פורום אוצר החכמה

בדברים שמקרעים גזר דינו של אדם (ר"ה טז, ב), גם 'שינוי שם'.
וכמדומה שלא נהגו בזה כלל, אפילו אותם שהיו עוברי עבירות חמורות ממש וחזרו בתשובה, וצ"ע.

[אם מישהו יודע אחרת, עדיף שלא להביא דוגמאות מפלוני אלמוני בהזכרת שמו, שאולי לא ידוע בציבור חזרתם בתשובה, ואכמ"ל האם לומר על מישהו שהוא "בעל תשובה" הוה חשש לשה"ר]

יש קידוש ה' דווקא כאשר אדם מפורסם לא משנה שמו ואז כששומעים ששם זה חזר בתשובה יש התחזקות.

לא הבנתי את כוונת השואל. הלא נהגו בזמננו לעשות שינוי השם לחולה כידוע לכולם. ואדרבה מי שעבר עבירות וחזר בתשובה מסתבר שאינו צריך לזה שהרי עשה שינוי מעשה.

אוצר החכמה כתב:לא הבנתי את כוונת השואל. הלא נהגו בזמננו לעשות שינוי השם לחולה כידוע לכולם. ואדרבה מי שעבר עבירות וחזר בתשובה מסתבר שאינו צריך לזה שהרי עשה שינוי מעשה.

רמב"ם הלכות תשובה פרק ב

מדרכי התשובה להיות השב צועק תמיד לפני השם בבכי ובתחנונים ועושה צדקה כפי כחו ומתרחק הרבה מן הדבר שחטא בו ומשנה שמו כלומר אני אחר ואיני אותו האיש שעשה אותן המעשים ומשנה מעשיו כולן לטובה ולדרך ישרה וגולה ממקומו, שגלות מכפרת עון מפני שגורמת לו להכנע ולהיות עניו ושפל רוח.

שו"ת ציץ אליעזר חלק כ סימן לח

א) מכיון שהמדובר בבעל תשובה יכול שפיר לשנות שמו, ומן הנכון אפילו באופן שלא יהא ניכר מהשם החדש מה שהיה שמו הקודם, כי זהו מדרכי התשובה, וכמו שמצינו להרמב"ם בפרק ב' מה' תשובה הלכה ד' שפוסק דאחד מדרכי התשובה הוא שישנה שמו "כלומר אני אחר ואיני אותו האיש שעשה אותן המעשים".

והמקור לדברי הרמב"ם הוא מהגמ' בר"ה ד' ט"ז ע"ב דאיתא דד' דברים מקרעין גזר דינו של אדם, ואחד מהם הוא שינוי השם, ומסביר הר"ן הטעמא דמילתא מפני "דשינוי השם גורם לו לעשות תשובה שיאמר בלבו איני אותו האיש שהייתי קודם לכן וצריך אני לתקן מעשי". ועזה"ד מסביר גם המאירי ששינוי השם הוא כדי "שיתעורר בשינוי זה שהוא אחר ושהנהגותיו יתחדשו בהתחדשות השם", וא"כ לכל זה יכולים איפוא להגיע ביותר בשינוי שם אשר לא יוכר ממנו משמותיו הקודמים.

מדרכי התשובה להיות השב צועק תמיד לפני השם בבכי ובתחנונים ועושה צדקה כפי כחו ומתרחק הרבה מן הדבר שחטא בו

את זה ראית שנוהגים?

הדברים שמקרעים גזר דין, לכא' אינם זה או זה, אלא יש ענין בכולם, וצדקה, צעקה, שינוי מעשה- ותשובה ותפילה וצדקה מעבירים את רוע הגזירה, וראוי לעשות את כולם.
ולכן שאלתי מצד שינוי השם שלא ראיתי בעלי תשובה [או כל אדם שצריך לחזור בתשובה] שישנה שמו

לכאו' זה לא גזה"כ שיעשה שינוי השם דוקא, והעיקר המטרה כמו שכתב הרמב"ם "כלומר אני אחר" וכו'. ומטרה זו מושגת כיום בעצם מה שהבעל תשובה משנה בד"כ לבושו ואורחות חייו ובא לגור באיזור של שומרי מצות [שבזה נכלל גם גולה ממקומו] שכל אלו הדברים הם כשינוי השם.

יתכן. [ומ"מ חז"ל אמרו "שינוי השם", והרמב"ם רק נימק].

ואולי ראו שאם ירבו שינויי השם בישראל יכול לגרום תקלה בענינים הלכתיים שונים, כגון קידושין וגיטין?

אוצר החכמה כתב:

מדרכי התשובה להיות השב צועק תמיד לפני השם בבכי ובתחנונים ועושה צדקה כפי כחו ומתרחק הרבה מן הדבר שחטא בו

את זה ראית שנוהגים?

ב"ה רואים הרבה בעלי תשובה בכל מקום. בין 'בעלי תשובה' ובין אנשים חרדים ששמו לבבם לשוב בתשובה על ענין או עוון. כן יעזרנו ד' על דבר כבוד שמו, להוציא יקר מזולל.

