פורום אוצר החכמה

שמעתי שיש שאלה של מחיקת השם, וגם מחיקת תורה בלי שם, על מכשיר החדש שמשווקים בשם נוק נקי. ההבדל בין זה למחשב רגיל הוא שמסך מחשב אין שם אלא אור והמחשב צריך לחדשו תמיד כדי שיראה בו תמונה. ברגע שמכבים המחשב או אפילו רק המסך התמונה נעלם מיד. משא"כ מסך נוק הגם שצריך מחשב וחשמל לעשות התמונה אבל אחר שנעשה הוא נשאר אפילו אחר שנכבה המכשיר, ומצד עצמו יכול לשאר לעולם.
שמעתי שיש רבנים שבאמת אוסרים מטעם זה. אבל שמעתי דיש המורים דכיון שלמעשה נעשה הכתב על דעת למחוק אותו, וכך דרך תשמישו, אין בזה איסור.
יש להעיר שלדעת הגרי"א אלישיב ז"ל יש בעיה גם במסך מחשב רגיל.
יש כאן קובץ המסביר באנגלית פעולת מסך נוק.

האם יש לך מידע ממוקד יותר?
מיהם הרבנים שפסקו אודות הנוק נקי?

חובב_ספרים כתב:יש להעיר שלדעת הגרי"א אלישיב ז"ל יש בעיה גם במסך מחשב רגיל.

האם ידוע מדוע לדעתו אין בעיה של מחיקת כתבי הקודש במסך רגיל (ככל הידוע לי עוררו לפי דרכו רק אודות מחיקת השם, ולא על מחיקת דברי תורה).

אלכס כתב:האם יש לך מידע ממוקד יותר?
מיהם הרבנים שפסקו אודות הנוק נקי?

אילו ידעתי יותר הייתי כותב. ברצוני לשמוע.

אלכס כתב:

חובב_ספרים כתב:יש להעיר שלדעת הגרי"א אלישיב ז"ל יש בעיה גם במסך מחשב רגיל.

האם ידוע מדוע לדעתו אין בעיה של מחיקת כתבי הקודש במסך רגיל (ככל הידוע לי עוררו לפי דרכו רק אודות מחיקת השם, ולא על מחיקת דברי תורה).

לא שמעתי טעמו, אבל אולי לא החליט בודאות שזה נחשב כתיבה, והחמיר רק במחיקת השם ממש שהוא חמור יותר.

מוזכר בפוס' [אני מתעצל לראות איפה בדיוק מוזכר] שמותר למחוק את הדף בשביל לכתוב בו ד"ת אחרים. וזה ההיתר שעליו סומכים כל המלמדים או מורות שכותבים ד"ת על לוח ואח"כ מוחקים וחוזר שוב ושוב. אבל זה לא מהני למחיקת השם עד כמה שידוע לי. וממילא בנוק גם הרי צריכים את הלוח הזה כדי לראות בו ד"ת אחרים. אבל למחוק שם השם חמיר טפי, ובפרט לפי מה שכתוב שם באנגלית שבעצן יש שם דיו אמיתי אותו חומר שיש בדיו במדפסת והחשמל רק נצרך ברגע הראשון כדי לסדר את מראה הדיו כך וכך אבל אח"כ הוא עומד כך מעצמו. וכמו בדף שהמדפסת מוציאה החשמל נצרך רק כדי לסדר את הדיו על הדף כדבעי.
מענין איפה כ' שגם ש"ש מותר למחוק אם נעשה ע"ד כן.

דדא ביה כולי ביה כתב:ני מתעצל לראות איפה בדיוק מוזכר]

עי' תשב"ץ ח"א סי' ב, הובא בפ"ת יו"ד סי' רפג ס"ק ב.

דדא ביה כולי ביה כתב:וזה ההיתר שעליו סומכים כל המלמדים או מורות שכותבים ד"ת על לוח ואח"כ מוחקים וחוזר שוב ושוב. אבל זה לא מהני למחיקת השם עד כמה שידוע לי.

עדיין יל"ע מה ההיתר למחוק ד"ת שעל הלוח כדי לכתוב דברי חולין (מעשים שבכל יום) - ועי' גנזי הקודש עמ' רסו, תשובת הגרח"ק שליט"א (מצ"ב).

דדא ביה כולי ביה כתב:מענין איפה כ' שגם ש"ש מותר למחוק אם נעשה ע"ד כן.

בפשטות אסור, ראה לשון התשב"ץ שם: "אלא מיהו איכא למימר שאינו אסור למוחקן אלא שלא לצורך אבל לצורך כתיבת פרשה אחרת ה"ז מותר שכיון שעבר זמן פרשה זו הוי כהיכל שצריך תיקון שמותר לסותרו ולבנותו ולפ"ז הי' מותר אפילו היכא שיש שם אזכרות אלא שהדבר קשה להתיר כן באיסור תורה ומפני שאנו מדמין לא נעשה מעשה".

לגופם של דברים, הרי לכאורה זה פתרון מעניין לשאלה המדוברת - אם כי עדיין יל"ע מדוע מותר לכבות את המכשיר, הרי הכיבוי אינו לשם דברי תורה חדשים, והרי הוא מוחק דברי תורה?

