פורום אוצר החכמה

מלמד ההורג את תלמידיו
בכורות (מו) ההוא דמקרי דרדקי אדריה רב אחא דקא פשע בינוקי ואהדריה רבינא דלא אשכח דהוה דייק כוותיה:
פרש"י פשע בינוקי - מלקה אותן ומתים:

והדברים תמוהים האם ניתן להחזיר מלמד ההורג את תלמידיו?

בגיטין ומכות פירש"י מכה אותם יותר מדאי. וכנראה שכך צריך לפרש גם הכא.

תוכן כתב:בגיטין ומכות פירש"י מכה אותם יותר מדאי. וכנראה שכך צריך לפרש גם הכא.

לא הבנתי היאך אתה מפרש תיבת "ומתים"

יש לפרש שכוונתו שלא אמד את יכולת הסבל שלהם עד שהכה אותם ברמה כזאת שנפלו למשכב ומתו,
והטעם שפי' כך שהמיתם ושלא פירש סתם שהכם, דל' הגמ' "דפשע בינוקי", וכבר שאל הריטב"א על רש"י מה
פשיעה יש כאן, דהוא מזיק בידים ולא "פושע", ולפי דברינו א"ש דלהכות מותר, אבל לא אמד את יכולת
סבלם עד שמתו [או כנ"ל שנפלו למשכב ואח"כ מתו - דיותר מסתבר] בגלל המכות, וא"כ חטאו היה "פשיעה".

מצאתי הרבה שהקשו כן ונשארו בצ"ע. חלקם אף הם הביאו ביאור הריטב"א, מ"מ רובם תירצו שקיבל על עצמו לא להכותן שוב יותר מדי:
http://www.otzar.org/aspcrops/26062_115 ... 102013.asp

http://www.otzar.org/aspcrops/165352_21 ... 102013.asp
http://www.otzar.org/aspcrops/165352_21 ... 102013.asp
http://www.otzar.org/aspcrops/165352_21 ... 102013.asp

http://www.otzar.org/aspcrops/61839_159 ... 102013.asp
http://www.otzar.org/aspcrops/61839_159 ... 102013.asp

http://www.otzar.org/aspcrops/85791_519 ... 102013.asp

יוסףלוי כתב:יש לפרש שכוונתו שלא אמד את יכולת הסבל שלהם עד שהכה אותם ברמה כזאת שנפלו למשכב ומתו,
והטעם שפי' כך שהמיתם ושלא פירש סתם שהכם, דל' הגמ' "דפשע בינוקי", וכבר שאל הריטב"א על רש"י מה
פשיעה יש כאן, דהוא מזיק בידים ולא "פושע", ולפי דברינו א"ש דלהכות מותר, אבל לא אמד את יכולת
סבלם עד שמתו [או כנ"ל שנפלו למשכב ואח"כ מתו - דיותר מסתבר] בגלל המכות, וא"כ חטאו היה "פשיעה".

גם לפירוש זה צ"ת היאך החזירו מלמד שגורם מיתה לתלמידיו.

בעל "ודרשת וחקרת" כותב שהדברים כפשוטם אף שיש סכנת מיתה מ"מ החזיריהו, דמה לי מיתה גשמית ומה לי מיתה רוחנית, ודבריו צ"ת.

ראיתי שגם בצי"א האריך בזה ואנו תח"י.

גם זו לטובה כתב:

יוסףלוי כתב:יש לפרש שכוונתו שלא אמד את יכולת הסבל שלהם עד שהכה אותם ברמה כזאת שנפלו למשכב ומתו,
והטעם שפי' כך שהמיתם ושלא פירש סתם שהכם, דל' הגמ' "דפשע בינוקי", וכבר שאל הריטב"א על רש"י מה
פשיעה יש כאן, דהוא מזיק בידים ולא "פושע", ולפי דברינו א"ש דלהכות מותר, אבל לא אמד את יכולת
סבלם עד שמתו [או כנ"ל שנפלו למשכב ואח"כ מתו - דיותר מסתבר] בגלל המכות, וא"כ חטאו היה "פשיעה".

גם לפירוש זה צ"ת היאך החזירו מלמד שגורם מיתה לתלמידיו.

כל הבעיה היתה באומד, ממילא החטא פחות חמור, ולגבי החשש שיכה להבא - אמדו כנראה את המכות שאותם רשאי לתת לכל תלמיד.

יש"כ ליאיר

שפתי כהן כתב שמוכח מכאן מעלת הדקדוק עד כדי חשש סכנה, ובמחילה מכ"ת לא הבין צורתא דשמעתתא.

עיין בסוף דבריו ולענ"ד הוא עיקר דעתו.

מה שלא הבנתי מימי, זה מאיפה רש"י ידע שהילדים מתו.

איש גלילי כתב:מה שלא הבנתי מימי, זה מאיפה רש"י ידע שהילדים מתו.

כל החינוך הוא לחיים, ואם מתים - מה התועלת לחיים בחינוך (כמובן שאי"ז מדוייק, תיקח את רוח הדברים).
ממילא הבין רש"י, שאם פשע ולא הועיל בחינוכו, כנראה שמתו.

יש להעיר מהא דרבה שחטיה לרב זירא, ואעפ"כ בשנה הבאה הזמין אותו שוב לסעודת פורים...

מכון חכמי ספרד כתב:

איש גלילי כתב:מה שלא הבנתי מימי, זה מאיפה רש"י ידע שהילדים מתו.

