פורום אוצר החכמה

כבר כתבו המון ראשונים שהמילה "מרגלותיו" (המופיע בתנ"ך ברות ג:ד, ג:ז, ג:ח ודניאל י:ו) פירושו "רגליו".
[כך מבואר בתרגום על רות וכ"כ האבן עזרא ואבן כספי בפירושם לרות ג:ד, אבן ג'אנח והרד"ק בספר השרשים שלהם בערך רג"ל, אבן פרחון במחברת הערוך ע' רג"ל]
האמנם לא מצאתי מה שמדבר על החילוק בין המילה "מרגלותיו" למילה "רגליו" ולמה יש האות מ' בתחילת המילה מרגלותיו? ועוד למה יש האות ת' במילה מרגלותיו הלא הרבים דרגל הוא רגלים בלשון זכר וא"כ הו"ל להיות הרבים בזה מרגליו בלא ת' שמורה שהיא מילה נקיבה?

האם אין הפירוש 'מקום רגליו'?

מרגלותיו אין הכוונה רגלים ממש אלא לכל החלק התחתון של הגוף כמ"ש רש"י בנזיר נא. ד"ה מן העקב - מן מרגלותיו כלומר ממתנים ולמטה. וכמובן שם מן הכתוב ברות שלא היה העניין בגילוי הרגלים דווקא אלא הוא לשון נקיה יעוי' במדרש הגדול פ' וישב פל"ט פ"ח.