פורום אוצר החכמה

למען האמת כתב:האם יש לנו מצוה להשתדל לבנות בית המקדש בזמן הזה (לפני משיח)?

בדברי החנוך שמצוות בנין ביהמ"ק הוא בזמן שרוב ישראל על אדמתן

י"ד סיון התש"ל בנ"י יצו"א.
מע"כ ידידי הרב הגאון וו"ח נו"נ אי"א וכו' כש"ת מוה"ר נתן צבי פרידמן שליט"א רב בבני ברק יצו"א. אחדשכת"ר וכו'

ועל החדשות אני בא במה שכתב בס' החנוך מצוה (צ"ה) כי מצות בנין ביהמ"ק הוא בזמן שרוב ישראל על אדמתן ותמה כ"ג דמנא ליה הא הלא בבית שני שהיו ביאת מקצתן כמ"ש רמב"ם פ"א מתרומה ובנו מקדש ויתכן שמקורו בשבועות י"ד וכן תעשו לדורות עכ"ל.

הנה מקור דברי החנוך הם מספרי שאמרו בספרי שלש מצות נצטוו ישראל בעת כניסתן לארץ למנות להם מלך ולבנות להם בית הבחירה ולהכרית זרעו של עמלק ועיין רמב"ם סה"מ מצוה כ' ובהל' בית הבחירה פ"א ובכ"מ שם וכיון שמצות מינוי המלך אינו אלא בזמן שישראל על אדמתן ס"ל דהכ"נ מצות בנין ביהמ"ק ודברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר וכן כתב להדיא החנוך מצוה תצ"ז וז"ל ונוהגת בזמן שישראל על אדמתן וכמ"ש ז"ל ג' מצות נצטוו ישראל בכניסתם לארץ למנות להם מלך ולבנות בית הבחירה ולהכרית זרעו של עמלק ע"ש והרי שכתב מפורש מספרי הנ"ל דהני ג' מצות נוהגים בזמן שישראל על אדמתן דוקא ומה שכתב כאן רוב ישראל דרובו ככולו בכל מקום ופשוט.

והר"א ממי"ץ בס' יראים מצוה רצ"ט כתב כתיב בפ' כי תצא והיה בהניח ה' אלקיך לך מכל אויביך תמחה את זכר עמלק וגו' ותניא בסנהדרין בפ' כלל גדול רבי יהודה אומר ג' מצות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ להעמיד להם מלך להכרית זרעו של עמלק ולבנות להם בית הבחירה איני יודע איזה מהם תחילה כשהוא אומר כי יד על כס י - ה הוי אומר להעמיד להם מלך תחילה שאין כסא אלא מלך שנאמר וישב שלמה וגו' הנה מבואר ג"כ דס"ל דהני ג' מצות תלוים ונוהגים רק בזמן שישראל על אדמתן וכיון דלהעמיד מלך מצוה תחילה א"כ ע"כ דבנין ביהמ"ק דוקא כשישראל על אדמתן כיון דהוא כבר לאחר שהעמידו מלך.

ומיהו מה שכתב עוד שם היראים דמחיית עמלק מצוה על המלך ולא על כל ישראל בהא חולק עליו החנוך ז"ל במצוה תר"ד וס"ל דהוא מצוה מוטלת על הצבור ע"ש. ולמודעי אני צריך דבסביב ליראיו על היראים כתב דדעת החינוך דמצות מחיית עמלק מחויב בה כל יחיד ולא דק בזה לאחר הסליחה דדוקא במצות עשה דזכירת מחיית עמלק כתב החנוך דנוהג בכל יחיד ויחיד אבל בעשה דמחיית עמלק כתב החנוך דהמצוה הוא על הצבור וז"ל שנצטוינו למחות זרעו של עמלק וגו' זאת מן המצות המוטלות על הצבור כולן וכענין שאמרו שלש מצות נצטוו ישראל בשעת כניסתן לארץ למנות להם מלך ולבנות להם בית הבחירה ולהכרית זרעו של עמלק ע"כ ע"ש ועיין סמ"ג ל"ת רכ"ו שמצוה זאת נוהגת לאחר ביאת המשיח בפועל ולזכור אפילו בזה"ז ודו"ק. [שוב נזכרתי דבספרי סמ"ה הבאתי גירסא אחרת דמבואר דעת החינוך דנוהג בכל יחיד ויחיד ע"ש].

עוד זאת אדרוש דמדברי היראים נראה דהסדר לג' מצות האלו הוא כך מינוי המלך מחיית זרעו של עמלק ולבסוף בנין בית הבחירה ודרוש לה מקרא הנ"ל אמנם מלשון החנוך נראה הסדר מלך ובית הבחירה ואח"כ מחיית עמלק ועיין תרגום יונתן שלהי בשלח וישיצי יתהון לתלתיה דריא מדרא דעלמא דין ומדרא דמשיחא ומדרא דעלמא דאתי אמן כי"ר.

אלו דברי ידידו דושה"ט ושת"ר המצפה לישועת ה' כהרף עין בלב ונפש.
מנשה הקטן

והשוכן במקדש עולמים, ישכון אתנו עולמים, ויגלה לנו סודות התורה הנעלמים. וישלח לנו משיחו הולך תמים, ויקבץ עמו המפוזר ומפורד בין העמים, וינחם אותנו בניחומים, ויבנה בית המקדש לעולמי עולמים, ומשה ואהרן משרת ואורים ותומים. תושלב"ע

עתניאל בן קנז כתב:תנסה לבנות, אם תצליח סימן שאתה משיח...

עתניאל בן קנז כתב:ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, וילחם מלחמות ה', הרי זה בחזקת שהוא משיח

חכם באשי כתב:צריך לשאול את "רואה האורות הקדוש".

עתניאל בן קנז כתב:האם הרמב"ם מקובל עליך.

רמב"ם הלכות מלכים פרק יא

ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, וילחם מלחמות ה', הרי זה בחזקת שהוא משיח, אם עשה והצליח ונצח כל האומות שסביביו ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בודאי.

תנסה לבנות, אם תצליח סימן שאתה משיח...
אם אתה לא משיח, כנראה שאין לך סיכוי...

אוצר החכמה כתב:א. לענ"ד לכולי עלמא יש חובה עקרונית ולכו"ע אין מצווה מעשית בתנאים הנתונים וכפי שהסברת. וודאי צריך להתפלל ע"ז וזה מה שאנחנו עושים.

אוצר החכמה כתב:ב. לא כ"כ הבנתי. אם יש חובה אבל ייתכן (או שקבלנו שזה מה שעתיד לקרות) שיירד מן השמים, אבל עדיין יש חובה. מה קשה בגמרא. כיוון שייש אפשרות שיבנה מן השמים צריך לגזור גזירות על הצד הזה. וא"כ למה יש ראייה מרש"י שאין לנו חובה לבנות.

אוצר החכמה כתב:ג אני מבין שאתה מבין הפוך שלרש"י ותוספות פשוט שאין חיוב ורק אני שואל קושיה ע"ז. מה המקור שרש"י ותוספות סוברים שאין חיוב?