פורום אוצר החכמה

בחזקוני (דברים לד:א) העיר סתירה במיקום קבורת משה רבינו שמצד אחד מצינו שנקבר בהר נבו שהוא בחלק של ראובן ומצד שני כתוב אצל בני גד "כי שם חלקת מחוקק ספון" שמדבר על קבורת משה רבינו. ומיישב החזקוני דנבו על הספר היה בין נחלות ראובן וגד. אני הבנתי כוונת החזקוני שר"ל שנבו היה על הגבול [אויף דער גרענעץ] בין נחלת ראובן לנחלת גד. אך לא הבנתי כ"כ הלשון "על הספר היה" והיאך זה מתפרש על ענין הגבול. על כן אני פונה אליכם הת"ח המופלגים השוטטים בפורום הזה להאיר עיני בדבר הזה.

בהנחה שההודעה רצינית:

דומה שסמך שוואית תענה על שאלתך, וכמו בעירובין (מה.) וב"ב (ז:) ובש"מ עיר הסמוכה לספר.

אבל למה נקרא "ספר"?

זאת כבר שאלה אחרת.
בערך כמו לשאול למה קוראים לשולחן שולחן, לכסא כסא או לכובע כובע.
ואפרופו כובע, יתכן שדווקא זאת התשובה הכי הולמת.

אכן אני משער שכמו (כמעט) לכל מילה בעברית, גם לזו ניתן למצוא משמעות
ע"י הטייתה ודימוייה למילים דומות. הבלשנים והמומחים מן הסתם יוכלו להעשיר את ידיעתנו בזה.

אני מצידי, אנסה בל"נ לחשוב על כיוון מסויים.

ר_חיים_הקטן כתב:אבל למה נקרא "ספר"?

זבולון לחוף ימים ישכון (בראשית מט, יג) מתרגמינן, זבולון על 'ספר' יממיא ישרי.

שמעתי מהגר"מ שפירא שליט"א, בעניין ספירת העומר:

המילה "סָפוֹר", "מספר", מקבילה ל"גבול", כדרך שגבול נקרא סְפָר. העיקר שבמספר זה הגבול שהוא מציין. כשאדם סופר הוא רוצה לדעת עד כמה יש לו.

איך המילה "סֵפֶר" מתקשרת למושג זה? וכתב לה ספר כריתות - ספירת דברים. א"כ זה צריך להיות ברור, מפורש, נהיר ומובן מאוד.

מיללער כתב:

ר_חיים_הקטן כתב:אבל למה נקרא "ספר"?

זבולון לחוף ימים ישכון (בראשית מט, יג) מתרגמינן, זבולון על 'ספר' יממיא ישרי.

ע"פ הנ"ל מתאים מאוד עם הפסוק "אשר שמתי חול גבול לים".

אפרקסתא דעניא כתב: א"כ זה צריך להיות ברור, מפורש, נהיר ומובן מאוד.

כל זה מלשונו של הגר"מ שליט"א [כך נראה] או שיש כאן תוספת שלך

שיף כתב:

אפרקסתא דעניא כתב: א"כ זה צריך להיות ברור, מפורש, נהיר ומובן מאוד.

כל זה מלשונו של הגר"מ שליט"א [כך נראה] או שיש כאן תוספת שלך

תמללתי תוך כדי שמיעה, אך לא נמנעתי מלערוך עריכה מינורית בזמן התמלול. ממילא קשה לי כעת, מספר שנים אחרי התמלול, לדעת האם הגרמ"ש אמר את כל סריית המילים הזו, או שמא הוספתי מילה או השמטתי מילה או החלפתי מילה.

אפרקסתא דעניא כתב:שמעתי מהגר"מ שפירא שליט"א, בעניין ספירת העומר:

המילה "סָפוֹר", "מספר", מקבילה ל"גבול", כדרך שגבול נקרא סְפָר. העיקר שבמספר זה הגבול שהוא מציין. כשאדם סופר הוא רוצה לדעת עד כמה יש לו.

ועכשיו זכיתי למצוא מקורו בספר הכתב והקבלה (דברים כה:ב, ויקרא כג:טז).