האם סירי סולתם צריכים הגעלה וטבילה

[שלח]

ראיתי שהורידו להם את ההשגחה האם יש בעיה בדבר

[קלונימוס הזקן]

בעבר הדי-רחוק הם קיבלו אישור מבדצ העדה החרדית, שאף היו משגיחים על טבילת הכלים שהיו צריכים טבילה
כיום הבדצ לא מאשר זאת, כנראה בשל ייצור בחו"ל ושותפות עכו"ם במפעל

למעשה: שאלתי כמה פעמים וצריכים טבילה. לענין הגעלת כלים חדשים כדאי לך לשאול מורה הוראה, כי יש בזה פנים חדשות, ואין הוראה גורפת שחובה להגעיל

[בן אחר בן]

שאלתי בעבר בשירות לקוחות של סולתם וענו לי שצריכים טבילה. הפקידה לא ידעה לומר לי מדוע, אך אמרה שהונחתה מההנהלה לענות כך. כנראה שהסיבה שהם קונים את הסירים מיצרן חיצוני ואינם שותפים בייצור עצמו.

[קלונימוס הזקן]

שאלתי בעבר בשירות לקוחות של סולתם וענו לי שצריכים טבילה. הפקידה לא ידעה לומר לי מדוע, אך אמרה שהונחתה מההנהלה לענות כך. כנראה שהסיבה שהם קונים את הסירים מיצרן חיצוני ואינם שותפים בייצור עצמו.

וכך נאמר בויקי ערך 'סולתם':
בספטמבר 2010 נרכשה על ידי אלביט מערכות. בנוסף לייצור מרגמות, עסקה החברה בייצור כלי מטבח (סירים ומחבתות) עשויים מפלדת אל-חלד, כספות ומכלים. פעילותה של החברה בתחומים אלה נמכרה וכיום מתקיימת תחת השם "סולתם רדד". החברה מייצרת כיום את מוצריה בסין.

[אוהב אוצר]

ההוראה היום של המוצי"ם היא שכל סיר נירוסטה [היינו עם ברק] יש להגעיל אותו עקב מריחת חומר להברקה שמצוי בספקות של שומן מהחי.
[אא"כ יש לו הכשר ויש כאלו]

[קלונימוס הזקן]

ההוראה היום של המוצי"ם היא שכל סיר נירוסטה [היינו עם ברק] יש להגעיל אותו עקב מריחת חומר להברקה שמצוי בספקות של שומן מהחי.
[אא"כ יש לו הכשר ויש כאלו]

זה לא גורף. רק במקומות פרימיטיביים (אולי חלקים מסין הלא-מפותחת) עדיין מורחים חומרי הברקה כאלו
בשעתו (כשביררתי, אולי בתשסח) ההוראה בבתי ההוראה הגדולים בבני ברק היתה שאין צורך להגעיל גם כלים עם ברק, אלא אם כן ידוע שהגיעו ממקומות לא תעשייתיים, ולכל היותר ניתן לערות מים רותחים מכלי ראשון כדי שלא ימצא שומן בעין על הכלי (לאפוקי מחשש בליעות). ואמנם בבית ההוראה (הטלפוני) של הגר"נ קרליץ שליט"א אמרו לי שדעתו שראוי להמשיך להגעיל כלים אלו, כדי 'שלא תשתכח' כי אין לנו ערבות שמחר לא ישובו היצרנים הגדולים להשתמש בשיטות אלו.
דיברתי עם אחי שבירר זאת שוב לאחרונה, ובית ההוראה הנ"ל מורה כ'ברירת מחדל' כהוראה הנ"ל שיש להגעיל, ואולם כשמתחילים לשאול על מקור הדין והמציאות, אין הדברים נחרצים וכנ"ל.
ולכן, לענ"ד, כאשר השעה דוחקת ואין הגעלת כלים מצויה לאדם, יש מקום לעשות שאלת חכם, ואפשרי מאד שיתיר להשתמש בכלי כמות שהוא ולכל היותר להכשירו ע"י עירוי מכ"ר

[אוצר החכמה]

ואמנם בבית ההוראה (הטלפוני) של הגר"נ קרליץ שליט"א אמרו לי שדעתו שראוי להמשיך להגעיל כלים אלו, כדי 'שלא תשתכח' כי אין לנו ערבות שמחר לא ישובו היצרנים הגדולים להשתמש בשיטות אלו.

מוזר

[אוהב אוצר]

גם אני הקטן חושב שעירוי מכ"ר מועיל בענין.
אולם בדקו את הנושא, והברק הוא בודאי משיחה של משהו, השאלה של מה.

[אשבמבש]

דומה לי שגם אם מורחים בשומן הוא ודאי פגום.

