הודעהעל ידי יאיר » ו' אוגוסט 30, 2013 2:52 am
משמעות שמו האכדי –נבו-כודורי-אוצור (Nabú-kudurri-uszur) – היא "נבו, שמור את בכורי" ["נבו" הינו "אל" החכמה הבבלי; כודורי משמעו 'בן בכור' (וכן 'אבן גבול', מה שגרם להבנה שגויה של השם, להלן) אוצור, ליתר דיוק או(נ)צור, כאשר ה'נ' נשמטה, משמעו - שמור! או (כמו בעברית: נצור!)]. בעבר פורש שמו כ"נבו שומר הגבול". על פי פירוש אחר, פירוש שמו הוא "נבו, נסיך אשור". הן התחילית "נבו" הן הסיומת "-אצר" מקובלות בקרב מלכים בבליים (לדוגמה נריגליסר, נבופלאסר, נבונצר ואחרים).
השם מופיע בתנ"ך במספר צורות איות שונות: נְבוּכַדְנֶצַּר (בספרים דניאל, עזרא ונחמיה), נְבוּכַדְנֶאצַּר (בספרים מלכים ב', ירמיהו, דברי הימים ודניאל) ונְבוּכַדְרֶאצַּר (בספר ירמיהו).
על פי המסופר באלפא ביתא דבן סירא, נבוכדנצר השני נולד מצאצאי שלמה המלך ומלכת שבא.[1].