פורום אוצר החכמה

מצאתי כתוב בתחילת הפירוש "מנחת שי" לתהילים בזה"ל: "כל תיבה אשר אותיותיה נפרדות אליה ירה המחבר אבן פנת רעיוניו"
מה הפירוש בזה? ומדוע דוקא בתהלים כתב כן, ולא בשאר הספרים?
תודה.

ייש"כ גדול.
המובן מ'קישוריך' שאכן משפט פתיחה זה אמור להופיע בתחילת פירושו בכל המקומות, וכנראה נשמט בדפוסים החדשים.
ומה לגבי פירוש משמעות הדברים?

הרב מצליח חי מאזוז שליט"א:
כוונתו שכאשר הוא מעתיק פסוק או חצי פסוק וכותב עליו הערה מסוימת, ידע הקורא שכוונתו להעיר על המלה שאותה הוא כתב באותיות נפרדות, כלומר שם רווח בין אות לאות. וכתב זאת משום שפעמים אפשר לפרשה על שתי מלים בפסוק.

יאיר כתב:כלומר שם רווח בין אות לאות.

תודה רבה - החכמתני (כמו תמיד). האם בפועל בנדפס זה אכן כך?

וכאן המקום לעורר ולהתרעם על מה שהשמיטו המדפיסים את הקדמתו הארוכה והמאמר המאריך שערך בסוף ספרו בטוב טעם בו ביאר כמה יסודות בדקדוק ובהרבה מקומות בספרו ציין לעיין בה.

וכן כמה מדפיסים החכמים בעיניהם תקנו בפנים את דבריו בטעות ולא ידעו בין ימינם לשמאלם.

ישורון כתב:

יאיר כתב:כלומר שם רווח בין אות לאות.

תודה רבה - החכמתני (כמו תמיד). האם בפועל בנדפס זה אכן כך?

נראה שכן.
http://www.otzar.org/aspcrops/166392_34 ... 982013.asp