ר"צ רייזמן
פורסם: ב' נובמבר 04, 2013 2:29 pm
לכל המקטרגים על שימת חידושיו עלי הספר כמטר לקחי. הא לכם דברי הנצי"ב אשר ככה"נ נתעלמו מכם
באר חפרוה שרים. שרי התורה בעלי מלחמתה חפרוה בעומק העיון: כרוה נדיבי העם. היינו
בחפירה קטנה משכו איזה שפע מכבוד התורה נדיבי העם שמספיקים צרכי עמלי תורה ומטילים מלאי לכיסם המה ממשיכים ג"כ איזה דבר בעתו כדאיתא בפסחים וף נ"ג בהא דאיבעי להו תודוס איש רומי גברא רבא הוי או בעל אגרופין הוי וקפשיט מדתניא זאת דרש תודוס איש רומי מה ראו חמ"ו שמסרו נפשם על קדה"ש כו' ר"י בר אבין א' מטיל מלאי לכיס של ת"ח הוי דאר"י
כל המטיל מלאי לכיס של ת"ח זוכה ויושב בישיבה ש"מ שנאמר כי בצל החכמה בצל הכסף ולכאורה קשה הרי כמו שהוכיח הש"ס שאינו בעל אגרופין ממה שדרש ה"נ יש להוכיח שאינו עשיר בעלמא ונדיב לב דמה לעשיר לדרוש ברבים אלא צ"ל דכמו שהיה לו זכות לישב בישיבה ש"מ ומסתמא יהא בכחו להאזין דבריהם ולא ישב בכלימה ה"נ יש לו סיוע מה"ש גם בעוה"ז
לחדש ולדרוש איזה דבר בעתו וכמו שיש לת"ח העמל בתורה סיוע ושפע להעלות הוראה והלכות כך יש לנדיבי העם איזה סיוע להעלות דבר בעתו וזהו עיקר מימרא דר"י דאלת"ה קשה מאי קמ"ל הא מתניתין היא במכות פ"א והמסייע לעושה מצוה יקבל שכר כעושה מצוה אלא אשמעינן דאפי' שכר תורה שהוא כבוד הרוחני שאין אדם הדיוט יכול לקבל וגם נהפך לו לקלון באשר הוא לא לפי ערכו ג"כ יהי אפשר לו לקבל עפ"י איזה דבר שיחדש בס"S כמו שזכה תודוס והיינו כרוה נדיבי העם. ומפרש במה כרוה שרים במחוקק בעומק העיון ומצאו במה כרוה הנדיבים במשענותם לא ביגיעה בא להם דבר בעתו אלא בשכר משענותם לת"ח זכו להשיג כבוד ת"ח בעתו.