פורום אוצר החכמה

מבואר בגמ׳ בכמה מקומות אם דומה הרב למלאך ה' צבאות יבקשו תורה מפיהו ....
וכן ידועים דברי המהרש"א על הגמ' בב"ב קסד. ג' דברים אין אדם ניצול מהם בכל יום וכו' ומבאר המהרש"א מכאן שנדרש מהאדם להיות מלאך.
מה הפשט בזה ?
ואולי כחלק מההבנה בזה היא ההבנה מה מוגדר כמלאך, יש בזה כמה וורטים

א. בספר ישמח ישראל (פרשת שלח) כותב שהרב צריך להיות דומה למלאך במהותו, שהוא בעצמו אינו כלום וכל תפקידו למלא שליחות, ועל שם שליחותו הוא נקרא, אך הוא מצד עצמו אינו כלום, ותורתו תורת ה' היא, ורק אז יכול הוא להשפיע על תלמידיו שומע דבריו ולרפא נגעי לבבם. רש"י מסכת קידושין דף עב עמוד א

ב. רשי בקידושין עב. דומים למלאכי השרת - לבושים לבנים ועטופים כמלאכי השרת וכתיב (יחזקאל ט) והאיש לבוש הבדים והכי נמי אמרינן בבמה מדליקין (שבת דף כה:) על רבי יהודה שהיה מתעטף ויושב בסדינים המצוייצין ודומה למלאך כו' ובנדרים (דף כ:) נמי אמרינן מאן מלאכי השרת רבנן ואמאי קרי להו מלאכי השרת משום דמצויינין כמלאכי השרת במלבושים נאים.
ג. האדמו"ר רא"י מסאדיגורא ז"ל (הובא בנר ישראל ח"א) ביאר דאם הרב הוא כמלאך שהוא עומד, שאינו דואג רק לעצמו אלא לפעמים עומד ונעצר במהלכו בעבודת השם כדי להשפיע לאחרים, אז יבקשו תורה מפיהו, אבל אם הוא תמיד מהלך, שלבו נתון אך ורק להתעלות של עצמו, ואינו מביט לזולתו, אז אל יבקשו תורה מפיהו.

אשמח לשמוע את דעתכם סביב הנושא, ואשמח לשמוע כל תוספת נופך.
תודה רבה מראש.
בנימין

אני שמעתי פעם מהר' אליהו רוט זצ''ל שאמר שמלאך אף אחד לא ראה אז איך נדע שהרב דומה למלאך? אלא הכוונה היא כמו שמלאך אין לנו השגה בו כך הרב צריך להיות ברמה כזו שהתלמיד מרגיש אין לו בו השגה ואז יכול להתבטל כלפיו ולקבל ממנו, אבל אם התלמיד חושב שהרב 'רק' קצת יותר חכם וזהו לא יוכל לקבל ממנו תורה.

עובדא ידענא בגברא רבא שנזדמן לבית מדרש בעת שת"ח אחד נעמד להגיד שיעור, מיד פנה אותו אדם החוצה ולא רצה לשמוע את השיעור. אח"כ הסביר שאינו יודע איך נראה מלאך כדי לבקש תורה מהדומה לו, אך מי שנראה כבהמה ודאי לא נראה כמלאך.

מענין לענין באותו ענין - כמדומה שהקדמונים דנו מי גדול יותר נשמת ישראל [שלא נפגם דהיינו צדיק] או מלאך וכמדומה שיש הכרעה בזה דהמלאכים הגדולים כמיכאל וגבריאל הם יותר מנשמות ישראל ולא כן יתר המלאכים, ויצויין להקרא כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל ק'ל.
הגה"ק ר"א מבעלזא ז"ל אמר בשם אביו המהרי"ד ז"ל שיש מלאכים שהקב"ה מלבישם בגוף אנושי ומוריד אותם לעולם הזה וכזה היה הגה"ק מאפטא ז"ל, ומרגלא בפומיה דר"א מבעלזא ז"ל לומר "דער טאטע איז געווען א מלאך" [אבי היה מלאך].

בהחלט עזרתם לי חברים.
לאחר העיון במהרש"א שם בדבריו נראה יותר דכוונתו דכל אדם ממוצע מצד החומריות שלו הוא אדם וככל שהוא מתחבר לרוחניות שלו יותר בעצם הוא מתרומם לאדם נעלה יותר ומתחבר לחלק של המלאך המושרש בתוכו' שנשמתו היא חלק אלוק' ממעל.
ובגמ' בעירובין דף כד: מבואר על אחד האמוראים שמאוד התפעלו מתשובתו ואיכא דאמרי שהוא דומה למלאך ואיכא דאמרי שהוא אדם גדול.
ולכאו' לפי"ז אפשר לבאר ששניהם מודים שמוטל על האדם להגיע לדרגה כזו, אך למ"ד דאדם גדול הטעם הוא משום דס"ל דלא מוטל על האדם להגיע לדרגת מלאך ומאידך כן מוטל עליו להידבק בדרכיו של הקב"ה ולהיצמד יותר לחלק ה - מלאך מאשר לחלק ה - אדם שבו.

וידוע הוורט על אם דומה הרב, שאם הרב הוא כמלאך, שלא ניתנה תורה למלאכי השרת, יבקשו תורה מפיהו היינו שיגידו לו לדרוש ויתברר שהינו עם הארץ.

יפה מאוד...
יש לך מקור בשם מי בדיוק?

