פורום אוצר החכמה

ב' שאלות:

א. ראיתי עתה בב"מ כג. אין מעבירין על האוכלים ופרש"י שאם רואה אוכלין ברצפה אינו רשאי לעבור הלאה וכ' עליה תוס' תוספת ביאור דהיינו דצריך להגביהן [ובא לאפוקי שלא תימא דהאיסור הוא רק לדרוס עליהם]. למה אין מפקידין ע"ז ? עי' שם כמעט כל הראשונין ללא יוצא מן הכלל פי' שצריך להרים או לסלקו לצדדים.
שו"ר בחשוקי חמד ב"מ שם.

ב. בשו"ע סי' רו סקי"ט שאם מברך על משהו והוא תלוי בדעת אחרים אם יביאו לו את האוכל, אזי לא חלה הברכה גם אם הביאו לו בסוף וטעון ברכה בשנית. א"כ היאך מצינו שבעה"ב מברך ומוציא כולם הרי תלוי בדעת אחרים. ודוחק לומר דשאני מתי שמזמין אותו דהוי כאילו אינןו תלוי בדעת אחרים, דוכי המ"ב הנ"ל דיבר רק על מי שמברך ואז הולך ומתחנן למי שהאוכל שלו שיועיל בטובו להביא לו ?!

א.מי שלומד ויודע עושה (כמובן לפי בחירתו).

ב. 'ולא דמי' - אמת המים תוכיח:
http://www.otzar.org/aspcrops/62950_263 ... 112013.asp
(וכן הוא בבעה"ב שמוציא י"ח אחרים ועוד ששם האוכל לפניו כבר).

אבל עי' חשוקי חמד ב"מ כג

כשרואים בימינו פרוסת לחם מושלכת ברחוב
שאלה. ההולך בדרך ורואה פרוסת לחם מושלכת על הרצפה, האם חייב להרימה, או שמא כיון שאף אחד לא יאכלנה, אינו צריך להרימה?
תשובה. הלכתי פעם עם מו"ח מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א ברחובה של עיר וראיתי על הארץ פרוסת לחם מושלכת והרמתיה, אמר לי מו"ח שליט"א דכהיום מאחר ואנשים לא אוכלים ממה שהושלך ברחוב מחשש לזיהומים ומחלות, אם כן פת זו לא ראויה למאכל אדם, ואין זה בכלל אין מעבירים על האוכלים.
והנה אמרינן בעירובין (דף סד ע"ב) מעשה ברבן גמליאל שהיה רוכב על החמור והיה מהלך מעכו לכזיב, והיה רבי אילעאי מהלך אחריו מצא גלוסקין בדרך, אמר לו אילעאי טול גלוסקין מן הדרך, מצא נכרי אחד אמר לו מבגאי טול גלוסקין הללו מאילעאי, ניטפל לו רבי אילעאי אמר לו מהיכן אתה, אמר לו מעיירות של בורגנין, ומה שמך מבגאי שמי, כלום היכירך רבן גמליאל מעולם, אמר לו לאו, באותה שעה למדנו שכוון רבן גמליאל ברוח הקודש, ושלשה דברים למדנו באותה שעה, למדנו שאין מעבירין על האוכלין, ולמדנו שהולכין אחרי רוב עוברי דרכים, ולמדנו שחמצו של נכרי אחר הפסח מותר בהנאה. ופירש"י שלכן לא התיר לר' אלעאי למיכלינהו, דאחזקינהו בחזקת פיתן של נכרים, שרוב עוברי דרכים נכרים הן.

ויש שם המשך

אני אישית אוכל גם ממה שנופל לריצפה (אל תגלו לאשתי...)

מישהו חושב שבטלה דעתי?, לא נראה לי שזה כ"כ נדיר!

ובכל מקרה זה לא שייך בתפוחים וכו'.

אני אישית מרים אוכל שאני רואה על הריצפה אם אני משער שיש בו כביצה.

אדם מאד פשוט כתב:אבל עי' חשוקי חמד ב"מ כג

כשרואים בימינו פרוסת לחם מושלכת ברחוב
שאלה. ההולך בדרך ורואה פרוסת לחם מושלכת על הרצפה, האם חייב להרימה, או שמא כיון שאף אחד לא יאכלנה, אינו צריך להרימה?
תשובה. הלכתי פעם עם מו"ח מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א ברחובה של עיר וראיתי על הארץ פרוסת לחם מושלכת והרמתיה, אמר לי מו"ח שליט"א דכהיום מאחר ואנשים לא אוכלים ממה שהושלך ברחוב מחשש לזיהומים ומחלות, אם כן פת זו לא ראויה למאכל אדם, ואין זה בכלל אין מעבירים על האוכלים.

תודה. חידשת לי.

גם כשנופל ברחוב?

כן!

גמח כתב:גם כשנופל ברחוב?

פנימי כתב:כן!

כשנופל לך מהיד שניה קודם אבל לא כשאתה הולך ברחוב ומוצא אוכל! אני מקוה...

תראה אני לא מחטט בפחים :)
יש גבול!

אם אני אמצא אוכל פתוח, אני לא אוכל אותו גם בלי שיהיה על הריצפה, שאלות כשרות ומחלות.

אולי זה מועיל!

תפוח הייתי אוכל גם אם הייתי מאבד אותו ומוצא אותו אחרי שעה, אולי הייתי שוטף

גמח כתב:גם כשנופל ברחוב?

פנימי כתב:תפוח הייתי אוכל גם אם הייתי מאבד אותו ומוצא אותו אחרי שעה, אולי הייתי שוטף

באיזה עיר אתה גר?

בארץ הקודש?

למה?
אם הייתי גר באמריקה היה משנה משהו?

לא, הוא התכוון, שאילו היית גר במדינות שההגינה ברחובות העיר נשמרת יותר, היה איזה הגיון להבין את דרכך, ולומר שאכן 'לא בטלה דעתך'. אבל לפי מצב הרחובות כאן בארץ הקודש. קצת קשה לומר זאת...

אין מעבירין על האשכול הזה! (וכדביאר תוס']

תודה!