[קלונימוס הזקן]

ואמנם בבית ההוראה (הטלפוני) של הגר"נ קרליץ שליט"א אמרו לי שדעתו שראוי להמשיך להגעיל כלים אלו, כדי 'שלא תשתכח' כי אין לנו ערבות שמחר לא ישובו היצרנים הגדולים להשתמש בשיטות אלו.

מוזר

מימים טענתי שכאשר, דרך משל, מגיע מישהו ומעורר הערה על דברי אחד האחרונים, יפה עשה. כי גם אם אותו אחרון צודק, ההערה במקומה, הנה יש מי שלא הבין וצריך להבהיר את הדברים.
אך כשיבוא מישהו ויצטט את דברי האחרון, ויכתוב בסוף והדברים טעונים עיון, וכל כי האי לישנא, אך לא יפרט מה הבעיה, הרי הוא בעצם אומר שהתמיהה ברורה לעין כל. כלומר הדברים בעצמם תמוהים ולא מסתברים. זו כבר יומרה...

[רחמים]

ההוראה היום של המוצי"ם היא שכל סיר נירוסטה [היינו עם ברק] יש להגעיל אותו עקב מריחת חומר להברקה שמצוי בספקות של שומן מהחי.
[אא"כ יש לו הכשר ויש כאלו]

שו"ת ציץ אליעזר חלק יב סימן נה

ע"ד כלי אלומניום וכדומה שסכים אותם בשעת עשייתם בשומן חזיר או טריפה, אי צריכים או כשרים בהגעלה היות שבליעת השומן אל קרבם הוא ע"י חום בלא אמצעי.

(א) הנה בשו"ת הר צבי חיו"ד סי' ק"י ביאר כבר באר היטב שבכל זאת לא נקרא זה תשמישו ע"י האור ודי בהגעלה וא"צ ליבון. וכך סיכם בזה בקצרה בחזו"א מועד סי' מ"ד לאור מה שבירר מקודם לכן, דכלי מתכת שמשפשפין את המתכת בחלב מהותך בשעת עשיית הכלי והמתכת חם שהיד סולדת בו סגי לו בהגעלה וא"צ ליבון עיין שם.

(ב) ברם יש לעיין מדוע שבדבריהם לא נגעו כלל במה שיש לדון ולומר שמעיקרא דדינא אין צורך בכלל בהגעלה היות והשומן בשעת משיחתו פגום הוא כבר ואינו ראוי למאכל אדם כלל באופן שנבלע בכלי כשהוא כבר פגום, דבכה"ג הא מצינו להרמ"א ז"ל בתורת חטאת כל לפ"ה, וכן בפרי מגדים בסי' ק"ג סקי"א שפוסקים דאם הכלי קיבל מתחילתו טעם פגום שאינו ראוי לאדם כלל לא גזרו על הכלי כה"ג, וכ"כ במנחת יעקב בתו"ח שם ס"ק ע"ג דמשמעות הפוסקים דבדבר הפגום מעיקרא אינו אוסר הכלים יעו"ש. וכ"כ גם הפרי תואר ביו"ד שם סי' ק"ג סק"ז בדין השו"ע בסעי' ה' דכל קדירה שאינה בת יומא חשיבא טעמה לפגם ואינה אוסרת, וז"ל: ואם בשל בה דוקא אינה בת יומא הוא דשרי דיעבד ולא לכתחילה אבל אם היא בלועה מאסור פוגם שרי גם לכתחילה עיין שם. ועוד זאת דכשהוא פגום בבואו אל התערובות העלו הפוס' שלא שייך בו גם איסור של אין מבטלין איסור לכתחי', ואפי' כשהוא דבר המעמיד, יעוין בפרי תאר בסי' פ"א סק"א ושו"ת חכם צבי סי' ק"א, ובהגהות יד אפרים ביו"ד סי' צ"ט סעי' ה' ע"ש, ויעוין מ"ש מזה גם בספרי שו"ת צ"א חי"א סי' נ"ט עיין שם.

....

הרי לנו כמעט ככל החזיון שכתבתי לעיל, ועוד הוספת הצעת היתר אפילו אם היו בולעין איסור גמור תחילה, ואנו הוספנו שלא שייך בזה גם אין מבטלין ושי"ל שלא משנה גם אפילו אילו היה זה דבר המעמיד.

(ד) והכי ראיתי גם בשו"ת מנחת יצחק ח"ד סי' קי"ב שהעלה ג"כ בטוטו"ד להתיר על בכה"ג מטעם שהוא פגום ואינו ראוי למאכל אדם, הן ממקודם והן ע"י התערובת, וגם מטעם ביטול, ושאין בזה גם משום אין מבטלין איסור לכתחילה מטעמא שאין כוונתו לבטל אלא כוונתו לתקן הכלי וכו' יעו"ש.