כל החינוך הוא לחיים, ואם מתים - מה התועלת לחיים בחינוך (כמובן שאי"ז מדוייק, תיקח את רוח הדברים).
ממילא הבין רש"י, שאם פשע ולא הועיל בחינוכו, כנראה שמתו.

בתור דרוש, זה יפה.

דרומי כתב:יש להעיר מהא דרבה שחטיה לרב זירא, ואעפ"כ בשנה הבאה הזמין אותו שוב לסעודת פורים...

ויש להעיר, מהא דר' זירא לא רצה לבוא...

יוסףלוי כתב:יש לפרש שכוונתו שלא אמד את יכולת הסבל שלהם עד שהכה אותם ברמה כזאת שנפלו למשכב ומתו,
והטעם שפי' כך שהמיתם ושלא פירש סתם שהכם, דל' הגמ' "דפשע בינוקי", וכבר שאל הריטב"א על רש"י מה
פשיעה יש כאן, דהוא מזיק בידים ולא "פושע", ולפי דברינו א"ש דלהכות מותר, אבל לא אמד את יכולת
סבלם עד שמתו [או כנ"ל שנפלו למשכב ואח"כ מתו - דיותר מסתבר] בגלל המכות, וא"כ חטאו היה "פשיעה".

יפה. ועיין ציץ אליעזר כב - נט.

דרדקי! כלום אין מחוור הדבר כשמלה שיש כאן חסר בדברי רש"י ותיבת 'ומתים' (מן הסתם צ"ל 'למתים') שייכת לפיסקא הסמוכה. אתמהה.

ביקורת תהיה כתב:דרדקי! כלום אין מחוור הדבר כשמלה שיש כאן חסר בדברי רש"י ותיבת 'ומתים' (מן הסתם צ"ל 'למתים') שייכת לפיסקא הסמוכה. אתמהה.

ילמדנו רבנו א"כ מה הפשיעה ב"מלקה אותן"?

נחסרו המלים 'יותר מדי', וכלשון רש"י בגיטין ובמכות: 'חובטן / מכה אותם / יותר מדי'.

ביקורת תהיה כתב:דרדקי! כלום אין מחוור הדבר כשמלה שיש כאן חסר בדברי רש"י ותיבת 'ומתים' (מן הסתם צ"ל 'למתים') שייכת לפיסקא הסמוכה. אתמהה.

הגהתך אינה מתיישבת כלל.
א. איך "למתים" שייך לפיסקא הסמוכה?
ב. הגהות כאלו - צריכות ראיה.

ביקורת תהיה כתב:דרדקי! כלום אין מחוור הדבר כשמלה שיש כאן חסר בדברי רש"י ותיבת 'ומתים' (מן הסתם צ"ל 'למתים') שייכת לפיסקא הסמוכה. אתמהה.

יד גסה מגיה ספרים

עזריאל ברגר כתב:א. איך "למתים" שייך לפיסקא הסמוכה?
ב. הגהות כאלו - צריכות ראיה.

א. לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי. ולדוגמא בעלמא: פשע בינוקי. מלקה אותן [יותר מדי: הכא. גבי מטמא] למתים:
ב. המופרכות אינן צריכות ראיה.

ביקורת תהיה כתב:

עזריאל ברגר כתב:א. איך "למתים" שייך לפיסקא הסמוכה?
ב. הגהות כאלו - צריכות ראיה.

א. לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי. ולדוגמא בעלמא: פשע בינוקי. מלקה אותן [יותר מדי: הכא. גבי מטמא] למתים:
ב. המופרכות אינן צריכות ראיה.

האם יש כת״י של רש״י עמ״ס בכורות?

שמואל דוד כתב:האם יש כת״י של רש״י עמ״ס בכורות?

בדקתי בשני כת"י וכתוב בהם כלפנינו.

מה שנכון נכון כתב:

שמואל דוד כתב:האם יש כת״י של רש״י עמ״ס בכורות?

בדקתי בשני כת"י וכתוב בהם כלפנינו.

יישר כח

מה שנכון נכון כתב:

שמואל דוד כתב:האם יש כת״י של רש״י עמ״ס בכורות?

בדקתי בשני כת"י וכתוב בהם כלפנינו.

ובכתב יד לא יכול להיות טעות?

מלבב כתב:

מה שנכון נכון כתב:

שמואל דוד כתב:האם יש כת״י של רש״י עמ״ס בכורות?

בדקתי בשני כת"י וכתוב בהם כלפנינו.

ובכתב יד לא יכול להיות טעות?

גם יכול להיות שאין בו טעות.

ביקורת תהיה כתב:א. לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי. ולדוגמא בעלמא: פשע בינוקי. מלקה אותן [יותר מדי: הכא. גבי מטמא] למתים:

מעשה לסתור? (קודם טוען שאינו נביא ואח"כ מטעימנו מנבואתו?)

אין סיבה להניח טעות כשאין ראיה כלשהי לזה, ועאכו"כ שאין סיבה להתרברב בניסוח "דרדקי".

מה שנכון נכון כתב:בדקתי בשני כת"י וכתוב בהם כלפנינו.

מה הולמים דברי רש"י בפרק בהמה המקשה את הנוסח המופיע בפירושו בשלהי פרק מומין אלו:

חֶלְבּוֹ דְּמַאי. אַף עַל פִּי שֶׁהוּא בְּכָל הַסְּפָרִים, אֱמֶת הַדָּבָר שֶׁהוּא שִׁבּוּשׁ, וְלֹא יֵשׁ חָכָם אֲשֶׁר יוֹשִׁיבֶנּוּ עַל כַּנּוֹ.