"אלא מיהו איכא למימר שאינו אסור למוחקן אלא שלא לצורך אבל לצורך כתיבת פרשה אחרת ה"ז מותר שכיון שעבר זמן פרשה זו הוי כהיכל שצריך תיקון שמותר לסותרו ולבנותו ולפ"ז הי' מותר אפילו היכא שיש שם אזכרות אלא שהדבר קשה להתיר כן באיסור תורה ומפני שאנו מדמין לא נעשה מעשה".

אולי מישהו יכול להסביר את סברת התשב"ץ הזאת לגבי שמות. הלא בהיכל אם בנו בטעות אבן שלא במקומה או ששמו אבן שאינה מתאימה וודאי שמותר לסתרה ולשים את האבן הנכונה, ובשמות אינו כן שאם דילג מילה וכתב את השם אסור למחקו כדי לכתוב באופן תקין, וא"כ איך דימה.

התשבץ מביא למעלה שמותר למחוק דיו כדי לתקן את השם עצמו, ולכאורה החילוק בין לתקן את השם עצמו לבין למחקו כדי לתקן את הפרשה נראה ברור, והיינו שבשם איסור המחיקה הוא בכל שם ושם ואם אינו מתקן את השם אע"פ שעושה תיקון כללי בפרשה, זה לא הותר, משא"כ בהיכל שיסוד האיסור הוא סתירת ההיכל בכללותו ולא אבן זו, ולכן אם עושה תיקון ע"י זה מיחשב תיקון ולא קלקול. מ"מ לפי ההסבר הזה לא מובן כוונת התשב"ץ שהיה מקום להתיר גם מחיקת השמות בלוחות.

אוצר החכמה כתב:אולי מישהו יכול להסביר את סברת התשב"ץ הזאת לגבי שמות. הלא בהיכל אם בנו בטעות אבן שלא במקומה או ששמו אבן שאינה מתאימה וודאי שמותר לסתרה ולשים את האבן הנכונה, ובשמות אינו כן שאם דילג מילה וכתב את השם אסור למחקו כדי לכתוב באופן תקין, וא"כ איך דימה.

בפשטות הביאור הוא שאיסור מחיקת השם הוא דווקא בדרך השחתה וקלקול, וזהו שלמד מהיכל, שלשם תיקון ההיכל מותר, משום שהלאו דלא תעשון כו' (שממנו נלמדים אותם דינים, הן איסור סתירת ההיכל והן איסור מחיקת השם) אינו אלא בדרך השחתה. מחיקת דבר שנכתב בטעות אסורה, משום שסו"ס היא בדרך השחתה (והא דבהיכל מסתבר דשרי לסותרה, וכמ"ש הרב אוצה"ח,כנראה הוא משום שגם זה אינו דרך השחתה, שהרי בלא"ה ההיכל אינו בנוי - ועדיין צ"ע בזה, כמובן, אכן לגבי מחיקת השם לכא' ההסבר מבואר כמ"ש).

לא ענית על השאלה העיקרית, שהרי מחיקת שם שנכתב בטעות מתקנת את הפרשה לא פחות מאשר מחיקת כל הפרשה לצורך כתיבת פרשה אחרת.

ואולי כוונתו היא שכיוון שנכתב מראש לשם תיקון זה שיימחק וייכתוב פרשה אחרת זה מפקיע מזה את הדרך השחתה ומיקרי תיקון גם בשם עצמו, אבל כל כי האי הווה ליה לפרש שזה עיקר הסברא.

אוצר החכמה כתב:אבל כל כי האי הווה ליה לפרש שזה עיקר הסברא.

לפי"ז גם לא מובן הדמיון להיכל שטעון תיקון, הרי שם לא נבנה מתחילה ע"ד לסותרו כשיתקלקל (ואולי כן?).

אוצר החכמה כתב:ואולי כוונתו היא שכיוון שנכתב מראש לשם תיקון זה שיימחק וייכתוב פרשה אחרת.

ראה עין יצחק או"ח סי' ה אות יא (ל"ע שם כעת כראוי, אבל כמדו' שנקט שסברתו - שנכתבו מתחילה ע"ד למוחקם - אינה סברת התשב"ץ).

אנא יעויין בשדי חמד (מערכת מ כלל יב אות ב ד"ה ואם איסור).

זה עתה קיבלתי.

פלגינן כתב:זה עתה קיבלתי.

תודה, אבל חלק גדול של הנכתב שייך רק במסך רגיל, וכתב על זה להתיר משום שירי של אלקטרונים אין חשוב מן התורה ככתב. ומובא שם סברא להתיר כיון שאינו מתקיים בלא האלקטרון. זה אינו שייך במסך נוק נקי, שלפי ההסבר למעלה הוי כתב המתקיים אפילו אחר כיבוי המכשיר עד שנעשה פעולה להדיא למחוק אותו.

כאן ישנו שיעור (באנגלית) המבאר כמה טעמים להתיר (חק תוכות, חוסר כוונה לקדושת השם, ועוד), ומסיק להתיר בצירופם.