פורום אוצר החכמה

מבואר בגמ׳ בכמה מקומות על התגרות בשטן.
ואני רוצה להבין מה המעלה שבזה אם ישנה.
והאם יש היום מי שיכול להתגרות בשטן?

יש בזה כמה נקודות.
לא להיכנס למקום נסיון.
בתקיעת שופר, כדי לערבב את השטן, זה לא התגרות?
ועוד...

בתקיעת שופר זה אינה התגרות אלא להטעותו.
קשה לי להאמין שיש בימנו מישהו שכדאי לדבר זה..

,יש הרבה מראה מקומות בחז"ל וכגון ההוא דסוכה דאמר אמורא גירא בעיני דשיטנא וכו'
ולעניננו יש להעיר מהתפילה "ואל תביאנו לידי נסיון", ושמעתי פעם מחסיד סלונים שעמד על זה [הלא עיקר חיינו עלי אדמות הם הנסיונות - נוסח סלונים] ותי' [בשם רבותיו?] שזה מקושר ל"לא לידי בזיון" והיינו שלא יבא לידי נסיון שיביא אותו לידי בזיון, אך כמובן שזה לא ע"ד הפשט.

חשוב להבהיר:
מה המטרה בהתגרות בשטן? מבואר בספרים שאין זה סתם מאבק כוחות של ילדים, אלא בעצם ההתגרות היא מחלישה את כוחו בעולם בכלל.
ולכן זו היתה שאיפה במידה מסוימת, וכפי שמצינו בדר' חסדא בקידושין דאילו נסיבנא בארביסר הוה אמינא לשטן גירא בעינך וכו' .....
ולכאו' אם זה היום לא היה מתאים לו מה המטרה לומר שאם היה כך הייתי עושה זאת, אלא מבואר דיש בזה מטרה בעצם, והיא להחליש את כוחו בעולם בכלל.
אבל לזה צריך חסינות רוחנית חזקה מאוד, ולכן לא כל אדם ראוי לזה וכפי שהגמרא בעירובין כו. מגנה זאת שם, ועיי"ש בדברי הריטב"א.