אושפיזא

[קשר של קיימא]

כתבו תוס'

באושפיזא - אם שאלוהו אם קבלוהו בסבר פנים יפות יאמר לא כדפירש רש"י דאמרינן בערכין (דף טז.) מברך רעהו בקול גדול בבקר השכם בערב קללה תחשב לו

שאלה: למה אין בזה משום לשה"ר. ואי תימא משום שגם המארח מעוניין שכך יענה. עדיין אבל השומע שומע דברי גנות ומקבל ויש פה לכה"ח לפ"ע דנתכוון לאכול בשר חזיר וכו' עי' תוס' קידושין לב.. והח"ח מסתפק שיתכן שזה עבירה ממש ולא רק נתכון (הוא מדבר על מקרה שהמספר מכוון לתועלת והמקבל מכוון סתם לשמוע לשה"ר).
אולי הכוונה שצריכים לענות לשואל שקיבלני 'רגיל' לא יפה ולא רע, היינו דאין לו מעלה גדולה זו שנקרא סבר פנים יפות וזה כמו להגיד "פלוני אינו יודע את כל הש"ס בע"פ" אין פה לשה"ר כי לא חשבו שיש לו ואינו גנות למי שלא יודע כי רק יחידים אוחזים שם. וה"ה בזה שאמנם יש הרבה שיש להם מעלה טובה ומיוחדת אבל מיש אין לו אינו פחות וגרוע בעיני כל וצ"ב.

עכשיו תורכם

[מאיר סובל]

אחרי שכך נפסקה ההלכה, בידוע שכך עונים גם על מי שמקבל עם ספ"י וגם על מי שמקבל בלי ספ"י.
לשוה"ר אין כאן - כי אין פה סיפור אמיתי, כולם יודעים שיתכן שדוקא כן קיבל בספ"י, ורוב האנשים מקבלים בספ"י ובכל זאת אומרים עליהם שלא.
וגם ברכת רעהו בקול אין כאן - כי יחששו שמא מה שענה זה גם האמת...
בעצם זו נהפכה להימנעות מלענות.

[יאיר]

אהבתי את התשובה המקורית של ר' מאיר אך מה יענה במקרה שהשומע ע"ה?

[קשר של קיימא]

איך אתה בטוח שכולם יודעים שזה התשובה שעונים וכו' הרי לא כולי גמירי ויש הרבה ע"ה ובעה"ב שלא זכו ללמוד ד"ז, תעשה סיבוב תבדוק ...

[עתניאל בן קנז]

יש מספיק תשובות, בתוך המסגרת 'שלא קבלו בסבר פנים יפות', ועדיין אין זה לשון הרע.
כגון שאומר שבקשו ממנו תשלום על האירוח. אין כאן גנות, אדם רשאי לבקש תשלום על שירות שנותן, כמו כל בעל אכסניא...