(ה) וכפי הנראה לא נחתו הגאונים הנ"ל בדבריהם כי אם לאפוקי מדעתם של מי שרצו לסבור שלא יועיל להם גם הגעלה בהיות ונבלעים ע"י חום בלי אמצעי, וכפי שכותב באמת בהר צבי שם בראשית דבריו שאמרו בשם גדול אחד שצריך לשבור את הכלים משום דלא סגי להו בהגעלה וליבון לא שייך בהו וע"ז באו לברר ולפסוק ששפיר מועיל להם הגעלה.

(ו) לכן נלפענ"ד דמעיקרא דדינא יש להתיר את הכלים אפילו בלי כל הגעלה שהוא, ואפי' למי שרוצה להדר ולהחמיר על עצמו נראה דסגי בעירוי ואין צורך להטריח לחזר להגעילן ביורה רותחת על האש אשר בהרבה פעמים עולה הדבר ליחיד בקושי רב בגלל גודל הכלי וכדומה.

שו"ת יביע אומר חלק ו - יורה דעה סימן י

המורם מן האמור שכלי אלומניום חדשים המיוצרים בארץ מותר להשתמש בהם מיד, ואין כל צורך להגעילם לפני שישתמשו בהם. והנלע"ד כתבתי. +/הוספות ומילואים/ במה שהעלתי להתיר להשתמש לכתחלה בכלי אלומניום חדשים בלי כל הכשר של הגעלה או ליבון, הנה תשובה זו נתפרסמה מכבר בחוברת תורה מציון שהופיעה בחדש ניסן תשכ"ט. ועתה נדפס ספר שו"ת ציץ אליעזר חלק י"ב, וראיתי אליו (בסי' נה) שגם הוא העלה להתיר בזה בלי כל הכשר כלל. כיעו"ש. ומיני ומיניה יתקלס עילאה (סוטה מ). אלא שלא זכר שר הפעם מדברינו, כמנהגו הטוב.+

[גם זו לטובה]

א' כמד' דכל העוסקים בעניין [מלבד הרב זריצקי] מודים פה אחד שאף כיום יש המושחים בשומן מהחי
ב' יש טוענים [שכיום עכ"פ] הרוב משומן צמחי, אולם מכיון דהוי דשיל"מ, אין לסמוך על הרוב.
ג' יש הטוענים שהשומן פגום, והוי נטל"פ, ויש שכתבו דיש להחמיר שמא לא נפגם כראוי.
ד' אפשר דיש להקל בצירוף ב' הטעמים הנ"ל, חדא רובהא הוי שומן מהצומח, ועוד דבדר"כ הוי פגום.

[קלונימוס הזקן]

אגב, לאחרונה פרסם הר"ד ליאור שתלמידיו חקרו ומצאו שאלומיניום לא בולע כלל (ואמנם למעי' בגוף ה'תשובה' יראה שלא מלאו ליבו להתיר בלי שיצטרפו עמו גדולי הדור. ולא כפי שפורסם ברשת בכותרות ענק שהרב ליאור מתיר להשתמש באותו סיר לבשרי ולחלבי בהדחה בלבד. הזהרו בדבריכם), לדבריו נמצא שגם כאן הנושא הוא רק הציפוי החיצוני ולזה סגי בניקוי או עירוי רותחין חיצוני

[רחמים]

אגב, לאחרונה פרסם הר"ד ליאור שתלמידיו חקרו ומצאו שאלומיניום לא בולע כלל (ואמנם למעי' בגוף ה'תשובה' יראה שלא מלאו ליבו להתיר בלי שיצטרפו עמו גדולי הדור. ולא כפי שפורסם ברשת בכותרות ענק שהרב ליאור מתיר להשתמש באותו סיר לבשרי ולחלבי בהדחה בלבד. הזהרו בדבריכם), לדבריו נמצא שגם כאן הנושא הוא רק הציפוי החיצוני ולזה סגי בניקוי או עירוי רותחין חיצוני

איך בודקים אם אלומיניום אל כל חומר אחר בולע או לא?
הנה כמה דוגמאות שחז''ל אמרו שלא בולעים, האם זה מתאים גם לבדיקות שלהם?

א. בעל חי: שו"ת יביע אומר חלק י - יורה דעה סימן נח

ובשו"ת ארץ צבי תאומים (חיו"ד סי' לב) כתב ג"כ שבעל חי אינו בולע ואינו מפליט

ב. לב: רש"י מסכת חולין דף קט עמוד א

הלב קורעו ומוציא את דמו לא קרעו אינו עובר עליו - להיות בכרת ובמס' כריתות (דף כב) מוקים לה בלב עוף שאין בדמו כזית אבל בבהמה חייב כרת אם לא קרעו לאחר בשולו אבל בשרו אינו נאסר שהלב חלק הוא ואינו בולע והכי נמי אמרינן בפסחים (דף עד:) שאני לב דשיע.

