פורום אוצר החכמה

אם נקרע עירוב בשבת, האם להודיע או לא, או רק למקורבים, והאם מותר לתקנו על ידי גוי ,באמירה, ברמז או לא בקשר, רק בעניבה על ידי יהודי ובשינוי, מה דעת הפוסקים בענין?
ראיתי בענין פה
http://www.otzar.org/aspcrops/162697_131_1687360644-3082013.asp

אדם מחוייב להפריש מאיסור, ומה הצד לא להודיע או להודיע רק לרב?
ואינו נוגע לסיפור הנפלא שהבאתם מר' משה קלירס, כיון ששם היה מדובר באיסור ביזוי תלמיד חכם שדחה את איסור הטלטול.

מצאתי פה שאם יש חשש שאם נודיע לא כולם ימנעו מלטלטל עדיף לא להודיע
http://www.otzar.org/aspcrops/142165_40_36768148146-192013.asp

ולגבי תיקון עירוב שנקרע בשבת פה
http://www.otzar.org/aspcrops/147613_54_460688453512-192013.asp

לגבי הודעה גם בערב שבת או לא להודיע פה
http://www.otzar.org/aspcrops/143999_162_1533167317-192013.asp
ובסוף משמע שאם אין גוי, יכול יהודי לתקן בשינוי האם דבר זה מוסכם על רוב הפוסקים?

שלח כתב:ובסוף משמע שאם אין גוי, יכול יהודי לתקן בשינוי האם דבר זה מוסכם על רוב הפוסקים?

אך בין ע"י גוי ובין ע"י יהודי רק בקשר שאינו ש"ק, וכמ"ש בפנים.

שלח כתב:אם נקרע עירוב בשבת, האם להודיע או לא, או רק למקורבים, והאם מותר לתקנו על ידי גוי ,באמירה, ברמז או לא בקשר, רק בעניבה על ידי יהודי ובשינוי, מה דעת הפוסקים בענין?
ראיתי בענין פה
http://www.otzar.org/aspcrops/162697_131_1687360644-3082013.asp

סיפור מזעזע, איני יודע למה עד עתה כולם שותקים.

א' גרשז"א [שש"כ ס' יז הערה קלט] מוטב לא לפרסם שהעירוב נקרע כי רבים לא ישמעו בקולם ומוטב שיהא שוגגים וקיל משוגגים כיון דהוי מתעסק בדרבנן כמבואר שבת עג' מכיון שחושבים שהטלטול במקום מותר, וחושבני דאין זה דוקא למי שטועה בראייתו אלא ה"ה כשטועה מפני שמעמיד את העירוב על חזקתו עכ"ל לכ' דברי הגרשז"א מרפסין איגרא הרי הרבה יראים ושלמים כשישמעו שהעירוב נקרע יפרשו מהאיסור , וכן הוא המנהג שמפרסמים שנקרע העירוב

לכ' לדברי הגרשז"א ה"ה בעירוב שמוחזק ככשר אין לפרסם את האמת שהוא פסול

ב' סיפר הגראי"ל ששאל ראש ישיבת פוניבז' הגאון רבי שלמה ברמן זצ"ל את החזון איש, למה כשנקרע העירוב באמצע השבת זה לא נחשב 'מתעסק'. ולמה יוצאים להכריז שלא לטלטל, הרי גם אם יטלטלו אין זה אלא 'מתעסק' באיסור דרבנן. אלא שהחזון איש לא השיב לשאלת אחיינו, ובמקום תשובה סטר לו קלות על לחיו!
בני ביתו של הגראי"ל שאלו אותו "ומה באמת התשובה לשאלתו של הגר"ש ברמן?" ענה להם הגראי"ל ש'מתעסק' זה רק במקום שחסר לו ידיעה ב'חפצא' של הדבר, למשל מי שמתכוון לקחת ירק תלוש ותלש את המחובר וכדומה, אבל כשכל הנידון הוא חילוק בדין, כזה דבר לא נחשב 'מתעסק'. ומכיוון שהחילוק בין רשות הרבים לרשות היחיד הוא חילוק בדין, ולפעמים ההבדל אף אינו נראה לעין - לא אומרים על כזה דבר שהוא 'מתעסק'.

גמ' שבת עג, מבואר כסבור שהיא רה"י ונמצא רה"ר הוי מתעסק.[וכתב הגר"ש (ארחו"ש פכ"ג הערה קנז) דבכה"ג הוי רק מתעסק דכך התורה כולה ואין כאן חיסרון מלאכת מחשבת , ולרעק"א הוי איסור תורה רק פטור מחטאת (והנתיבות חולק והדברים עתיקים).]


וע"ע- מעשה איש א, קי, הגרשז"א מאור שבת ח"ג עמ' שעא, מחשבות בעצה סט"ז, נתיבות לשבת סו"פ ט"ו.

אולי דברי הגרש"ז אמורים במקום שיש גם אנשים שאינם יר"ש, אך בקרית ספר וכד' מחוייבים להודיע שנקרא העירוב.