לא בדקתי כלל את כל הטענות הנ"ל , ואשמח אם מישהו מחברי הפורום יברר מה האמת.

הנה מראה מקום

אם פותח האשכול מעוניין בפירוט הנוסחאות יעיין נא בתחילת ספרו של נ' וידר, התגבשות נוסח התפיה במזרח ובמרב ובספרו של י' ולגר תפילה העמידה לחול על פי הגניזה הקהירית

בברכה המשולשת כתב:אם פותח האשכול מעוניין בפירוט הנוסחאות יעיין נא בתחילת ספרו של נ' וידר, התגבשות נוסח התפיה במזרח ובמרב ובספרו של י' ולגר תפילה העמידה לחול על פי הגניזה הקהירית

יש"כ ספרים אלו אינם תח"י

המאמר של נ' וידר מופיע גם בכתב העת סיני, חוברת עח (תשל"ו), עמ' צז-קכב ו- רעט- רפד (נמצא באוצר)

עיינתי בהנ"ל ואכן ראיתי את תולדות הנוסח: קונה הכל/קונה שמים וארץ.
אבל עדיין לא מצאתי ביאור כיצד התגבש החילוק בין תפילת לחש לתפילת מעין שבע.

כנראה נשאר לפליטה בנוסח של מעין שבע מנוסחאות קדומים, וכן "לפניו נעבוד ביראה ופחד" שנשאר מסיום ברכת עבודה כמו שאומרים בכמה קהילות בימים נוראים.

כל נוסח מעין שבע מבוסס על נוסח ארץ ישראל

בירושלמי ברכה מעין שבע מוזכרת כמנהג שנהג בבל ולא בא"י
תלמוד ירושלמי מסכת פסחים פרק י ומסכת ברכות פרק ח
אמר רבי יוסי בי רבי בון נהגין תמן במקום שאין יין שליח ציבור יורד לפני התיבה ואומר ברכה אחת מעין שבע וחותם מקדש ישראל ויום השבת:

בדרך אגב יצוין, שהנוסח הארצי ישראלי שעוד היה נהוג בתקופת הראשונים ז"ל בארצות האשכנזים במועדים ובשבתות בהם אמרו קרובות הוא "קונה ברחמיו שמים וארץ"

דנו כאן בעבר על כך, שנוסחת ברכה מעין שבע בפתיחתו זהה לגמרי לנוסחת פתיחת ברכת אבות, עד למילים 'קונה שמים וארץ' שבברכה זו, שהינם שינוי מן הנוסח המקובל של ברכת אבות 'וקונה הכל'. שינוי זה בין הנוסחאות טעון ביאור, אחר שמטבע נוסח הברכה דנן הוא 'מעין שבע', ומה טעם ישתנה הלשון בקיצורו של נוסח התפילה.
הרחבתי בנושא בקובץ המצו"ב בכיוון חדשני. אין זמני אתי לפרקו לגורמים ולהעתיקו כאן פיסקי פיסקי. לכן לוטה פה, אולי יהיה לתועלת, ושמא גם יניב תגובות מחכימות.

יש לציין שהרי כבר הבאת שנוסח אר"י בכל תפילת שמונ"ע הוא 'קונה שמים וארץ', ואילו בנוסח בבל גם במעין שבע לא אמרוהו כמו שהבאת משו"ת רב נטרונאי [ובסידור רס"ג מובא מכת"י גירסא במעין שבע 'גומל חסדים טובים וקונה הכל'], א"כ כל השאלה היא על מסבב כל הסיבות שגרם שמנהג העולם הוא בשמונ"ע כמנהג בבל ובמעין שבע כמנהג אר"י [וכמובן שחלה חובת הביאור גם על שאר השינויים בתלויים בזה כגון 'לפנו נעבוד ביראה ופחד'].

נוטר הכרמים כתב:דנו כאן בעבר על כך, שנוסחת ברכה מעין שבע בפתיחתו זהה לגמרי לנוסחת פתיחת ברכת אבות, עד למילים 'קונה שמים וארץ' שבברכה זו, שהינם שינוי מן הנוסח המקובל של ברכת אבות 'וקונה הכל'. שינוי זה בין הנוסחאות טעון ביאור, אחר שמטבע נוסח הברכה דנן הוא 'מעין שבע', ומה טעם ישתנה הלשון בקיצורו של נוסח התפילה.
הרחבתי בנושא בקובץ המצו"ב בכיוון חדשני. אין זמני אתי לפרקו לגורמים ולהעתיקו כאן פיסקי פיסקי. לכן לוטה פה, אולי יהיה לתועלת, ושמא גם יניב תגובות מחכימות.

יפה דרש מר. יישר כח

סעדיה כתב:יש לציין שהרי כבר הבאת שנוסח אר"י בכל תפילת שמונ"ע הוא 'קונה שמים וארץ', ואילו בנוסח בבל גם במעין שבע לא אמרוהו כמו שהבאת משו"ת רב נטרונאי [ובסידור רס"ג מובא מכת"י גירסא במעין שבע 'גומל חסדים טובים וקונה הכל'], א"כ כל השאלה היא על מסבב כל הסיבות שגרם שמנהג העולם הוא בשמונ"ע כמנהג בבל ובמעין שבע כמנהג אר"י [וכמובן שחלה חובת הביאור גם על שאר השינויים בתלויים בזה כגון 'לפנו נעבוד ביראה ופחד'].

דפח"ח

אגב, הנוסח ברמב"ם וכן בסדור הרמ"ק הוא: "קונה ברחמיו שמים וארץ"

אנא עבדא כתב:אגב, הנוסח ברמב"ם וכן בסדור הרמ"ק הוא: "קונה ברחמיו שמים וארץ"

אולי גם תצרף המקור ממנו לקחת צירוף מקורות אלו...

בשמןנ"ע בברכת אבות אומרים קל עליון וכו וכו' וקנה הכל, ומשנים בזה מלשון המקרא בברכת מלכי צדק ואילו בליל שבת במעין שבע אומרים קל עליון קונה שמים וארץ. וצ"ב.
ןבוודאי יש שינויים והוספות בברכת מעין שבע כגון לפניו נעבוד וכדומה אבל כאן מחליפים המילים של אותו משפט, וצ"ע.

נכב"ב (ויעוי' בהודעתי בנושא, והדברים נכונים אף עתה שבעתים).

ראה מש"כ בזה כאן : מטבע ברכת אבות - אל עליון קונה שמים וארץ, ושינויו - פתרון תעלומה

אשמח אם אשכול זה לא יאוחד. הוא עוסק בהצעה מסויימת ומובחנת.

ותודה לעוסקים במלאכה ולהרב ליבי במערב שלינקק.