ג. זכוכית: שו"ע אורח חיים סימן תנא סעיף כו

כלי זכוכית אפילו מכניסן לקיום ואפילו משתמש בהם בחמין, אין צריכים שום הכשר שאינם בולעים, ובשטיפה בעלמא סגי להו.

[גם זו לטובה]

אגב, לאחרונה פרסם הר"ד ליאור שתלמידיו חקרו ומצאו שאלומיניום לא בולע כלל (ואמנם למעי' בגוף ה'תשובה' יראה שלא מלאו ליבו להתיר בלי שיצטרפו עמו גדולי הדור. ולא כפי שפורסם ברשת בכותרות ענק שהרב ליאור מתיר להשתמש באותו סיר לבשרי ולחלבי בהדחה בלבד. הזהרו בדבריכם), לדבריו נמצא שגם כאן הנושא הוא רק הציפוי החיצוני ולזה סגי בניקוי או עירוי רותחין חיצוני

במעיין היה פולמוס ארוך בסוגיא זו

[בלהה בן ציון]

סירי סולתם שמיוצרים היום הם תוצרת טלה וטבילה. הסירים הישנים של פעם היו תוצרת הארץ.

תוכלי למצוא כאן: http://bit.ly/2dpeIvj

או פה: http://www.simhim.com/

[סלקא דעתך]

בקול ההלכה בשיעורי הרב דוב לנדו (מומלץ!) תיאר זאת כך (הקלדה משמיעה):

וכאן השאלה מדוע מקפידים להכשיר כלים חדשים שלא בישלו בהם. ולהבין זאת נסביר בקצרה תהליך יצור סירים ותבניות מאלומניום, ראשית עלינו לדעת שאלומניום הוא חומר גבישי הנמצא באדמה ומכינים ממנו בלוקים העובר למפעלים לרידוד ובתוך האלומניום מוסיפים שומן לפעמים מהחי ולפעמים מדגים שאינם כשרים או שומן טריפות ואף בשומן כשר יש בעיה כיצד נשתמש לבישול חלב. ואף לאחמ"כ כשמכינים ממנו לוחות שמים שומן כדי שלא יווצר חריצים, ועוד התעוררה שאלה שאפשר לעשות אף מגרטאות שממוסות בתנורים ויש כאן בארץ מפעל המייצר בצורה כזו אולם בזה אין בעיה שהם ממוסים בחום כה גבוה שאין לך הכשרה טובה מזו. ומפעל שמייצר כלים קונה לוחות וע"י גוש ברזל (שטאנץ) שמסתובב במהירות ולוחץ על הלוח ונוצר סיר וכדי שהמתכת תימתח טוב ולא יהא חריצים שמים שומן וסבון, ותבניות ח"פ מכינים ע"י לחצן וגם זה עובר מריחת שומן, ושומנים אלו בדר"כ אינם כשרים, ויש שמשתמשים בפאזניה 3 שעשוי משומן כשר. ושומנים אלו לא נבלעו באש אולם נבלעו בחום גבוה של סיבוב השטאנץ ולכן התעוררה שאלה אם צריך הכשרה כיוון שהשומן פגום (ונותן טעם לפגם אינו לכתחילה) ואם צריך הכשרה אולי צריך ליבון שהרי נבלע בחום או בגלל שלא נבלע באש מספיק הכשרה במים, וכיום מקובל להכשיר בהגעלה כפי שכ' בהר צבי יו"ד. וצריך להעיר שצריך להסיר את הידיות שהרי נאסר קודם ששמו ידיות.

[קו ירוק]

כפי שהזכירו כיום לא מושחים כלים בשום חומר שהוא מן החי.
כך שמעתי ממפקח כשרות ותיק ויר"ש, ר' אברהם שלזינגר.
וסולתם מציירת בחו"ל כפי שציינו פה.

[דרומי]

כבר כמה שנים שלא הוצרכתי לשאלה זו, ועכשיו כשקיבלנו במתנה זוג מחבתות סולתם העשויות מ"אלומוניום טהור" מצופות בציפוי חזק (לשון מה שכתוב על החבילה), אני שואל לפי העדכונים העכשוויים:

האם צריך לעשות למחבתות אלו הגעלה? או שמא ליבון? או שלא צריך כלום?

[דרומי]

יש אולי מי שיודע משהו בענין שאלתי זאת - מחבתות סולתם?

תודה מראש!