מה המקור שצריך להיזהר מלקטרג על יהודים ובפרט בימי הרחמים והרצון?...

כוונתי היתה להיפך, אנשים חוזרים בתשובה על כל מעשיהם בכל שנה ושנה, וודאי שאין לצפות שיחליפו שמם כל שנה, ומי שנכשל בסתר במשהו יותר מאחרים ע"פ רוב לא מפרסם חטאו ותשובתו וכן ראוי. ומי שגדל שלא בין שומרי תורה הרי לא מנחים אותו לעסוק בחטאיו הקודמים כל היום, ובצדק. כמה מקרים נשארו של חוטאים בפרסום שחוזרים בתשובה בפירסום לעין כל, שיקשה עליהם למה לא משנים את שמם.

כעת ראיתי בלחם משנה על הרמב"ם שם, שס"ל שדי אפילו באחד מהדברים שמנו חז"ל, שינוי מעשה, צדקה, צעקה, שינוי השם ושינוי מעשה [ובפרנקל שם ציינו שיש חולקים עליו וס"ל שצריך את כל הדברים],
ומ"מ כתב שודאי עדיף כולהו, "והתשובה הגמורה היא בהיות לו חמישה התנאים".

ובס"ד ידיד שלי קנה היום ספר "דלתי תשובה" על הל' תשובה לרמב"ם (מנחם אב תשע"ג) ושם ראיתי בעמ' סט שאכן תמה מדוע לא ראינו בזמננו שנוהגים שינוי השם,
והביא שם ד"ק של "ספר התדיר", לחד מחכמי קמאי באיטליה, וז"ל:
"אבל להחליף שם בכל יוכ"פ אי אפשר מפני תיקון העולם בעניני הכתובות והחתימות והשטרות, ואין נוהגין בזה אלא למי שחלה בחולי גדול והוא מסוכן שמחליפים שמו". וברוך שכיוונתי.

מעשה שהיה כך היה:

החוקר התורני ר' משה אייזיק בלוי יש לו חתן ששמו כשמו - משה (ר' משה בנימין גוטפרב מעיר קייב שבמדינת אוקראינה)
כחמשה עשר שנים מנע השי"ת את ר' משה גוטפרב הנ"ל מפרי בטן ד"י.

בחודש אב תשע"ה חגגה משפחת בלוי המורחבת בלעה"ר (כדרך שמשפחות בלוי מורחבות בלעה"ר), מסיבה להוריהם הנ"ל לרגל יום נישואין או משהו.

והנה במסיבה הנ"ל התחדדה איכשהו העובדה שהחתן וחמיו קרויים באותו שם.

וחשב בלוי הנ"ל, שאולי הם סובלים משום דברי ר"י החסיד הידועים על שיווי שמות בין חתן לחמיו. (ואף שיש שני שמות, מ"מ בשניהם השתמשו עכ"פ גם בשם הזהה 'משה').

קם בלוי בבוקר אחד, והחליט שמהיום הוא מסיר את השם 'משה'. כדרך החוקרים, רצה אותו בלוי להראות שאע"פ שהדבר לא נהוג היום אלא לחולים מסוכנים רח"ל, אין שום בעיה להחליף שם, ואין כאן שום פרוצדורה או טקסים, ולא שאלת רב ולא שאלת מקובל.
הודיע לגבאי שיקרא אותו לתורה בשם 'אייזיק' בלבד, ניגש לרב (הרב סופר דיין דפאפא ירושת"ו) וערך פרוזבול רק בשם אייזיק (הרב - המכירו בשם הישן - סירב שעה ארוכה אולם בלוי הפציר בו), ולתשלום העניין שינה גם במשרד הפנים.

מסיימין בטוב, אמש נולד בן לחתנו הנ"ל, יזכו אביו ואמו לגדלו לתורה חופה ומעשים טובים ולהכניסו בבריתו של אאע"ה בעתו ובזמנו.

עכשיו אני חושב, צ"ע למה לא ביקש מחתנו לשנות את השם. ובכך היה מרויח גם דברי חז"ל ששינוי שם מקרע גז"ד ולא רק את צוואת ריה"ח. וי"ל בקל שהחתן לא הסכים למעשה כזה...

בעיקר מצוי שינוי השם אצל יהודים שנקראו בלידתם בשמות לועזיים וכיו"ב, או בשמות בעייתים למיניהם.

ביקשת סיפורים בהיכרות אישית, אז הנה:
יש לי חבר שהיה נקרא בשם "יניב" (כנראה מבית דתי), והגר"ח קנייבסקי שליט"א הורה לו לשנות את שמו ל"יעקב".

לאידך, יש בכפר חב"ד יהודי שנקרא בשם נמרוד, והוא שאל את הרבי מליובאוויטש אם לשנות את שמו, והרבי ענה לו "אין צורך"
(יש שהוסיפו שהרבי נתן פרשנות חיובית לשם נמרוד, אך בעל המעשה מכחיש את התוספת), וכך נשאר שמו בישראל: הרב נמרוד חפץ.

