פורום אוצר החכמה

הגמ' בב"מ נט: וכן בעירובין סב: מביאה שלאשתו של ר' אליעזר קראו אימא שלום.
וביאר רש"י שכך היה שמה [ולא שנקראה כך ע"ש בנה שנקרא שלום]

והשאלה היא האם מותר, ראוי, נכון לקרוא לאשה בשם של גבר ?

אשמח במקורות גם של פוסקי זמנינו...

בכל מקרה בתנ"ך מצוי אותו שם לאיש ולאשה.

מפורסם שהדברי מלכיאל אוסר הגרחק ( טעמא דקרא קסו והלאה) מביא ששים דוגמאות מתנך וחזל (חלקן לא ממש מוכרחות, כמו שהוא מציין, אבל הנפח הכולל די משכנע)

אפשר מקור מדויק לעיין בו?

בנוגע למקורות בתורה, כפי שכתבת יש בזה ואכן חלקם לא מוכרחות, אבל בדוגמא מהגמרא יש משהו יותר קרוב אלינו.

טעמא דקרא עמוד קסו

מנין פשוט לו לבנימין העורך ש'שלום' בזמניהם היה שם של גבר? והלא מצינו 'שלום-ציון' שם של אשה.

יש להעיר דלכאורה "אימא שלום" אינו שקראו לה בשני שמות כמו "שרה רבקה", אלא הוא שם אחד המורכב משתי מילים כמו "בן ציון", וה"ה ל"שלום ציון" שהוא שם אחד המורכב משתי מילים ולא שני שמות "שלום" ו"ציון".

הדברי מלכיאל אוסר משום לא תלבש, אבל שמעתי שיש מקפידין על פי קבלה שלא לקרות לנקיבה על שם של זכר מפני שיהיה לה נשמה בבחינת זכר ולא תוכל להוליד ח"ו.
ולפי טעם זה אולי יש לחלק שדוקא אם קורין אותה בשם זה על שם זכר פלוני כגון סבא וכדו', שלפי הקבלה השם שעל שמו קורין את האדם, יש לו שייכות אליו ושורש נשמתו [וע"כ אמר החזו"א שעדיף שיקראו ע"ש של צדיק ולא של אדם פשוט], אבל אם אין קוראין לה מפני שקראו כך לאדם פלוני, אלא שרוצים ליתן לה שם זה מפני שזה יפה וכדו', אולי לא שייך בזה שיהיה לה נשמה של זכר שאין קוראין לה בשם זה מפני הזכר, ולפי"ז אולי אין ראי' מהמקומות בגמ' ובחז"ל שקראו לה בשם זכר שאפשר שלא קראו אותה על שם אדם זכר פלוני, [אבל לפי הטעם של הדברי מלכיאל ודאי מוכח בגמ' שאין איסור בזה ודו"ק].

דב בער כתב:הדברי מלכיאל אוסר משום לא תלבש, אבל שמעתי שיש מקפידין על פי קבלה שלא לקרות לנקיבה על שם של זכר מפני שיהיה לה נשמה בבחינת זכר ולא תוכל להוליד ח"ו.
ולפי טעם זה אולי יש לחלק שדוקא אם קורין אותה בשם זה על שם זכר פלוני כגון סבא וכדו', שלפי הקבלה השם שעל שמו קורין את האדם, יש לו שייכות אליו ושורש נשמתו [וע"כ אמר החזו"א שעדיף שיקראו ע"ש של צדיק ולא של אדם פשוט], אבל אם אין קוראין לה מפני שקראו כך לאדם פלוני, אלא שרוצים ליתן לה שם זה מפני שזה יפה וכדו', אולי לא שייך בזה שיהיה לה נשמה של זכר שאין קוראין לה בשם זה מפני הזכר, ולפי"ז אולי אין ראי' מהמקומות בגמ' ובחז"ל שקראו לה בשם זכר שאפשר שלא קראו אותה על שם אדם זכר פלוני, [אבל לפי הטעם של הדברי מלכיאל ודאי מוכח בגמ' שאין איסור בזה ודו"ק].

יש מעשה שסיפר הגה"ק בעל מנחת אלעזר ממונקאטש על הנגיד הנודע רבי קלמן כהנא מסיגעט, שאירע עמו שכמה וכמה שנים אחר נשואיו ולא נפקד בזש"ק, והגיע ר' קלמן אל מרן הדברי חיים מצאנז לקבל את ברכתו לישועה, שאל רבינו מצאנז את ר' קלמן מה שם אשתו וענה לו חיה, והמשיך הדברי חיים לחקור אותו על שם מי נקראה, וענה לו ר' קלמן שנקראה על שם איש בשם חיים, ועל שמו קראו לה חיה, הורה לו הדברי חיים לשנות תיכף את שם אשתו, כי בהיות שנקראה על שם זכר לא היה בה כח ההולדה, אך עכשיו תוכל ללדת, ואכן לאחר זה נפקד ר' קלמן בזש"ק.

יש להוסיף ששמעתי שלפי טעם זה שלא יהיה לה כח ההולדה, אין קפידא לקרות לזכר על שם נקיבה, וכן אפי' כשאינו בשם זה ממש אלא עשו שינוי השם, כגון חיה על שם חיים, יש בזה קפידא זו.

רבה בר בר חנה.

ומי אמר לך ש'חנה' זה היה שם סבו אולי שם סבתתו?

בפ"ק דסנהדרין (דף ה.) אייבו וחנא ושילא ומרתא ור' חייא כולהו בני דר' אחא מכפרי הוו.

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=241

חכם באשי כתב:ומי אמר לך ש'חנה' זה היה שם סבו אולי שם סבתתו?

קודם כל, סביו וסבתו, לא סבו ולא סבתתו.

שנית, חנה הוא גם שם של זכר. הויז'ניצאים שבפה, יוכלו לספר לך גדולות ונצורות על רבי מרדכי חנה פוקס.

ההבדל הוא, שחנה כשם של זכר, הוא קמוץ גם בראשיתו. וכך אנו מכנים גם את רבה בר בר חנה.

ארזי ביתר כתב:שנית, חנה הוא גם שם של זכר. הויז'ניצאים שבפה, יוכלו לספר לך גדולות ונצורות על רבי מרדכי חנה פוקס.
ההבדל הוא, שחנה כשם של זכר, הוא קמוץ גם בראשיתו. וכך אנו מכנים גם את רבה בר בר חנה.

יש גם רבי חנה מקאלאשיץ נכד הדברי יחזקאל משינאווא, אך יתכן מאוד שבכל אלו השם המקורי הוא אלחנן, כמו שרבי אלחנן ווסרמן כונה גם הוא "חנה".

מחולת המחנים כתב:

ארזי ביתר כתב:שנית, חנה הוא גם שם של זכר. הויז'ניצאים שבפה, יוכלו לספר לך גדולות ונצורות על רבי מרדכי חנה פוקס.
ההבדל הוא, שחנה כשם של זכר, הוא קמוץ גם בראשיתו. וכך אנו מכנים גם את רבה בר בר חנה.

יש גם רבי חנה מקאלאשיץ נכד הדברי יחזקאל משינאווא, אך יתכן מאוד שבכל אלו השם המקורי הוא אלחנן, כמו שרבי אלחנן ווסרמן כונה גם הוא "חנה".

הגה"ק מקאלאשיץ הי"ד אכן נקרא "חָנה" ע"ש זקינתו "חַנה" - עי' בי"ג אורות ח"א ובדברי חנה שהביא כל הענין