רחמים כתב:אני שמעתי פעם מהר' אליהו רוט זצ''ל שאמר שמלאך אף אחד לא ראה אז איך נדע שהרב דומה למלאך? אלא הכוונה היא כמו שמלאך אין לנו השגה בו כך הרב צריך להיות ברמה כזו שהתלמיד מרגיש אין לו בו השגה ואז יכול להתבטל כלפיו ולקבל ממנו, אבל אם התלמיד חושב שהרב 'רק' קצת יותר חכם וזהו לא יוכל לקבל ממנו תורה.

על זה הדרך:
בעיקרים איתא גבי מצות כיבוד אב ואם:
אחר כך אמר כבד את אביך ואת אמך, לפי שהוא מן הידוע שאין המלך שבנה המדינה נגלה בכל יום לאנשי המדינה ההיא, ואם יזכרו אנשי הדור ההוא שראו ביאת המלך אל המדינה את קבלת עול מלכותו, ושהמלך בנה המדינה ושהוציאם מעבדות לחרות, הנה הבאים אחריהם שלא הרגישו בעבדות כלל ושלא ראו כניסת המלך במדינה יבאו למרוד ולחשוב שהמדינה היתה שלהם תמיד, ושאין להם מושל עליהם, ואין דרך לצאת מן השטות הזה אלא בהיותם נכנעים אל האבות ומקבלים מוסר מהם, כי הם יודיעו את בניהם איך היו עבדים, ושאדון אחד הוציאם לחרות, והוא שבנה המדינה והשכין אותם בתוכה... ובעבור זה בא הדבור החמישי שהוא כבד את אביך ואת אמך להזהיר על הקבלה, רוצה לומר שימשך האדם לקבלת האבות שזה עיקר כולל לכל הדתות, שלא תצוייר מציאותם אם לא יהיה האדם נשמע לקבלת האבות וחכמי הדת... (מאמר ג פרק כו)

וא"כ לכאורה לפי היסוד הנ"ל אפשר גם להבין פשט ב"אם דומה הרב למלאך ה' צבאו-ת יבקשו תורה מפיהו", והוא: כדי להמשיך "קבלת" התורה מרב לתלמיד, שהוא אחד מעמודי ההוראה, כדאיתא ברמב"ם הל' שמיטה ויובל פ"י, צריך שהיחס בין התלמיד לרב, יהיה באופן שהתלמיד יעמיד את רבו כלפיו ויכבדו כ"מלאך ה' צבאו-ת", ורק אז תהיה "קבלתו" מושלמת, וכפי שצריך להיות בענין מסירת וקבלת התורה מדור לדור.

שיר השירים רבה ח, יא

"והקב"ה אומר להם בני הגביהו קולכם כדי שישמעו חברים שעל גבכם, ואין חברים אלא מלאכי השרת, ותנו דעתכם שלא תשנאו זה את זה ולא תקנאו זה את זה ולא תחרחרו זה עם זה ולא תביישו זה לזה, שלא יאמרו מלאכי השרת לפני רבונו של עולם תורה שנתת להם לישראל אינן עוסקין בה, והרי איבה וקנאה ושנאה ותחרות ביניהם, ואתם מקיימים אותה בשלום. בר קפרא אמר למה קרא למלאכי השרת חברים לפי שאין ביניהם איבה וקנאה ושנאה ותחרות ומינות ופלוגת דברים".

וכן משמע בהלכות תשובה להרמב"ם

"העולם הבא אין בו גוף וגוויה אלא נפשות הצדיקים בלבד בלא גוף, כמלאכי השרת".
וביארו הנושאי כלים (כס"מ ולח"מ) שמקורו מהגמרא ברכות (י"ז .) העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתייה .... ולא קנאה ולא שנאה ולא תחרות...

ויש את הפירוש של הבשע''ט שידוע שמלאך דרגתו היא קבועה ולא משתנה
וא''כ אם הרב דומה למלאך שאף כשהוא בימים של ירידה הירידה אינה קיצונית וכעין מלאכים יבקשו ואם לאו אל יבקשו ממנו
ולפירוש הזה אתי שפיר טפי המילה דומה

ואצלי לפרש שהרי ידוע שאין מלאך אחד עושה שתי שליחויות ואם הרב דומה למלאך שכל עיסוקו אך ורק בהרבצת תורה יבקשו ואם לאו שיש לרב עוד עיסוקים וכדו' אל יבקשו

מר"נ רוטמן שמעתי שיש שני דרכים של עבודת ה' כמלאך וכאדם.
הכהנים שמופרשים מחלק ונחלה עם ישראל ה' הוא נחלתם, הם כמלאכים ועל הכהן נאמר הפסוק במלאכי,
ויש דרך אחרת כאדם, וזה קשור גם ליעקב ועשו שהיו אמורים ליטול את שני החלקים ועשו איש יודע ציד איש שדה היה הבכור, וכשמכר את בכורתו זכה יעקב אח"כ להיות ישראל שירש את חלק עשו כאדם.

שמעתי בהספד של הגר"י עדס שליט"א בכולל חזו"א על הגרשז"א זצ"ל שאמר בשמו של הגרשז"א, שמלאך אינו עושה שתי שליחויות, וכך הרב צריך להיות מוקדש לגמרי למה שהוא עוסק בו.
הגר"י הסביר, שאין זו כמובן סתירה להיותו של הגרשז"א פוסק הדור לצד היותו ראש ישיבה, כי בכל אחד מהם היה בשלמות.
יא"צ הגרשז"א בכ' אדר הבעל"ט.