פורום אוצר החכמה

עה"פ בריש פרשת העקידה (כב, א) "ויאמר אליו אברהם ויאמר הנני" פירש"י "כך היא ענייתם של חסידים לשון ענווה היא ולשון זימון היא" (מתנחומא)
וצ"ב א"כ מה יפרשו בדברי עשיו (כז, א) "ויאמר אליו בני ויאמר הנני" האם שייך כאן ענייתם של חסידים? או לשונות של ענווה?

""ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו"
פרש"י: לצוד ולרמות את אביו בפיו. ושואלו: אבא, היאך מעשרין את המלח ואת התבן.