פורום אוצר החכמה

ז. אם טעו וקראו לעולה אחד רק שני פסוקים, וכבר בירך העולה לתורה ברכה אחרונה, בטרם התחיל זה שאחריו לברך על קריאתו, קוראין לו עוד פסוק אחד לכל הפחות, וחוזר ומברך ברכה אחרונה. אבל אם זה שאחריו התחיל כבר לברך ברכות התורה, אין להפסיקו, ויקראו לעולה אחריו מתחלת הפרשה שקראו לעולה הקודם. וכמובן יקראו לו לכל הפחות שלשה פסוקים. ואין הבדל בזה בין בימי שני וחמישי, לשבתות וימים טובים. ואף אם קראו בשני וחמישי לשני עולים הראשונים, לכל אחד חמשה פסוקים, והעולה השלישי קרא רק שני פסוקים, גם באופן כזה צריך לחזור ולקרוא לו פסוק נוסף, ולברך. ובשבת ויום טוב שיש מפטיר, או כשהעלו לספר תורה מוסיפין, אין צריך להשלים אחר במקום זה שקראו לו רק שני פסוקים, באופן שלא חזרו וקראו לו עוד פסוק, שהרי בלאו הכי יש שבעה עולים לספר תורה. אבל בשני וחמישי ובחול המועד, אם קראו לכהן או ללוי שני פסוקים, והתחיל זה שאחריו לברך על קריאתו, באופן כזה יש להעלות עולה נוסף לספר תורה, כדי שיהיו סך הכל שלשה עולים לחובת היום. [ילקו"י, הלכות קריאת התורה עמו' עג].

... והנה אין חילוק בכל זה בין אם קרא ב' פסוקים גדולים לקרא פסוקים קטנים, שכל שקרא ב' פסוקים חשיב כמי שלא קרא לחובת העולה. ואף על פי שבשו"ת אגרות משה חלק א מאורח חיים (סימן לה) כתב, במי שטעה במנחה דפרשת תזריע, שהלוי קרא רק שני פסוקים, את הצפור, ופסוק והזה. שיש להורות לשלישי לקרוא מאת הצפור בחזרה, ואחר כך לקרוא לעוד ישראל מוביום השמיני. שיש חילוק בין פסוקים גדולים לקטנים, שבפסוקים קטנים שאי אפשר לחלקם לשלש פסוקים, יותר טוב לקרוא לאותו אחד שעלה, כיון שהקריאה שכבר קרא אינו כלום, ואף הברכות שבירך הם ברכות לבטלה. אבל בפסוקים גדולים, שיש לחלקם לשלשה, שבודאי הוא ספק אצלינו שמא הם שלשה, וכן שכן בחצי השניה של הספר תורה של אחר והתגלח, שמפורש בגמרא קידושין (ל א) שהוא חצי התורה בפסוקים וכו'. ע"ש. מכל מקום בנ"ד כיון שכן המסורת יש להורות שכל שקרא שני פסוקים, יחזור וישלים עוד פסוק ויברך ברכה אחרונה. וכן השיב לי מרן אאמו"ר שליט"א להלכה ולמעשה.
ואם נזכרו בדבר אחר התפלה, ראה בשו"ת חסד לאברהם (תאומים, מהדורא תנינא, סימן לב). ע"ש. ואם קראו לשבעה עולים כל אחד שלשה פסוקים לכל הפחות, והעולה הנוסף קרא ב' פסוקים, ראה בשו"ת יוסף אומץ הנ"ל, ובשו"ת כתר כהונה (סימן ז). ע"ש. ...