פורום אוצר החכמה

מישהו יודע מה באמת ההסבר שמה שאוכלים בשר חם ובו ביום אוכלים גם חלב חם ונמצא שאוכלים טעם בשר שנתערב בחלב כי הסתימות בשיניים כמו סיר הן ? וניחא אחר ב"י יש קולות כגון עצם מה שא"א להגעיל אותם וכדו' ומצינו שאצל גוי למשל שלא ישמע לנו שנגעיל לו כלי אינו ב"י שלו ע"מ שנשתמש אזי מותר. אבל בנד"ד אוכלים בשר חם ואז חלב חם ומה ההיתר [אמת שחלב הוא בד"כ כלי שני אבל בא נשאל על חלב גוש כמו פיצה או סנדוויץ גבינה חמה].

שמעתי פעם שהגרי"ש אלישיב סבר שהסתימות והכתרים נעשים חלק מגוף האדם ובגוף האדם לא שייך בליעות, ולכן הוא גם סבר שהגעלתן בערב פסח מיותרת. מי יכול לאשר/להביא מקור/להכחיש?

מוזר כי כל הסברא היא שחי אינו בולע ולכן בשניים עצמם איען שאלה אבל להגיד שגם הסתימה אינה בולעת כי מחוברת לחי צ"ע.

כיון שהעיכול מתחיל בפה, אין לבשר דין בשר וכנ"ל לחלב.

תוכן כתב:כיון שהעיכול מתחיל בפה, אין לבשר דין בשר וכנ"ל לחלב.

בשר שבין השיניים חשוב בשר כדאיתא בחולין

עיין שערים המצויינים בהלכה שעל קיצור שלחן ערוך סימן קט"ז ס"ב אות ד' ובקונטרס אחרון הנדפס שם במהדורה רביעאה.

גם אם נניח שגוש אין מועיל בו כלי שני עדיין צריך שיהא היד סולדת, האם הדבר פשוט שניתן לאכול גוש שהיד סולדת בה.

תוכן כתב:עיין שערים המצויינים בהלכה שעל קיצור שלחן ערוך סימן קט"ז ס"ב אות ד' ובקונטרס אחרון הנדפס שם במהדורה רביעאה.

הוא כותב שם כסברא שהזכיר כבודו לעיל? את הקו"א לא מצאתי

אולי אפשר לומר עוד, שדוקא בשר נחשב בשר, משום דקשה לעיכול, אבל חלב לא, ואולי אפשר לדייק כן בסוגיין הנ"ל. וא"כ שוב לעולם לא נמצא תערובת של בשר וחלב דאכילתו ועיכולו באים כאחד. וצ"ע. וכרגע אין לי מה להוסיף בזה.

תוכן כתב:אולי אפשר לומר עוד, שדוקא בשר נחשב בשר, משום דקשה לעיכול, אבל חלב לא, ואולי אפשר לדייק כן בסוגיין הנ"ל. וא"כ שוב לעולם לא נמצא תערובת של בשר וחלב דאכילתו ועיכולו באים כאחד. וצ"ע. וכרגע אין לי מה להוסיף בזה.

בעניין גבינה שבין השיניים הט"ז בסי' פ"ט ס"ק ד' כתב דלא חשיב גבינה ובפר"ח שם ס"ק ט"ז חלק עליו ויעויין שם עוד באחרונים.

ראה ליקוט גדול מדעות הפוסקים וסברותיהם לכאן ולכאן. בפסקי תשובות, תנא, אות כג. (נמצא באוצר).