פשט פשוט ברש"י

[גם זה יעבור]

בגמ' ברכות דף סג/א

כל חותמי ברכות שבמקדש וכו': כל כך למה לפי שאין עונין אמן במקדש ומנין שאין עונין אמן במקדש שנאמר קומו ברכו את ה' אלהיכם מן העולם עד העולם ואומר ויברכו (את) שם כבודך ומרומם על כל ברכה ותהלה. יכול כל הברכות כולן תהא להן תהלה אחת, תלמוד לומר ומרומם על כל ברכה ותהלה על כל ברכה וברכה תן לי תהלה.

וברש"י
ויברכו שם כבודך - ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד עונים, והמברך אומר ברוך ה' אלהי ישראל מן העולם ועד העולם, מפרש בתוספתא שתקנו מן העולם ועד העולם להודיע שאין העולם הזה לפני העולם הבא כלום, אלא כפרוזדור לפני הטרקלין. כלומר הנהיגו ברכותיו בעולם הזה כדי להיות רגילים לעולם הבא שכולו ארוך:

מה הפשט, ומה קשור לענין: 'הנהיגו ברכותיו בעולם הזה כדי להיות רגילים לעולם הבא שכולו ארוך'?

[אדג]

בתכלית הפשיטות: רש"י מבאר את המשל דפרוזדור וטרקלין, ותיבתרגילים פירושה כמו זוכים.

בעומק יותר: הוקשה לרש"י פירוש התוספתא, שפירשה לשון "מן העולם ועד העולם" שבא להודיע שאין עולם הזה בפני עולם הבא כלום, דמה שייכות יש לדבר זה עם ברכות שהיו מברכים, ולמה לא תקנו זאת בשאר מצוות?

אך כידוע ענין הברכה, שהוא מל' המשכה (כמו "המבריך את הגפן"), שע"י הברכה גורם שהקב"ה כמו שהוא למעלה מכל שם והגדרה ("אתה") יורגש בגלוי ובחוש ("אלוקינו" - כוחנו וחיותנו, "מלך העולם").

[ועפ"ז יומתק מה שמצינו שאין מברכים על מצוה שאין לה שיעור, כיון שבמצוה גשמית דווקא, המוגבלת בהגבלות דכמות וזמן, שייך לפעול שיהיה ברוך כו' מלך העולם, אבל כשאין המצוה באה בהגבלה - לא, ודו"ק].

וזהו פירוש דברי רש"י, שלכאורה סתרי ב' מאמרי ר' יעקב אהדדי, שאמר: "העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא. התקן עצמך בפרוזדור, כדי שתכנס לטרקלין". נמצא העוה"ז טפל ועוה"ב עיקר. אך ממשיך ואומר: "יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים מכל חיי עולם הבא". נמצא עוה"ז עיקר ועוה"ב טפל!

אך ע"ז מבאר רש"י כאן ש"כלומר הנהיגו ברכותיו בעולם הזה כדי להיות רגילים לעולם הבא שכולו ארוך". שאף שיפה שעה אחת בתומע"ט מעוה"ב, אך העולם הזה עצמו הוא כאין וכאפס, ולכן התקינו חכמים כאן המצוות שיזכו ויבואו לעולם הבא. ודוק.

[גם זה יעבור]

יישר כוחך