מה ההנהגה הראויה למתארח אצל שומר מצוות, לגבי כשרות

[שלח]

האם בגלל שהמארח שומר מצוות, לאכול כל דבר שהוא מביא לי לאכול, או אפשר לשאול אותו האם החסה מגידול ללא תולעים?, האם הבשר חלק? ,ושאלות נוספות בהשגחות ועוד, מה גובר על מה ,האם להחמיר פחות שמתארחים וללכת על פי הדין ,או לשאול ועלול להיגרם אי נעימות

[בברכה המשולשת]

מה שמעיקר הדין- לשאול בצורה נעימה.
לגבי חומרות- יש בזה הנהגות שונות

[אוהב אוצר]

אם זה לא מקום שחייבים ללכת כמו הורים, שווער , אזי אם יש שאלות על החמורות, מראש אין ללכת לשם כלל.
מי שיש לו משפחה כנ"ל עם שאלות על עיקרי הדין, הוא צריך לדאוג גם להם שלא יכשלו.
אולם אם מדובר בחומרות וכד' שיש להם פוסקים שמתירים מעיקרא דדינא [לשטייהו] אז לא שואלים כלל בכל מקום שהחלטת להתארח שם.
שוב, זה לבני תורה, לא לאנשים בתחילת דרכם.
זה פחות או יותר דברים ע"פ דיינים חשובים שחיוו את דעתם בנושא רגיש זה.
[

[רחמים]

קצת מהלכות מתארח:

ילקוט יוסף קצוש"ע יורה דעה פרק כה - היתר המכירה בשביעית

ח. מי שנוהג להקל בשנה השביעית לסמוך בשעת הצורך על היתר המכירה, וקונה פירות מהשוק החופשי, ומתארח אצלו מי שנוהג להחמיר בזה, ואוכל רק מפירות וירקות שגדלו בקרקע של גוי ממש, שאין בהם איסור ספיחים, אסור לו להכשילו בדבר שנוהג בו איסור, וחייב להודיעו והם יחושו לעצמם. ואם הנוהג להחמיר התנה מראש שהוא עושה כן "בלי נדר", יוכל לסמוך לאכול משל בעל הבית הנוהג להקל, אפילו בלי התרה, אם רוצה בכך. [ילקוט יוסף השביעית והלכותיה פרק כה ס"ו עמוד תרכט. יחוה דעת חלק ד' סימן נג עמוד רסז]

ט. מי שאינו סומך על היתר המכירה של הרבנות הראשית, יכול להתארח ולאכול בכלים של מי שסומך על היתר המכירה. [ילקו"י הל' שביעית פרק כה ס"ז עמוד תרלא]

ילקוט יוסף קצוש"ע אורח חיים סימן תרסח-תרסט - סדר תפלות שמחת תורה

מב. תושב חוץ לארץ שבא לבקר בארץ ישראל על מנת לחזור לחוץ לארץ, ומתארח אצל קרוביו או ידידיו, וקשה לו לאכול לבדו בסוכה, ולהטריח על מארחיו, יש לו לנהוג בשמיני עצרת כבני הבית, לקדש ולאכול בבית, ולא בסוכה. ורק אם עומד ברשות עצמו, כגון שנמצא במלון וכדומה, יעשה כמנהגו שבחוץ לארץ לקדש ולאכול ולישן בסוכה. [שו"ת יחוה דעת חלק ב' סימן עו]

ילקוט יוסף קצוש"ע יורה דעה סימן לה-מח - דין טרפות הריאה

ז. וכן מי שמתארח אצל חבירו שאינו מקפיד באכילת חלק דוקא, מותר לו לאכול את התבשילים שנתבשלו בכלים שבישלו בהם בשר כשר. אבל אם בישלו בתוך קדרה אחת בשר כשר עם אורז וכדומה, אין לאכול את האורז שנתבשל עם הבשר הכשר. שטעם כעיקר דאורייתא. [איסור והיתר כרך א' עמוד קכ. יביע אומר חלק ה חיו"ד סי' ג' אות ב'. עמוד קס. ועיין עוד ביביע אומר חלק ה' חאו"ח סימן לז אות ד']

ילקוט יוסף קצוש"ע יורה דעה סימן קכ - דיני טבילת כלים

טז. ואמנם המתארח אצל חבירו שלא הטביל את הכלים, אין לאורח להשתמש בכלים שלא הוטבלו, ואפילו אם בעל הבית עבר והשתמש בכלים אלה במשך זמן רב. ועל כל פנים אין המאכל או המשקה שבכלי [שלא הוטבל] נאסרים. [יחו"ד שם. יבי"א שם. הליכו"ע שם].

ילקוט יוסף קצוש"ע יורה דעה סימן שלא - פרק א' - יסודות מצות השמיטה

י. המתארח אצל משפחה דתית בשנת השמיטה, שאינם בקיאים בהלכה להקפיד בדיני שביעית, ואינו יודע אם הירקות מותרים באכילה, או שהם ירקות ספיחין, [ואי אפשר לברר הדבר בנקל], יש לו להקל לילך אחר הרוב, ואם הרוב מהיתר המכירה רשאי לאכול ירקות אלה. וגם כשאין רוב, הדבר נחשב לספק דרבנן ולקולא. [ילקו"י הל' שביעית פ"א ס"י עמו' קז]