וכבר דנו בזה בהרחבה שבכמה אשכולות באתרא קדישא הדין.
וסיפר לי מע"כ ידידי הצדיק הרב ד"ר סודי נמיר שבאחת מהבריתות שערך רצה אבי הבן לקרוא לבנו עמרי (ה' ירחם) והוא ניסה לשכנעו לקרוא לו עומר (שזה כידוע לא שם של רשע)

בברכה המשולשת כתב:וסיפר לי מע"כ ידידי הצדיק הרב ד"ר סודי נמיר שבאחת מהבריתות שערך רצה אבי הבן לקרוא לבנו עמרי (ה' ירחם)

יש גם עמרי כשר בדה"א כז יח. [מסתמא האב חיפש שם עם צליל תנכ"י, ולא כיון לע"נ עמרי המלך].

מה שנכון נכון כתב:

בברכה המשולשת כתב:וסיפר לי מע"כ ידידי הצדיק הרב ד"ר סודי נמיר שבאחת מהבריתות שערך רצה אבי הבן לקרוא לבנו עמרי (ה' ירחם)

יש גם עמרי כשר בדה"א כז יח. [מסתמא האב חיפש שם עם צליל תנכ"י, ולא כיון לע"נ עמרי המלך].

ייש"כ. האב חיפש שם שקשור לעומר. ורצה את זיקת השייכות.

מה שנכון נכון כתב:

בברכה המשולשת כתב:וסיפר לי מע"כ ידידי הצדיק הרב ד"ר סודי נמיר שבאחת מהבריתות שערך רצה אבי הבן לקרוא לבנו עמרי (ה' ירחם)

יש גם עמרי כשר בדה"א כז יח. [מסתמא האב חיפש שם עם צליל תנכ"י, ולא כיון לע"נ עמרי המלך].

בהל' גיטין מבואר, שכאשר נותנים שם משמות מקראיים, ושם זה נמצא במקרא ליותר מאיש אחד, השם הניתן הוא אחרי האיש המפורסם יותר.

מסתכל מן הצד כתב:

מה שנכון נכון כתב:

בברכה המשולשת כתב:וסיפר לי מע"כ ידידי הצדיק הרב ד"ר סודי נמיר שבאחת מהבריתות שערך רצה אבי הבן לקרוא לבנו עמרי (ה' ירחם)

יש גם עמרי כשר בדה"א כז יח. [מסתמא האב חיפש שם עם צליל תנכ"י, ולא כיון לע"נ עמרי המלך].

בהל' גיטין מבואר, שכאשר נותנים שם משמות מקראיים, ושם זה נמצא במקרא ליותר מאיש אחד, השם הניתן הוא אחרי האיש המפורסם יותר.

זה לא "דין", אלא שמסתמא לזה כיוונו. וכאן לא מדובר בספק על העבר, אלא בשעת קריאת השם, ואפשר פשוט לשאול את האבא אם הוא מתכוין לקוראו על שם המלך עמרי, או לקרוא בשם שהיה נהוג בזמן התנ"ך.

ואגב מלבד העמרי הנ"ל יש עוד שנים כשרים: בדה"א ז,ח וט,ד.

הגר"ח קניבסקי רגיל לדרוש לשנות שם שלטענתו אין שם כזה.

היום המנהג להוסיף שם לחולה ולא לשנות את שמו.
טעם הדבר, ראיתי פעם באיזה ספר (על אוצר החכמה) בשם הגה"ק מבוטשאטש, שכדי לשנות את השם צריכים להיות בקי בשמות ולכוון איזה שם יפה להחולה, ומי שמשנה שמו ואינו נותן לו השם הנדרש לו, אז החולה מאבד את שמו הישן, ואינו מקבל את שמו החדש, ונמצא שאין לו שם, וזה מכניסו לסכנה גדולה מפני המזיקים.
ע"כ נהגו רק להוסיף שם לחולה.

/

אין כדאי הדבר לכתוב רכילות זולה הנוגעת לחיי משפחה של פלוני או אלמוני ובפרט חתן וחותנו החיים וקיימים.
מלבד זאת, מי היודע בזכות מה נושע פלוני או אלמוני? [מעניין שהיום התפרסם באחד העיתונים החרדיים על ישועה בזש"ק בציונו של הרה"ק רבי משה מלאדמיר זצ"ל, אולי מדובר באותו זוג? והנה לכם סיבה אחרת לישועה].

קרית מלך כתב:אין כדאי הדבר לכתוב רכילות זולה הנוגעת לחיי משפחה של פלוני או אלמוני ובפרט חתן וחותנו החיים וקיימים.
מלבד זאת, מי היודע בזכות מה נושע פלוני או אלמוני? [מעניין שהיום התפרסם באחד העיתונים החרדיים על ישועה בזש"ק בציונו של הרה"ק רבי משה מלאדמיר זצ"ל, אולי מדובר באותו זוג? והנה לכם סיבה אחרת לישועה].

הא מיהת פשיטא, שבכל מקרה שהמתינו ר"ל הרבה זמן לישועה, יש הרבה סגולות וברכות שכולם אבות רבים להצלחה. ויבורכו כולם ויתפרנסו כולם.